זקוקה לעידוד
שלום לכולם וחג אורים שמח.אני חדשה בפורום וזאת הפעם הראשונה שאני מתייעצת עם אנשים באינטרנטץאני נשואה כבר כמעט שנתיים (מהגרועות בחיי) ,שנתיים שבהם אני חייה עים חמותי (בשנתיים האחרונות ולעעעעעד).שנתיים של מריבות צעקות קללות , התערבויות בחיים הפרטיים שלנו. אני תמיד רבה איתה ,למשל אתמול לפני שהיא הלכה לעבודה היא קראה לי חסרת שכל כי שמתי חולצה מלוכלכת שלה(שלא ידעתי שהיא מלוכלכת) על השידה שלה ומשם זה התגלגל לויכוח קולני(כל זאת בשש לפנות בוקר),אני ,שלא נשארת חייבת לאף אחד, אמרתי לה שמספיקות לי ה קללות והצעקות של בעלי . והיא ענתה שאין לה עניין בענייני הזוגיות שלנו אז אמרתי לה ,נכון אבל גם אין לך שום זכות לקרוא לי חסרת שכל. וככה זה ויכוח אחר ויכוח , כשבעלי תמיד מצדד בה ובפעם האחרונה שהוא "זימן אותי לשיחה" הוא הודיע לי שאם אני אריב איתה פעם נוספת אז אני עפה מהבית אבל אני עפה בלי הילד שלי( שהוא רק בן שנה.מאז שהוא נולד בעלי בקושי יכול להחזיק אותו חמש דקות ביום בזמן שאני מחממת לו את הארוחה). חמותי היא אישה טובה ותמיד מנסה לעזור , העניין הוא שאני לא רוצה שהיא תעזור לי כי יחד עים העזרה שלה היא תמיד אומרת לי מה לעשות , שאני לא צודקת ,שאני לא מספיק טובה , שזה לא טוב וזה לא טוב ושום דבר לא טוב, בנוסף בעלי תמיד צועק עליי אם אני נותנת לה לעשות משהו (אני אף פעם לא עונה לצעקות שלו כי אני לא רוצה להפוך את ביתי לשדה קרב).כל העניין פוגע בי קשות התחתנתי בגיל 19 והייתי נורא נורא תמימה( אפילו טיפשה הייתי אומרת)והיום בגיל22 כולי סחוטה ומרגישה חסרת אונים וחסרת חיים. אני סטודנטית ואתמול הייתה לי פגישה עים דיקן הסטודנטים והוא שאל אותי מה החלום הכי גדול שלי אז אמרתי לו , לגדל את הילד שלי בנחת ובשקט. מפריע לי שחמותי תמיד נמצאת באמצע , לי ולבעלי אין רגע פנוי אחד ביחד, לבד( והוא כמובן לא מתאמץ במיוחד כדי למצוא לנו זמן ), אם הוא מדליק סרט אז הוא קורא "אמא בואי אני מדליק סרט" (ואני כנראה לא קיימת בתודעה שלו), או למשל כשהוא מדבר אז הוא פונה רק אליה כאילו אני לא שם בכלל.כבר אין לי כוח ,הייתי סטודנטית מצטיינת שנה שעברה והשנה נכשלת כמעט בכולם. אני עומדת על סף הטמוטטות עצבים ואין לי עים מי לדבר כי כגלפי חוץ אני מפגינה הרבה כוח ועוצמה. התרחקתי מכל החברות שלי ,האחיות שלי, אני נורא בודדה. אני גם לא רוצה לשוחח עים אף אחד כי תמיד הייתי נורא חזקה ולא נתתי לאף אחד לפגוע בי ועכשיו אני כולי כלי שבר. נכנסתי לפורום כדי לקבל עצות מנשים מנוסות וחכמות ממני כי בימים האחרונים שמתי לב שאני פחות פחות סבלנית לדבר הכי יקר לי בחיים,הבן שלי.
