זמן איכות לכל ילד לחוד...

[מאורית9]

שאלה מה זה זמן איכות

בעיני גם כלוקחים את הילד לסרט ואחכ גלידה וההורה ״לא שם״ אלא עסוק בנייד שלו,בפייסבוק, בטלפונים לעבודה וכו.. אז זה לא זמן איכות
אני חושבת שזמן איכות זה כשההורה לגמרי עם הילד
אפילו בסלון- משחקים משחק קופסא ונהנים
מציירים יחד או בונים פאזל
או מכינים יחד משהו לאכול
או מקפלים כביסה- אבל יחד, לא כשהטלוויזיה ברקע, ועושים תוך כדי גם דברים אחרים
אם זה זמן שמוקדש לילד ותשומת הלב עליו היא מלאה
אז באמת שהכל יכול להיות זמן איכות
העיקר שמבלים עם הילד ולא ממש משנה איך בוחרים לבלות אותו

 

[sherlooka]

אבל זאת ה-שאלה של השרשור

לא?

או לפחות כך הבנתי.

ובאותו עניין שכתבת, אני לפעמים מנסה בתוך ההמולה לעשות "זמן איכות" - בואי נעשה פאזל ביחד, נשחק טאקי, משהו. לא עובד לי. מקסימום מעשה משחק אחד/פאזל אחד (רבע שעה - 20 דקות) ואח"כ אני כבר לא אעניין אותן. יתפנו לשחק שתיהן יחד או עם עצמן.

ההשקעה האמיתית בזמן נטול מחשב, פלאפונים והקשבה נטו הוא בשבת בבוקר. אבל אז מדובר בהורה אחד עם שתיהן (יצירה, חוברות, משחק מותף של כולם). ואז זה יכול להיות גם שעה פלוס. אבל אחד על אחד בקושי יש. ועם הולכים לסופר/ מקפלים כביסה וכו'. נכון שיש לזה את האפקט של "אני לבד עם אמא" אבל בכל זאת זה משהו אחר...

 

[מאורית9]

ברור שבתוך המולת הבית

קשה להשיג זמן ארוך למשחק או כל דבר אחר, אבל כוונתי היא שגם כשאתה ״משקיע״ בילד ולוקח אותו להצגה איכותית ואחכ בית קפה וגינה ואתה עסוק בדברים אחרים ולא בילד עצמו... אז זה פחות זמן איכות בעיני ולשחק בבית, בשקט ( נגיד כשילד אחר בחוג או אצל חבר) אחד על אחד גם בסלון זה מאוד זמן איכות, לא חייבים הפקות

 

[מאורית9]

ברור שבתוך המולת הבית

קשה להשיג זמן ארוך למשחק או כל דבר אחר, אבל כוונתי היא שגם כשאתה ״משקיע״ בילד ולוקח אותו להצגה איכותית ואחכ בית קפה וגינה ואתה עסוק בדברים אחרים ולא בילד עצמו... אז זה פחות זמן איכות בעיני ולשחק בבית, בשקט ( נגיד כשילד אחר בחוג או אצל חבר) אחד על אחד גם בסלון זה מאוד זמן איכות, לא חייבים הפקות

 

[מאורית9]

ברור שבתוך המולת הבית

קשה להשיג זמן ארוך למשחק או כל דבר אחר, אבל כוונתי היא שגם כשאתה ״משקיע״ בילד ולוקח אותו להצגה איכותית ואחכ בית קפה וגינה ואתה עסוק בדברים אחרים ולא בילד עצמו... אז זה פחות זמן איכות בעיני ולשחק בבית, בשקט ( נגיד כשילד אחר בחוג או אצל חבר) אחד על אחד גם בסלון זה מאוד זמן איכות, לא חייבים הפקות

 

[פישים]

אני אתך

פה ושם יש אחת על אחת (וקצת יותר אחד על אחת, כשהאחיות שלו אצל חברות) ואנחנו מאד נהנים מזה, אבל לא מכוונים לכך.
קצת קצת ניסינו וכל אחת הביעה צער על כך שאחותה לא חלק מהחוויה.
כן מדי פעם בצורה מכוונת עושים אתן משהו של גדולות - אבל פחות ופחות כי הוא כבר משתלב היטב.

