זקוקה לעזרה דחוף ...

עוד אחת8

New member
זקוקה לעזרה דחוף ...

בן בכור עם אספרגר כיום בן 16 ... נכנס לגיל ההתבגרות ובזמן האחרון חווה תקופה קשה מאוד והתחיל עם התבטאויות קשות מאוד (נמאס לו מהחיים וכד,) הפסיכולוגית ואני רוצות שיגיע לאיבחון אצל פסיכיאטר... לצערי הרב אני לא מצליחה לתפוס את הפסיכיאטרית שאיבחנה אותו... והמצב מדרדר במהירות... בבקשה אם מישהו מכיר פסיכיאטר/ת מתמחים בתחום האספרגר אנא... תיידעו אותי אם פה או במסר.... נגיע לכל מקום בארץ. תודה
 
קודם כל להרגיע. לא כל מה שאומרים חושבים

נראה לי שאספרגרים נהנים להתעמת מול דיבור על מוות. זה לא כל כך מהר מגיע למעשה. מה שחשוב זה שאיש המקצוע יכיר יותר את נושא האספרגר מאשר האובדנות, כדי שלא יכניסו לו שטויות בראש.
 
מבקשת מהמנהלות למחוק את התגובה שלך

אני מצטערת אבל אין לי מושג מי את ומה ההכרות שלך אבל התגובות שלך פה שנוגעות לאוטיזם ומחשבות אובדניות הזויות בעייני ואני מפחדת מהרגע שמישהו פה יטעה ויחליט להקשיב לך. ואני אומרת את זה אחרי שלושה ניסיוניות אובדניים שלי והיכרות עם הרבה מאוד מקרים נוספים. אחד לארבעה מאובחנים בספקטרום בתפקוד גבוה לא מגיע לגיל 25 .
 
אני שמחה שאת עדיין אתנו כאן

המספרים שאת מצטטת מוגזמים. אני לא ממציאה עובדות, אבל ראיתי מחקר שטוען שאין פער באחוזי המתאבדים, ודיבורים אובדניים מאפיינים ילדים ונוער בספקטרום. במידה ואמצא אותו - אשלח אליך. אני אישית מכירה מישהו שדווקא העיסוק סביב זה עם אנשי מקצוע שלא ידעו מה זה אספרגר החריף את הבעיה.
 

גור42

New member
דיבור ישיר, באופן כללי, מאפיין ילדים בספקטרום

נער רגיל שרוצה להתאבד, יחשוב פעמיים לפני שהוא יעז להגיד את זה למישהו. נער א"ס ישר יגיד לאנשים בפרצוף מה הוא מרגיש. תוסיפי לזה את העובדה שדכאון הרבה יותר נפוץ אצל א"סים מאשר אצל אנשים אחרים, והרי לך ההסבר למה א"סים "מדברים על זה יותר". ולא צריך שום מחקר בשביל לדעת שזה נכון, כי זה מובן מאליו. רק שהמסקנה שלך, כאילו אספרגרים מדברים על זה בשביל "להתעמת", אינה נכונה ואף מסוכנת.
 

גור42

New member
מאיפה הסטטיסטיקה הזאת של 1 ל-4?

נראה לי לגמרי מופרך. לא חושב שקיים איזשהו פלח באוכלוסייה עם שיעור התאבדות של 25%. כמובן שאני מסכים לגמרי אם שאר ההודעה שלך.
 
אני הייתי מתייחסת לכל אימרה על המוות/התאבדות

ולא משנה אם הילד אוטיסט או לא. זה צריך להדליק נורה אדומה. הילד שלי, בן 12 פלוס, אמר לי פעם אחת: "החיים קשים מידי הפדד לא יוצא לי מהראש!" באותו יום התחלתי לחפש מטפל רגשי (יש לנו פסיכולוגית).
 

tamarus1

New member


 
ונניח שאת צודקת,

ומתוך אלף אספרגרים שמדברים על התאבדות רק אחד מתאבד. ואם זה יהיה הבן של כותבת השרשור והוא ימות כי היא נעזרה בעצה שלך ולא עשתה כלום? זו עצה מאוד מסוכנת! מצטרפת לנסיכה!
 

dina199

New member
האם חוץ מגיל ההתבגרות יש עוד סיבות?

האם היו שינויים בזמן אחרון ? או למשל עליה בלחץ בלימודים ?
 

dina199

New member
גיל ההתבגרות זו סיבה מספיק טובה

כדי ששינוי בחיים או לחץ בלימודים ישפיעו בעוצמת 'סוף העולם'. לכן לכל דיבור יעל מוות או התאבדות אצל כל אדם (לא רק א"ס ולא רק מתבגר) צריך להתייחס ברצינות , ומאוד לשמוח אם יתברר שזה רק 'ברברת'. כי אם זה רציני ופספסו, אין דרך חזרה.
 
נכון, אני רואה את זה על הבן שלי

אומנם על התאבדות לא מדבר, ובסה"כ הוא (עדיין) מרוצה מכמעט הכל, אבל בבקרים הוא נעשה בלתי נסבל לפעמים. רב עם אחותו, מתחצף אליי, פעם ברח לי מהבית לביצפר בלי שידעתי וכו. אלה לא היו דברים שראיתי אצלו לפני חודש או חודשיים.
 

dina199

New member
אלה באמת דברים רגילים של גיל ההתבגרות.

אבל לדיבורים על מוות, 'נמאס מהחיים', והתאבדות צריך להתייחס הרבה יותר ברצינות.
 

kagome10

New member
לדעתי לא

כמה שקראתי ושמעתי על גיל ההתבגרות, אני כבר בת 18 ופשוט לא מבינה על מה כולם מדברים...
 

עוד אחת8

New member
יש ויש....

לימודים , חוסר הערכה חברתית, אהבה נכזבת וכו' בעיות שקורות לכולם בסביבות גיל זה.... רק שהתגובה שלו שונה מן הסתם...
 

dina199

New member
זה שהבעיות קורות לכולם לא עושות אותם

פחות רציניות . רוב התגבות של מתבגרים (גם נ"טים וג"ם אסים) הן חזקות וחריפות מה'רגיל' (מנקודת מבט של אדם בוגר). ומאחר ואצל א"ס התגובה אכן שונה (כי הוא יכול לייחס חשיבות עליונה לדבר שנראה 'זעום', ולא להתייחס לדבר שנחשב חשוב) , אז צריך להתייחס למה שהוא אומר עוד יותר ברצינות .אם נער אומר 'נמאס לי לחיות' צריך לבר מה הסיבה ולטפל בסיבה. אם הסיבה שהוא מצטט משפט מטלויזיה כשהוא כועס (במקום להגיד 'אני כועס') אפשר לנשום לרווחה - כי הסיבה זה כעס וציטוטים. אבל אם המצב אכן של דיכאון והרגשה אמיתית של 'סוף העולם' - כנראה באמת רצוי לפנות לאיש מקצוע המתמחה בספקטרום האוטיסטי.
 

TikvaBonneh

New member
מיכל רפפורט בגבעת חן

גם איבחון פסיכולוגי יכול להגיד לך מה המצב. באתר של אלו"ט כתוב ש50% מהאספרגרים הם בדיכאון בגיל ההתבגרות. אנחנו חווים את זה כבר שלוש שנים. חשוב מאוד להאחז בשיגרה היומיומית אני דואגת שיגיע לבית הספר כל יום הכי גרוע זה להשאר בבית. גם שינוי אוירה עוזר סופשבוע בטבע או אפילו בחו"ל.
 
למעלה