זקוקה לעידוד

אוסה

New member
כואב לשמוע שאפילו בגידול

בנך מתערבים. קומי אישה!! כן כן אישה ולא כמו שהם רואים בך ככלום! תהיי חזקה כמו שאת הכי יכולה להיות . שיהיו מאיזו עדה שיהיו לכל כלל יש יוצא מן הכלל!!!!!! ועלייך לעוף מביתה.
 

תיני25

New member
את חייבת לברוח משם!

את עוברת פשוט גיהנום! אם בעלך לא רוצה לעזוב את אמא שלו את צריכה לקחת את הילד וללכת משם! אני פשוט מרחמת עליך!!
 

לואיזה5

New member
יקירותי, אני מסכימה עם כל מילה

שלכן, אמנם צריכה להיות התנתקות מיידית . אבל, ויש אבל, שאותה הזכירה האשה, המסורת העדתית, ולפני שכולם צועקים לה עזבי את הבית, לא שאלתן אותה, מה היכולת הכלכלית שלה לעזוב את הבית, מה התמיכה שהיא תקבל מצד משפחתה אם תעשה את הצעד הזה, בהתחשב בפגיעה במסורת ובהתחשב בכך שהאשה תחשב כמרדנית. אם נישאה בגיל 19 אני מסופקת אם יש לה מקצוע ואם היא יכולה לכלכל את עצמה ואת הילד עד אשר ימצא לך פתרון משפטי. ולכן עצתי לה, להכין את הקרקע למקרה שהיא תחליט לעזוב. א. לדבר עם בני משפחה שיוכלו לתת לה תמיכה נפשית וכלכלית. ב. לגייס בני משפחה ,שיתערבו ושידברו דברים נכוחים ובאסרטיביות עם הבעל, כי לפי שמצטייר ממכתבה של האשה היא חלשה מולו , ואולי גם לשכנעו להפריד את הכוחות. אפשר לגור באותו הבית אבל לא באותה הדירה, כך שהאמא לא נשארת ללא השגחת בנה, הגם שאשה בת 60 היא בהחלט אשה שעדיין יכולה לטפל בעצמה וכוחה במותניה, בהנחה שהיא בריאה, וגם אם לא, יש לכנס את כל בני המשפחה ולהשיג לה מטפלת שתגור איתה, כשהבן שמוטלת עליו חובת ההשגחה על האמא, משגיח עליה. ג. להכין את הקרקע ליום הסגריר שאולי יבוא, אינני יודעת מה גיל הילד שלהם, אך ברגע שילך לפעוטון או לגן, עליה למצוא עבודה כך גם החיכוך עם החמות יפחת, וכך גם תוכל להפריש לעצמה כל חודש סכום מסויים בבנק בחשבון שלה בלבד, ובלי ליידע את בעלה . וכמובן, דבר ראשון, ללכת לבקש עזרה מרשויות הרווחה, וייעוץ משפטי ו/או זוגי אפילו לבד, כדי שיתנו לה את הכוח לעמוד מול הבעל שמתנהג כאילו היה פחה תורכי.
 

needababy

New member
דעה מבחורה קווקזית

אני גם קווקזית אבל לא נשואה לקווקזי. אבא שלי היה מאוד מאוד פרמיטיבי איתי אבל בסופו של דבר התחתנתי עם מישהו שרציתי. אבא שלי קיבל את זה. כשהתגרשתי, אבא שלי כעס עלי כי עשיתי לו "בושות" אבל הלכתי עם זה עד הסוף. בהתחלה הוא לא דיבר איתי אבל בסופו של דבר הוא יצא מזה והיום היחסים טובים כי הוא הבין שהאושר שלי יותר חשוב ממה שאנשים אומרים. יש המון עזרה היום, אם תישארי, את תסבלי כל החיים וחבל עלייך בהצלחה
 

kalah

New member
איפה ההורים/אחים שלך???

שמישהו יוציא אותך משם- ומיד. אני קוראת אותך וממש מתעצבנת. לא מבינה איך אנשים יכולים לחיות ככה. אולי למי שלא מגיע מעדה שבה נהוג לחיות עם האמא/חמות זה נראה מוזר להסכים לזה מלכתחילה אבל לא בגלל זה- אלא בגלל שזה נשמע שהתחתנת בגלל איזה פחד או משהו כזה. יקירתי- את כל כך צעירה וכל חייך לפנייך. האם ככה את רוצה לחיות אותם? האם את רוצה שבנך יפנים את כל מה שאת עוברת ויושפע מכך? במה הוא חטא שמגיע לו אמא לא מאושרת שרוצה לתת לו הכל אבל נכנסים לה לחיים ולא נותנים לה שניה שקט, אבא דפוק (סליחה כן, אבל לפי תיאורייך הוא לא פחות מזה) ? ילדים סופגים הכל, גם אם נראה לנו שאנו מסתירים זאת הכי טוב בעולם. עצתי לך- כמה שזה קשה, וכמה מלחמות שתצטרכי להילחם בדרך- במנהגים, בסטיגמות, בלא יודעת מה- קומי ולכי. ילד עד גיל 6 נשאר ברוב רובם של המקרים בחזקת האמא - לכי לנעמת ותתייעצי בחינם עם עורך דין כדי שלא תההי מפוחדת ומבוהלת. תעשי את זה למען בנך- שיגדל עם אמא שיש לה שקט נפשי- הוא זקוק לך לעוד שנים רבות.
 
