השאלה שלי לא נשמעת טוב
אני אסביר אותה. קשה לי להבין איך מתגברים ככה מהר על קשר, גם אם זה קשר שאת יזמת את הפירוק שלו (כמוני). והסיבות שעולות לי בראש זה שהקשר לא היה ממושך או שאין ילדים משותפים שבגללם הקשר לא לגמרי נגמר כי צריך להפגש כל פעם שהוא לוקח את הילדים. במקרה שלי, הקשר נגמר אחרי 15 שנים של ביחד (לא כולם בנישואין), אני גמרתי אותו אחרי שחודשים לא הצלחתי לשקם אותו למצב שרציתי. הקשר נגמר ממש יפה והגירושין עברו חלק והיום אנחנו במצב שאנחנו מסוגלים לדבר אחד עם השני בתרבות ובלי מלחמות ומכבדים אחד את השני. אבל ההרגשה היתה נוראית המון זמן אחרכך, לא בגלל שנפרדנו, אני הרי רציתי את זה, לא בגלל שהוא היה חסר לי - הוא לא. אי אפשר להסביר למה. ואז יום אחד גיליתי שאני לא מרגישה ככה יותר, באמת הרגשת חופש, אבל זה ממש לא לקח חמש דקות. נכון, בימים הראשונים הייתי באופוריה, מאושרת מהמצב החדש, אבל אחרי איזה חודשים האופוריה עזבה ונותרה הרגשה רעה. היום אני לא באופוריה ולא מרגישה רע, אני חיה את חיי.