זמן פציעות

[בוטן קלוף]

זמן פציעות

זהו זמן פציעות
העננים אוכלים את השמיים
עוד מעט ולא נוכל יותר לראות את האינסוף
זמן נגיעות
פותח פערים בינינו, והמים
חורצים שבילים בעור, לנחל האכזב לשטוף

את הלבנה מתוך השתקפותה בגֶב
העננים כמעט שבעים מלהכיל
יש עקבות, חיות רעות היו פה לפנינו,
דחסו אבק מדבר לפס יציב, לשביל.

זהו זמן פיצוץ
מתחנו את הקפיץ בשתיקותינו
ניצוץ מילה אחת יספיק להעלות אש המחר.
זמן מָחוּץ
מִחוּץ למעגל עונות, ימֵינו
כופרים כבר בזריחה ובשקיעה ובעיקר.

 

[niva99]

שווה לקרא מספר פעמים

להתעמק ע"מ להבין את כל המשמעויות.
סקרנית לגבי "העננים אוכלים את השמים".
נראה כי ניתן לקחת את השיר הרבה מעבר ליחסים קונקרטיים.
אהבתי את עולם הדימויים והשפה העשירה.

 

[ארטוקיה2]

שיר יפה אבל מסובך

תוכל להסביר מה הכוונה "העננים אוכלים את השמיים"
זה נשמע ממש דמוי מיוחד אבל לא מצליחה להבין אותו.
זה די שיר הגותי שכזה אני מתחברת יותר לשירה פשוטה.
שהיא לא פחות טובה בעני אבל לפחות זה הסגנון שלי.

 

[בוטן קלוף]

עננים

מעניין שדווקא השורה הזו תפסה גם אותך וגם את ניבה. יש למטאפורה הזו כמה רמות. ברמה הפיזית לגמרי יש את השמיים הנקיים, הצלולים, של הלילה שנאכלים אט אט על ידי העננים המסתירים את היופי הקוסמי האינסופי וממקדים את המבט לנוף הקרוב, לשביל הנמצא מתחת לרגליים, לגוף, לפנים.
ברמה המטאפורית, הזמן שאני מרגיש בשיר הוא זמן הפציעות - רגע מאוחר בחיים ובמערכת היחסים שבו הפצעים ישנים שהסתתרו מתחת לעור מתעוררים. השמיים הם כמו קבועים במקום בגלל אינסופיותם והעננים - כמו מפלצות רעבות, כמו הזמן - מכלים אותם ומעלימים אותם.
אני לא בטוח שההסבר מסביר הכל, אבל לפעמים לא צריך להסביר הכל.

 

[ארטוקיה2]

תודה על הסבר.

 

[Nomina]

שיר מצוין

יש בו מצד אחד פשטות צלולה ומצד שני דימויים מאד מאפשרים. כמו שאמרו כאן לפני הוא מזמין גם פרשנות קונקרטית וגם פרשנות מטפיזית והחיבור הזה אלי אישית מאד מדבר.

 

[aiziq]

שפתיים ישקו! נהניתי הנאה שלמה

 

[בוטן קלוף]

תודה, איציק!