NINAEL20 למרות שאת סובלת אני

מציעה לך קודם כל לסיים את הלימודים. את כבר בשנה שניה או שלישית, אח'כ אחרי שתמצאי עבודה, ולא תהיי תלויה בו כלכלית את יכולה להחליט אם את רוצה להפרד ממנו. הכי חשוב לאשה היא עצמאות כלכלית. קודם כל, שיהיה לך מקצוע ושתוכלי לפרנס את עצמך ואת בנך בכבוד, אח'כ תוכלי "לצפצף" על שניהם על חמותך שפוגעת בך ומערערת את הביטחון העצמי שלך, ועל בעלך שלא תומך בך.
 
השאלה אם היא תוכל

להתרכז בלימודים, להתרכז בבניית הקריירה שלה... קצת קשה להשקיע משאבים כשאת חיה כרדופה.
 

kalah

New member
בריאות נפשית קודמת ללימודים

היא גם ככה נמצאת בלחץ אטומי. מטלות, מבחנים ועבודות לא מוסיפים לזה אלא יכולים רק להדגיש את העצבנות שלה, שמתחילה כבר לתת אותותיה ביחס שלה לבנה, כפי שהיא ציינה.
 

Rageon

New member
קודם בריאות - אחרי זה לימודים

מה שרןת המואביה מציעה זה נורא. אין דבר כזה קודם תגמרי את הלימודים וכו'.... קודם את צריכה לצאת מהמקום שאת נמצאת בו ולהעצים את עצמך מבחינה נפשית. אחרי זה, כשתצאי מזה תוכלי לצאת מחוזקת ולעשות הרבה דברים חוץ מלסיים את הלימודים.
 

אנילה1

New member
אני חושבת שאבא שלך צריך לדבר עם בעל

ואמא שלך צריכה לדבר עם חמותך. אני מבינה שהסיטואציה של חיים עם החמות היא לא הפיכה. אז בואי את תהיי חכמה. אל תעני לה. או תעני במילה או שתי מילים. אל תלונני לבעלך על אמו. את צריכה למצוא דרך איך להחזיר אותה אליך. תחשבי מה עובד עליה. מתנות קטנות? כבוד? עזרה בבית? אולי תתני לה קצת לטפל בתינוק? לא יקרה לו כלום. תאמיני לי. אפילו שזה לא אותו טיפול, בסוף כולם יהיו גברים דומים לבעלך. כך שזה בכלל לא משנה. את צריכה להרגע בכדי שתוכלי לחזור ללימודים בלב שקט. אם תהיי יותר קרובה לחמותך היא תשמור על הבן שלך ואת תוכלי ללמוד. תחשבי על זה.
 

kalah

New member
אנילה, אנא הסבירי כוונתך במשפט

"בסוף כולם יהיו גברים דומים לבעלך. כך שזה בכלל לא משנה." האם כוונתך לכך שכל הגברים מתנהגים כמו בעלה של פותחת ההודעה? שכל הבעלים צועקים עלינו אם אנחנו נותנות לאמא שלו לעשות משהו בבית, או מתעלמים מאיתנו וקוראים לאמא שלהם לראות איתם סרט? כי זה ממש, אבל ממש תלוש מהמציאות.
 

אנילה1

New member
kalah יש מציאות שנקבעת ע"י

התרבות של המשפחה שהילדים גדלים בה. בייחוד אם זאת תרבות של חמולות שבה אין מקום לביטוי אינדיבידואלי.
 

פרצלה

New member
בקיצור,אנילה אומרת לך

את אישה !! ותרי על כל סיכוי לאושר,הפכי את עצמך לסמרטוט ריצפה של בעלך וחמותך,לא מגיע לך יותר. מילות חכמה של אנילה,וואו (עכשיו) הבנתי
 

אנילה1

New member
פרצלה, לפעמים צריך לדעת

להסתדר עם המצב אם אין מוצא אחר. לי נראה שהבחורה לא נוטה לעזוב את המשפחה למרות שכולם מייעצים לה לעזוב. לדעתי היא מבקשת דרך ללכת בין הטפות ולשמור על שפיות דעתה. לדעתי היא אוהבת את בעלה ולא רוצה להפרד ממנו. לדעתי השאלה האמיתית שלה האם ע"י שינוי ההתנהגות שלה היא יכולה לשנות את הסיטואציה הקשה שהיא נמצאת בה. למשל אם היא תחליט לא לענות לחמותה. אז החמות תפסיק לצעוק. זה לא נקרא להיות סמרטוט ריצפה, כי זה בא ממקום של שליטה על המצב. כרגע היא נמצאת בחוסר שליטה.
 

