זכרונות לטוב או לרע?

[lilaaa1]

זכרונות לטוב או לרע?

למי מכן/ם היתה מערכת יחסים לא טובה שנגמרה אבל תמיד פחדתם שהוא המושלם בשבילכם (למרות שלא- האהבה עוורת) וטוב ממנו לא תמצאו... רציתם את השם שלו, את המראה שלו את המקצוע שלו חלק מתכונות האופי שלו ונאחזתם בזה חזק חזק האם הרגשתם ככה בעבר? אם כן... במערכת היחסים הבאה שלכם הסתכלתם לאחור וגיחכתם עד כמה שזה היה שטויות וטוב שזה נגמר או לחילופין הצטערתם והתווכחתם שמה שחשבתם באמת קרה?

 

[g u r a]

זכרונות....

היה לי חבר קצת לפני הגיוס..לתקופה של למעלה משנה. גרנו יחד..והיתה אהבה גדולה.והפרידה היתה קשה מאוד. זה לא הזמן או המקום לספר את כל הסיפור.. אבל...עד היום אני מוצאת את עצמי מתעוררת מחלום עליו!!! בכל מערכת יחסים חדשה אחריו הסתכלתי לאחור,וניסיתי למצוא את אחיו התאום..ובדיוק מהסיבה הזו- כל מערכות היחסים נכשלו. ברגע ש"התגברתי" הצלחתי למצוא את עצמי בתוך מערכת יחסים. (והתשובה נמצאת בין השורות..)

 

[lilaaa1]

נשמע כאילו

היה לך ממש קשה להתגבר... אני מקווה שמצאת את מי שיותר טוב מאחיו התאום....(מבחינתך)

 

[g u r a]

../images/Emo45.gif אכן היה קשה

והתגברתי.. אני לא חושבת בכלל אם הוא דומה לו או לא. כפי שכבר כתבתי כמה פעמים..מאושרת ושמחה בחלקי על מה שהוא.

 

[lilaaa1]

ואף פעם לא עלו בך

רגשי חרטה ולו הכי קטנים?

 

[g u r a]

היו המון רגעי חרטה

וצער על שזה נגמר.כי הכל נקטע באיבו..באמצע האהבה הגדולה שהיתה בוגרת מאוד,עם זוגיות נהדרת..אמרו עלינו ....+.... =סרט טורקי. ורק סיפור קטן מכל הסאגה... הייתי בארה"ב בטיול אחרי הצבא- לילה אחד אני חולמת שהוא מספר לי שהוא מתחתן עם....שבגללה נפרדנו! התעוררתי מהחלום באמצע הלילה, וישבתי לכתוב לו מכתב ובו סיפרתי על החלום,ושלחתי.(למרות שלא היינו בקשר.) הוא ענה לי במכתב חזרה, ואמר שאכן הוא עומד להתחתן איתה!!!!!!!!! וכבר אמרתי- אפילו היום אני מתעוררת מחלומות עליו! ולא אני לא חושבת שזה מתקשר למה שיש או אין לי היום!

 

[ניקוי ראש]

יעלי את יודעת שגם לי זה קורה

גם אנחנו נפרדנו אז אבל מרוב שיש לי כעסים עליו אני כל הזמן נותנת עליו דוגמאות זה א' וב' לפני כמה חודשים יצא לנו לדבר על משהו שקשור לעבודה שלו רציתי לקנות מהם משהו ומפה לשם דיברנו על דא והא והוא סיפר לי שאחרי שנתיים הוא נפרד מהחברה שלו בגלל שהיא שומרת שבת והוא לא "מה לא ראית את זה לפני כן" ואני שמתי עליו צעקות למה אתה חרא כזה אתה בהמה וכאלה והוא "מה את רוצה מימני" רק אחר כך הבנתי שאני סגרתי לעצמי את המעגל. מה הקטע של הבחורים האלה. בדיעבד אני חושבת שטוב שנפרדנו כי הוא סוחב איתו מזוודות כאלה כבדות כי ההורים שלו התגרשו והוא לא מאמין באהבה נצחית ואני כן ומאוד לדעתי ככל שהזמן עובר אנחנו אוהבים יותר ויותר ונקשרים יותר. יעלי טוב שנפרדנו מהם כל אחת בקן שלה.