 

[sherlooka]

בדיוק זה - צער על זה שאחותה לא נמצאת

ממש ככה.

אני יכולה ללכת עם הקטנה כשהגדולה בהתעמלות.
ואם נעשה משהו באמת כייפי, היא תגיד "חבל שאחותי לא פה גם".

פעם יצא שאבא שלהן סיפר לקטנה מה הם הולכים לעשות אחה"צ כשהגדולה תהיה בחוג.
פתאום הפלא ופלא, לגדולה כאבה הבטן ולא רצתה ללכת לחוג....

 

[נשיקולדה המקורית1]

בעיני זמן איכות, זמן אינטימי הוא לא בהכרח 1:1

אם הזמן שלך עם שתיהן יחד הוא זמן של הקשבה, נוכחות, אינטימיות, וזה מצליח להיות ככה כשאת עם שתיהן - אני לא בהכרח דוגלת ב"אחד על אחד".. אם הן לא מביעות צורך כזה - לא בטוח שהוא קיים..

 

[תינוקי זורח]

אבל לך עוד אין סנדוויצ'ית...

נכון לחודש וחצי הקרובים, חמסה חמסה.
תשומת הלב האינסופית שהתינוק מקבל וחוסר האפשרות להרכיב פאזל או לשחק משחק טאקי, כי התינוק-פעוט הזה מנסה לחטוף את הקלפים ולנשנש אותם...זה מה שמביא אותי לשאלה. ורלוונטי במיוחד לאמצעי כי הגדול אני מרגישה שכבר יש לו עולם משלו במידה מסוימת ויעדיף חברים.
וכן, זה לא יהיה הצגה אלא יותר משהו כמו ללכת יחד לספריה ולשבת לקרוא כמה ספרים. לא רוצה משהו שקשור באוכל כי מעדיפה לא לקשר תמיד פינוק לאוכל.

 

[יוליק12]

לנו יש את זה והם גם מבקשים

זה נקרא "זמן לבד עם אמא/אבא" אנחנו משתדלים בסופ"שים לעשות את זה, אבל לא חייבים בחוץ. אני יכולה למשל לצאת לפארק לשחק עם הקטן בעוד הגדולה ואבא שלה נהנים מזמן לבד בבית.

 

[אמא גירפה]

אין אצלנו בשגרה

מצד אחד ממש לא מזמן הם קיבלו אחד כזה - כל אחד קיבל ליום הולדתו. הבכור ביקש זמן אבאמא, הצעיר ביקש רק זמן אמא.
אח"כ היה לבכור עוד נפילת מצברוח ולקחתי אותו בשישי בבוקר, בעוד כל היתר ישנים לקפה ומאפה...

זה לא קורה תדיר, אבל אני עם האצבע על הדופק, וכשאני מרגישה איזשהי התערערות אני יכולה לזהות אם זמן אמא יכול להיטיב עימו, וכשכן אז אני בהחלט מוצאת מי שישאר עם היתר בבית.

 

[סקרלט אוהרה 2]

אני לא אוהבת

לתת שמות וכותרות לרגעים טבעיים בחיים.

זמן איכות או לא, זמן מיוחד עם אמא / אבא, לא יודעת. חושבת שאם אומר את זה להן או לעצמי בקול, ארגיש שאני מוכרת לעצמי תותים כדי להיכנס לרשימת האימהות העילאיות והמתנשאות

כמובן שלעיתים יוצא לי להגיד לגדולה שכיף לי להיות איתה לבד כי היא כה בוגרת ואהובה, אבל זה תוך כדי, לא מראש.

מזדמן לנו להיות אתן בנפרד, בין אם זה בזמן החוג של הגדולה, אחה"צ כשהגדולה אצל חברה, או כשהקטנה עדיין במסגרת, ואנחנו מוציאים את הגדולה. גם החופשים הלא חופפים של שתיהן מפנים לנו ימים אחד/ת על אחת, כמו גם ימי שישי שאני משאירה אותן אקראית.

גם במהלך היום יש רגעים שאחת מעסיקה את עצמה והשנייה באה להתכרבל ו"לקשקש" (אחת הפעילויות האהובות על בנות. הידעתן?) , ואחרי רבע שעה הן יכולות להתחלף בתפקיד. כנ"ל לגבי זמן משחק או יצירה.

