I Was Hoping
New member
זכרתי אותך היום
דווקא אותך. דווקא עכשיו. אתה - שנשבעתי לעצמי לשכוח. להכניס עמוק למגירה הכי חשוכה בלב. לזרוק את המפתח. אתה. כל מה שהשם שלך אומר לי עכשיו זה רק כאב, ויש לך שם כל כך יפה - נועם. אני לא יודעת למה אתה עולה בי כל הזמן. לא ראיתי אותך לפחות חודשיים, וגם לא שמעתי ממך. אבל אתה שוב כאן. פרצת את חומות ההדחקה שלי וחזרת. אני שוב מתפללת שתתקשר. ויודעת שזה לא יקרה. שוב חוזרים כאבי הבוקר. וכאבי הלילה. חשבתי שזה כבר עבר. ולעולם לא יחזור. זה לא כי אני לבד עכשיו. אני בטוחה שלא. אני עסוקה כל היום, כל כך הרבה דברים קורים ואני מרוצה מהכל. אבל אתה מהדהד בי. מזכיר לי כל הזמן שאי אפשר להתעלם. שאני לא באמת מחלימה ממך. שאתה לא כאן איתי אבל אתה בי. ואתה לא הולך עדיין. כאילו אני היא זאת שאמורה להיענש כאן. אתה יודע שהיית החלאה היחידה. אתה הרסת הכל. אני הייתי מלאך לעומתך. אני לא משתחצנת, באמת. הפעם לא עשיתי שום דבר לא נכון. זה אתה. רק אתה. ועדיין. אתה מכאיב לי. אתה לא יודע מזה כלום, אבל אתה לא עוזב אותי. תלך ממני, נועם. אני מתחננת. תן לי ללכת, לא עשיתי לך כלום. אני לא מבינה איך זה שאני חושבת עליך עכשיו, למה אני מרשה לעצמי. מאיפה אתה צץ כל הזמן ולמה אתה עוד פה. מנסה להסתכל פנימה אל תוכי כדי להבין מאיפה נכנסת. מנערת את הגוף הכי חזק שאפשר. שתצא. אתה אבק, גוש ליכלוך. תלך. אנ ילא יכולה להמשיך איתך הלאה. אתה לא 'חיים', אתה לא 'קדימה', אתה לא. אני אוהבת אותך כל כך ושונאת את עצמי בגלל זה. למה אני אוהבת אותך??? הרי היית כל כך רע אלי. אפילו לא טיפה טוב. אני צריכה שתלך עכשיו. או שתחזור ותישאר. רק אל תהיה בי ככה. ככה אי אפשר. אתה מכאיב לי. בבקשה תלך. אני מדברת אליך בתוך הלב, כי אני יודעת שאתה שם. אז תקשיב ותצא. אין לי מקום, אין לי אוויר כשאתה שם. אני נזכרת בפנים שלך ומתה בלב בפנים. אתה כזה יפה. החיוך. תלך כבר.
דווקא אותך. דווקא עכשיו. אתה - שנשבעתי לעצמי לשכוח. להכניס עמוק למגירה הכי חשוכה בלב. לזרוק את המפתח. אתה. כל מה שהשם שלך אומר לי עכשיו זה רק כאב, ויש לך שם כל כך יפה - נועם. אני לא יודעת למה אתה עולה בי כל הזמן. לא ראיתי אותך לפחות חודשיים, וגם לא שמעתי ממך. אבל אתה שוב כאן. פרצת את חומות ההדחקה שלי וחזרת. אני שוב מתפללת שתתקשר. ויודעת שזה לא יקרה. שוב חוזרים כאבי הבוקר. וכאבי הלילה. חשבתי שזה כבר עבר. ולעולם לא יחזור. זה לא כי אני לבד עכשיו. אני בטוחה שלא. אני עסוקה כל היום, כל כך הרבה דברים קורים ואני מרוצה מהכל. אבל אתה מהדהד בי. מזכיר לי כל הזמן שאי אפשר להתעלם. שאני לא באמת מחלימה ממך. שאתה לא כאן איתי אבל אתה בי. ואתה לא הולך עדיין. כאילו אני היא זאת שאמורה להיענש כאן. אתה יודע שהיית החלאה היחידה. אתה הרסת הכל. אני הייתי מלאך לעומתך. אני לא משתחצנת, באמת. הפעם לא עשיתי שום דבר לא נכון. זה אתה. רק אתה. ועדיין. אתה מכאיב לי. אתה לא יודע מזה כלום, אבל אתה לא עוזב אותי. תלך ממני, נועם. אני מתחננת. תן לי ללכת, לא עשיתי לך כלום. אני לא מבינה איך זה שאני חושבת עליך עכשיו, למה אני מרשה לעצמי. מאיפה אתה צץ כל הזמן ולמה אתה עוד פה. מנסה להסתכל פנימה אל תוכי כדי להבין מאיפה נכנסת. מנערת את הגוף הכי חזק שאפשר. שתצא. אתה אבק, גוש ליכלוך. תלך. אנ ילא יכולה להמשיך איתך הלאה. אתה לא 'חיים', אתה לא 'קדימה', אתה לא. אני אוהבת אותך כל כך ושונאת את עצמי בגלל זה. למה אני אוהבת אותך??? הרי היית כל כך רע אלי. אפילו לא טיפה טוב. אני צריכה שתלך עכשיו. או שתחזור ותישאר. רק אל תהיה בי ככה. ככה אי אפשר. אתה מכאיב לי. בבקשה תלך. אני מדברת אליך בתוך הלב, כי אני יודעת שאתה שם. אז תקשיב ותצא. אין לי מקום, אין לי אוויר כשאתה שם. אני נזכרת בפנים שלך ומתה בלב בפנים. אתה כזה יפה. החיוך. תלך כבר.