 

[ניקוי ראש]

אני הייתי בסרט הרע הזה

היה לי חבר בשמך שנתיים שאחרי שנה כבר הרגשתי שזה לא זה אבל נשארתי למרות הכל. כשדיברנו על חתונה הוא אמר נעבור לגור יחד כשעברנו לגור יחד אמר אחרי שהשנה של סבתא שלי תגמר (היא נפטרה) אחר כך את יותר מידי טובה מה יהיה אם אחרי את תראי לי את הפרצוף האמיתי. כששטפתי את הבית למה לא ניקית אבק כשבישלתי תמיד היה מה להעיר כשדיברתי בטלפון רצה פרטי פרטים על מה ולמה. רצה שאני אלמד כדי שהוא יגיד לחברים שיש לו חברה סטודנטית. בקיצור סרט רע כאמור. נפרדנו ביוזמתו והיום אני אומרת תודה לאל על כך. כמו שאמרת האהבה עיוורת אבל שכנרפאתי הבנתי כמה טוב שנפרדנו זה היה פשוט סיוט היו עוד המון דברים שפשוט לא בא לי הזכר בהם הוא היה מסוג האנשים שאת רואה ברחוב ואומרת איזה מקסים הוא בחברה וכאלה אבל אף אחד לא יודע מה הולך אצלך בבית.

 

[lilaaa1]

מבינה על מה את מדברת...

 

[ניקוי ראש]

מבינה?

אז אולי תספרי את סיפור חייך.

 

[lilaaa1]

מבינה כי אני

עכשיו בסרט הרע הזה... הוא גם מסוג האנשים שאת רואה ברחוב ואומרת איזה מקסים הוא בחברה וכו' אבל גם תמיד יש לו על מה להעיר ומה לבקר אני מרגישה כמו מעין תבנית שהוא מנסה ליצוק ואני לא לגמרי יכולה להיות עצמי. וזה נורא מפריע לי איפשהו אני יודעת שגרמתי לו לקחת אותי כמובן מאליו וזה משהו שכבר לא ניתן לשינוי אחר כמעט 4 שנים... נפרדנו לא מעט פעמים ואיך שהייתי איכשהו "יוצאת" מזה הבנתי שזה באמת היה סיוט... ושעדיף וטוב לי בלעדיו עד.. שהייתי נופלת למערבולת שוב... זה חוזר וחוזר על עצמו אני גם יודעת על מקרה שהייתה לו הזדמנות וגם נכונות לבגוד, גם על זה סלחתי דיי קשה לי להיות לבד, אז תמיד איכשהו היינו חוזרים להיות יחד, אבל עם הזמן אני רק מוכיחה לעצמי כמה יהיה לי רע אם נשאר יחד...

 

[ניקוי ראש]

אני הרגשתי שהוא

רוצה פרופסור במטבח ואת זה לא יכולתי לתת. תקשיבי לי תעופי משם כמה שיותר מהר לפחות את יודעת שהוא לא בשבילך זה כבר צעד ראשון ומה זה להיות לבד? עדיף להיות לבד מאשר אומללה עם אחד כזה. הייתי עם משהו מגיל 17 עד 23 כמעט שבע שנים בשנים האחרונות הקשר היה ממש מובן מאליו הבן אדם בגד בי על ימין ועל שמאל עשה מה שהוא רוצה אם זה לנסוע לסופי שבוע עם חברים ולספר לי כמה היה כיף ואיך הם הכירו בחורות היו לנו "יחסים פתוחים" מבחינתו עד שפשוט עשיתי בלשון המעטה בלאגן הפרדנו רכוש כמו זוג נשוי היה לנו תאריך לחתונה ובטלתי הכל פשוט התעוררתי. את חושבת שלא חששתי להיות לבד אחר שבע שנים עם משהו שבזמן ההוא גיל שבע עשרה זה גיל שהבן אדם מעצב את האישיות שלו תחשבי מה עברתי אבל הייתי הכי חזקה לעזוב עם כל הקושי שבזה הוא היה אומר לי מי ילך איתך תראי איזה מכוערת את וכשהייתי הולכת ברחוב או יוצאת לכל מיני מקומות באמת אף אחד לא התחיל איתי ולא בגלל שהייתי "מכוערת" אלה בגלל שלא שידרתי שאני פנויה. בקיצור מאז יצאתי עם משהו שתיקן אותי אבל עדיין לא היה טוב בשבילי והיום אני נשואה לנסיך בן אדם שעליו חלמתי עם תכונות אופי שאני מאחלת לכל אשה. אז בהצלחה אגב איך קוראים לך? ובת כמה את?