בעיני, אם במהלך היומיום אני מפנה אליהן את תשומת לבי המלאה כשאני מדברת איתן, מקפידה לדעת מה עובר עליהן, לתת להן חיזוקים שצריכות, ולהתייחס אליהן כשתיים אינדיבידואליות, זה מספיק, גם אם זמן ה"ביחד" שלנו לא כולל שום פעילות חריגה ומלהיבה, אלא "רק" רגע משפחתי רגיל ונעים

 

[תינוקי זורח]

זה טוב ויפה אבל אצלנו לא קורה.

כי כאמור יש תינוק, שבגיל שלו ועם האופי שלו דורש תשומת לב כמעט מלאה בכל שעות אחה"צ. כך שגם אם הגדול הולך לחבר, זה לא מפנה לי זמן עם האמצעי.
וענין נוסף, אני מניחה שילדים שונים זה מזה בצורך שלהם בזמן בלעדי כזה. אצל האמצעי אני ממש מרגישה את זה, ופעילות שעשיתי איתו בקיץ עשתה ממש טוב.
וכשאני אומרת זמן איכות, זה לא במובן של עלה תאנה- של הורים שמבלים מעט זמן עם הילדים ולכן מתגאים שזה זמן איכות וזה חשוב יותר מהכמות- דווקא מבחינת כמות ממש לא חסר לי (שני הגדולים בבית מהשעה שתיים כל יום)- אבל אני לא מצליחה למצוא זמן אישי לכל אחד מהם שבו אני במאה אחוזי קשב אליהם. ולצערי במצב היום אם לא אצור אותו באופן מלאכותי, הוא פשוט לא יהיה.

 

[rnavina]

אני חושבת שילדי סנדביץ' צריכים הרבה זמן 1:1

זה מאד משפר את ההתנהגות שלהם.

מה לגבי אבא/סבא/סבתא שיבואו ויהיו עם התינוק/ילכו איתו לאנשהו או שאת תצאי עם האמצעי מחוץ לבית לשעה? אפשר גם בסופ"ש אם יותר קל.

 

[תינוקי זורח]

נכון להיום רק אבא יכול למלא את התפקיד הזה.

אבל באמצע השבוע אחה"צ פחות פנוי לכך, ובסוף השבוע אנחנו בדרך כלל פשוט כולנו יחד, ואנחנו גם גרים במקום שבו אין שום דבר פתוח בשבת (מלבד בתי קפה ומסעדות- ואני ממש לא רוצה לקשר את הפינוק עם אמא לאוכל). באמצע השבוע חשבתי על הספריה המקומית או על ספריה קצת יותר מרוחקת שיש בה גם מעין משחקיה.

 

[תינוקי זורח]

ותודה לכן על התגובות הן ממש מחדדות לי

מה הבעיה ומה כיוון הפתרון.

 

[rnavina]

אפשר גם סתם טיול מחוץ לבית- הליכה

או נסיעה קצרה.

 

[tiger mom]

לא חייבים משהו פתוח

אפשר הליכה, אפשר פיקניק נחמד בגינה
ופעם ב כמה זמן אפשר גם לאכול משהו נחמד.

 

[לאאט ובזהירות]

אני ממש רואה את זה

אצלי יש שני סנדויצ'ים, והגדולה והפיצית הן בנות שיודעות לדרוש צומי בכמויות.
הבנים יותר זורמים ומעסיקים את עצמם, אז אני צריכה לתפוס את עצמי ולהיות איתם מתי שרק אפשר, כי באופן טבעי זה לא קורה מספיק.

(בדיוק בשבת האחרונה היה לי זמן, גם לגדול וגם לקטן כל אחד בנפרד, והיה לנו נחמד מאד)

 

[נשיקולדה המקורית1]

מסכימה איתך מאוד (רגע נדיר

)

יוצא לי פה ושם ללכת לסרט/ הצגה רק עם אחד מהם, אבל דווקא זה לא בהכרח זמן האיכות.. דווקא שיחה באוטו / בבית או רגע אינטימי כזה שקורה סתם בתוך השגרה - העיקר ששנינו מאוד "בתוך" הסיטואציה - יכולים להיות הרבה יותר איכותיים.