פרצלה

New member
אף אישה בעולם לא צריכה

לחיות עם גבר כזה ועם האמא שלו,שמתעללים בה נפשית. העיצה שלך אליה נשמעת עיצה של גבר אל שובניסט שחושב שהאישה נועדה לספק את צרכיו ולשרת את בני ביתו ולמעשה הוא כאילו קנה עוזרת לאמא שלו. אולי יש חמיות שזו התיקווה שלהן כאשר בעלן (הילד) השני בוחר לעצמו עוד אישה. אולי את מזדהה עם זה ומפה התובנה העמוקה שלך שעל האישה להשלים עם ההתעללות הנפשית שהיא חווה ורק לשפר את התנהגותה עלמנת לספק את רצון מעסיקיה (בעלה ואמא שלו?) יש לה בהחלט נטיה לעזוב את מקום העבודה הזה ולמצוא אושר,היא רק צריכה למצוא והיא אכן מצאה (דיקן הסטונדטים) מישהו שיעזור לה,אפילו עוזרת בית מקבלת יחס טוב יותר. ואת באה בגישתך גישת חמה,ואומרתלה המשכי לשרת את חמתך לזה נוצרת רק עשי זאת בחיוך והשלמה כי זה גורלך. מזעזע.
 

NINAEL20

New member
לא ערבייה

אני קווקזית וזוהי עדה שגם היא די ברימיטיבית העניין הוא שלפני החתונה בעלי הראה לי שהוא לא כזה והראה לי עולם ומלואו . לא רבנו היא הביא לי פרחים ועשה המון מחוות קטנות כמו הודעות בבוקר של "אני אוהב אותך", הוא לא צעק עליי כל פעם שאיזה מילה רעה יצאה מפיו בשיחה עים אנשים אחרים הוא ביקש סליחה. כמו שאומרים עבד עליי כמו שצריך.
 

חגית011

New member
NINAEL יקירתי

אני מבינה שאצלך בעדה זה הרבה יותר קשה, אבל אם זה יעודד אותך איכשהו תדעי שאת לא תהייה הקווקזית הראשונה שקמה ועזבה את הבית, חברה שלי התחתנה עם בחור שהיא בחרה, לא שידוך, שניהם קווקזים, התחתנו וכמו שאת מספרת הכל התהפך ,הבן אדם פשוט כבר לא היה אותו דבר, ואחרי 8 חודשים של נישואים היא קמה וחזרה לבית של ההורים שלה, לה אין ילדים וכמובן שזה יותר קל, אבל אם את יכולה לחזור להורייך הבייתה תעשי את זה, כי לפי מה שאת מספרת אין בכלל פוטנציאל לשיפור המצב "נחייה עם האמא כל החיים" מראש דבר כזה הוחלט??!! אני בטוחה שאם אבא שלך ישמע לפרטי פרטים איך מתנהגים אליך בעלך ואימו לא יהיה לו איכפת מה"שם הרע" שתעשי לו בעדה, יותר ממה שיהיה לו איכפת ממך. תזכרי שלאף אישה (וכמובן גם לגבר) לא מגיעים מראש חיים של סבל, כי חיים רק פעם אחת, ויש הרבה אנשים שבאים ממגזרים פרמיטיביים שלא נכנעו לחיים שהכתיבו להם, מה שלרוב קורה, אלא נלחמו על חיים שהם בעצמם רצו, מאני יודעת שקל לדבר מהצד אבל אני מקווה שגם לך יהיה את הכח. בהצלחה!!!
 
יקירתי, את צריכה עזרה דחופה

אני עובדת באוניברסיטה מסויימת, וגם אצלי יש מקרה שמזכיר את שלך, רק בלי האמא (כלומר, הבעל שולט באשה בצורה לא סבירה, על גבול ההתעללות). אנחנו מנסים לעזור לסטודנטית, והכל ללא ידיעתו. את צריכה לפנות בדחיפות למנגנונים המתאימים באוניברסיטה שלך (דיקן הסטודנטים, פסיכולוגים, יועצים, וכו') כדי לקבל את התמיכה כדי להפסיק לסבול. אם תרצי להתייעץ, אשמח לענות לך במסר. בהצלחה.
 

NINAEL20

New member
לאם הבנים

אני אכן פניתי לדיקן הסטודנטים. הוא הפנה אותי לייעוץ ומאוד עזר לי.
 
למעלה