שלום לכולם וחג אורים שמח.אני חדשה בפורום וזאת הפעם הראשונה שאני מתייעצת עם אנשים באינטרנטץאני נשואה כבר כמעט שנתיים (מהגרועות בחיי) ,שנתיים שבהם אני חייה עים חמותי (בשנתיים האחרונות ולעעעעעד).שנתיים של מריבות צעקות קללות , התערבויות בחיים הפרטיים שלנו. אני תמיד רבה איתה ,למשל אתמול לפני שהיא הלכה לעבודה היא קראה לי חסרת שכל כי שמתי חולצה מלוכלכת שלה(שלא ידעתי שהיא מלוכלכת) על השידה שלה ומשם זה התגלגל לויכוח קולני(כל זאת בשש לפנות בוקר),אני ,שלא נשארת חייבת לאף אחד, אמרתי לה שמספיקות לי ה קללות והצעקות של בעלי . והיא ענתה שאין לה עניין בענייני הזוגיות שלנו אז אמרתי לה ,נכון אבל גם אין לך שום זכות לקרוא לי חסרת שכל. וככה זה ויכוח אחר ויכוח , כשבעלי תמיד מצדד בה ובפעם האחרונה שהוא "זימן אותי לשיחה" הוא הודיע לי שאם אני אריב איתה פעם נוספת אז אני עפה מהבית אבל אני עפה בלי הילד שלי( שהוא רק בן שנה.מאז שהוא נולד בעלי בקושי יכול להחזיק אותו חמש דקות ביום בזמן שאני מחממת לו את הארוחה). חמותי היא אישה טובה ותמיד מנסה לעזור , העניין הוא שאני לא רוצה שהיא תעזור לי כי יחד עים העזרה שלה היא תמיד אומרת לי מה לעשות , שאני לא צודקת ,שאני לא מספיק טובה , שזה לא טוב וזה לא טוב ושום דבר לא טוב, בנוסף בעלי תמיד צועק עליי אם אני נותנת לה לעשות משהו (אני אף פעם לא עונה לצעקות שלו כי אני לא רוצה להפוך את ביתי לשדה קרב).כל העניין פוגע בי קשות התחתנתי בגיל 19 והייתי נורא נורא תמימה( אפילו טיפשה הייתי אומרת)והיום בגיל22 כולי סחוטה ומרגישה חסרת אונים וחסרת חיים. אני סטודנטית ואתמול הייתה לי פגישה עים דיקן הסטודנטים והוא שאל אותי מה החלום הכי גדול שלי אז אמרתי לו , לגדל את הילד שלי בנחת ובשקט. מפריע לי שחמותי תמיד נמצאת באמצע , לי ולבעלי אין רגע פנוי אחד ביחד, לבד( והוא כמובן לא מתאמץ במיוחד כדי למצוא לנו זמן ), אם הוא מדליק סרט אז הוא קורא "אמא בואי אני מדליק סרט" (ואני כנראה לא קיימת בתודעה שלו), או למשל כשהוא מדבר אז הוא פונה רק אליה כאילו אני לא שם בכלל.כבר אין לי כוח ,הייתי סטודנטית מצטיינת שנה שעברה והשנה נכשלת כמעט בכולם. אני עומדת על סף הטמוטטות עצבים ואין לי עים מי לדבר כי כגלפי חוץ אני מפגינה הרבה כוח ועוצמה. התרחקתי מכל החברות שלי ,האחיות שלי, אני נורא בודדה. אני גם לא רוצה לשוחח עים אף אחד כי תמיד הייתי נורא חזקה ולא נתתי לאף אחד לפגוע בי ועכשיו אני כולי כלי שבר. נכנסתי לפורום כדי לקבל עצות מנשים מנוסות וחכמות ממני כי בימים האחרונים שמתי לב שאני פחות פחות סבלנית לדבר הכי יקר לי בחיים,הבן שלי.