 

[lilaaa1]

אלוהים

גועל נפש. למען האמת אנחנו לא מדברים כבר כמה ימים, והפעם אני לא מרגישה רע עם זה כל פעם סיפור חדש, כל פעם ריב אחר, דיי באמת נשבר לי מזה ואני מרגישה די שלמה עם זה, שמבחינתי זה נגמר אבל אני מפחדת שבעוד כמה זמן הגעגוע ינצח אותי, אותי ואת ההגיון שלי- כמו תמיד תודה על השיתוף שלך, זה באמת קצת עזר לי לפתוח את העיניים המצב עכשיו גרוע מתמיד, מיום ליום רק מתדרדר. איך קוראים לי ובת כמה אני?ליאת 19.5 עוד לא הספקת להכיר אותי מלי?

 

[g u r a]

../images/Emo24.gifליאתי ...

עכשיו שאני יודעת בת כמה את- אני יכולה להעיז ולענות לך. חמודה את עוד אפרוח.. כל החיים לפנייך. למה לפחד להשאר לבד? גם לאמא שלי בת ה- 64 יש עדיין תקווה קטנה בלב לפגוש מישהוא, ולבלות איתו בנעימים..( היה לה חבר במשך 21 שנה, והוא נפטר ביוני האחרון.) תדאגי "לרפד" לך את החיים בתעסוקה..חוגים, חברות,ובמה שאת אוהבת, ואז תגידי לו "שילך לחפש". ראיתי גם שאת מגדירה את עצמך- במערכת יחסים..אני לא הייתי רוצה למצוא את עצמי "במערכת" שקרית כזו! ואני חושבת שגם את לא צריכה להיות שם!! אז תעשי למען עצמך משהוא!!

 

[lilaaa1]

את צודקת

באמת כל החיים לפניי ואני יודעת את זה אבל אני מרגישה כאילו ה"זן" שאני מחפשת כנראה נכחד... אני נורא בררנית(לצערי...), לא יכולה לפתח שיחה עם כל גבר בצורה שתעניין אותי גם בכלל להסתדר מבחינה מנטלית ואינטלקטואלית עם גברים בארץ (חס וחלילה לא מכלילה) קצת קשה לי פשוט פוחדת להאבד שם בדרך... מקווה שיצאתי ברורה... תודה על העצה

 

[lilaaa1]

מבחינה

מנטלית הכוונה היא למה שאני רואה כל פעם שאני מגיעה לארץ את כל הצרחנים האלו, כאלו לא מנומסים לא אומרת שכולם אבל פשוט לא יוצא לי לראות משהו אחר! אולי אני לא במקומות הנכונים....

 

[g u r a]

ליאת,,הבנתי נכון?

את חיה בחו"ל?

 

[lilaaa1]

כן ../images/Emo13.gif

לומדת. עוד שנה וחצי חוזרת סופית לארץ.

 

[g u r a]

אז את לבד? ללא משפחה?

רק עם החבר? והוא בא איתך מהארץ, או שהכרתם בחו"ל? סליחה על מתקפת השאלות

 

[lilaaa1]

כעקרון כן

יש את החברים הקרובים... אבל אפשר לומר שאני לבד... ואותו הכרתי בחו"ל יש שרשור שלם לגבי הנושא הזה באירוח שלי...