זמן שיכחה

yair111

New member
זמן שיכחה

מתי? מתי כבר שוכחים את הקשר ההוא? אני התגרשתי לפני חצי שנה וזה לא ממש עוזב אותי אתמול מישהי סיפרה לי שגרושתי יוצאת עם מישהו "די אינטנסיבי" ופתאום התחלתי להחוויר...למה? למה זה קורה לי למה אני לא מפסיק לחשוב על זה במשך ה 24 שעות האחרונות... עצוב לי...
 
לי לקח חמש דקות להתאבל

על הקשר אחרי חמש הדקות לקחתי את עצמי בידיים והחלטתי שאני לא אתן לזה לשבור אותי ויצאתי לדרך חדשה הרבה יותר מופלאה אני לא אשקר כשראיתי אותו חודש אחרי בחתונה צבט לי משהו במיוחד שהוא כדי לעצבן אותי אסף כמה חברות שלו ובא לרקוד לידי להראות לי שלא אכפת לו ואפילו שידעתי שהוא אוכל את הלב (אני יזמתי את הגירושים) זה כאב אז קמתי אספתי כמה חברים והתחלתי לרקוד ותוך כמה דקות מבחינתי הוא היה אוויר נתתי לעצמי להשתחרר, להנות אני חושבת שפשוט צריך לאסוף את השברים ולהמשיך, אין ברירה אין אפשרות אחרת....
 

@זהר@

New member
השאלה שלי לא נשמעת טוב

אני אסביר אותה. קשה לי להבין איך מתגברים ככה מהר על קשר, גם אם זה קשר שאת יזמת את הפירוק שלו (כמוני). והסיבות שעולות לי בראש זה שהקשר לא היה ממושך או שאין ילדים משותפים שבגללם הקשר לא לגמרי נגמר כי צריך להפגש כל פעם שהוא לוקח את הילדים. במקרה שלי, הקשר נגמר אחרי 15 שנים של ביחד (לא כולם בנישואין), אני גמרתי אותו אחרי שחודשים לא הצלחתי לשקם אותו למצב שרציתי. הקשר נגמר ממש יפה והגירושין עברו חלק והיום אנחנו במצב שאנחנו מסוגלים לדבר אחד עם השני בתרבות ובלי מלחמות ומכבדים אחד את השני. אבל ההרגשה היתה נוראית המון זמן אחרכך, לא בגלל שנפרדנו, אני הרי רציתי את זה, לא בגלל שהוא היה חסר לי - הוא לא. אי אפשר להסביר למה. ואז יום אחד גיליתי שאני לא מרגישה ככה יותר, באמת הרגשת חופש, אבל זה ממש לא לקח חמש דקות. נכון, בימים הראשונים הייתי באופוריה, מאושרת מהמצב החדש, אבל אחרי איזה חודשים האופוריה עזבה ונותרה הרגשה רעה. היום אני לא באופוריה ולא מרגישה רע, אני חיה את חיי.
 

העַלמה

New member
אבל על דבר שנגמר...

שהיה ואיננו עוד, אפילו שלא הייתה שם אהבה, היה שם הרגל, היה שם משהו שהוא שלך, מזוהה איתך, והוא איננו עוד. לכל אחד ואחת יש את תקופת האבלות שלו, יש כאלו שכמה ימים כמה חודשים, ולפעמים אף כמה שנים. אין צורך להבהל מהתחושות האלו, ולא להלחם בהן, הן חולפות כמו שהגיעו ומבלי שנרגיש. העלמה.
 
יש לי אחת מדהימה

שהיתה בת חודשיים בערך כשהקשר התפרק ואני אישית חשבתי שזה הדבר הטוב ביותר בשבילה כי באווירה שהייתה בבית היה עדיף שזה יגמר....
 
גם אני לא חוויתי אבל אחרי הפרידה

ואני חושב שזה משום שחוויתי את האבל עוד כשגרתי איתה, אבל היה כבר ברור לשנינו שזה בדרך להיגמר. אני חושב, שיותר מהאבל על הפרידה מהאקסית, היה שם אבל על הפרידה מהפנטזיה, הפנטזיה הוורדרדה על משפחה הטרוסכסואלית זעיר בורגנית מאושרת.
 
מזדהה עם דבריך שושן פרא

את תהליך האבל על מערכת היחסים, עברתי כבר חצי שנה לפני הפרידה. היינו יחד והוא לא תיאר לעצמו, אבל אני כבר התאבלתי. השתחררתי ריגשית ופיניתי לי מקום בלב. היום אני יודעת שהוא יוצא עם אחרות וזה לא מזיז לי כהוא זה. אפילו לא דקירה קטנה. חשבתי לעצמי את נורמלית? איך זה לא מזיז לך? אבל זה מה שהרגשתי......
 

mamash2

New member
זה המחסום שצריך לעבור

זה היה כמה חודשים אחרי שהפסקנו לגור יחד, חגגתי עם 3 ילדי את יום הולדתם,פתאום הם באו מולינו, הוא ובת זוגולאותו ערב, והיא היתה שמנה ומכוערת ונראתה זקנה ממנו בעשר שנים והוא החוויר כאשר הילדים רצו לקראתו וקראו לו "אבא אבא".......והרגשתי הכי טוב בעולם והכי יפה בעולם ושמחתי שהמחסום הזה שכל כך פחדתי ממנו עבר ככה בלי טראומה. בלילה כשחזרתי הביתה ,לבד במיטה צבט לי. אני מודה!
 
למעלה