Ultra marine
New member
זכרונות יפים..
מצרפת סרטונים שעשיתי בשבוע שעבר על קנט ועל טיקה. סרטון קנט סרטון טיקה התלבטתי המון לפני כתיבת ההודעה הזאת (והקישורים כמובן..) אבל בסופו של דבר החלטתי כן לפרסם אותה. דבר ראשון כי בעצם אין לי סיבה לא לעשות את זה.. ונראה לי שזה יגע באנשים כאן. דבר שני אני חושבת שעברו המון מים מתחת לגשר ואנשים "התרגלו" אלי והבינו שאני לא כזאת מפלצת פסיכוטית ובאופן כללי האשמות כלפי די התאימו לטלנובלה מאשר למציאות האמיתית של האנשים הנורמלים והרגילים מהרחוב או מהאינטרנט... התחלתי בסרטון לקנט. הוא נורא חסר לי והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו. בהתחלה לא ידעתי מה בדיוק אז פשוט סידרתי את כל התמונות לפי תאריכים ואז עזבתי את זה כי נגמרו לי הרעיונות... אח"כ פניתי לברר בחנות צילום אם אפשר להעביר אחת התמונות לגודל גדול (60x90) אבל המוכר אמר לי שהן קטנות מידי ולא מספיק איכותיות
אוף, למה אני כזאת צלמת זוועתית... ועוד יחסית השתפרתי... בסופו של דבר ראיתי סרטון מהמם שחברה שלי עשתה לחתול (החי!) שלה והחלטתי גם לעשות סרטון memorial כזה בשבילו. לקח לי מאתיים שנה (או יומיים שלמים) בגלל שעד שלמדתי את התוכנה, וכל פעם לבדוק שהכל יוצא כמו שצריך, לבחור את המוזיקה וכו'. וכמובן כל פעם לראות את הסרטון (שהיה במקור 18 דק'!!!!) הוספת מעברונים, הורדת מעברונים וכמובן בין לבין העברה לפורמט של סרט (שלוקח קרוב לשעה לפעמים) ואז לבדוק שוב... כשסיימתי הייתי מוטשת אבל בפנים הרגשתי חזק שגם לטיקה מגיע. רק שכמה שמגיע לה, אני צריכה לסיים את המטלות הלימודיות שלי
אז החלטתי לוותר עד סוף תקופת הבחינות. יום אחרי החלטתי שתקופת הבחינות עוד רחוקה והתיישבתי לעשות לטיקה את הסרטון.
ממש כאב לי לעשות את הסרטון הזה. גם היו לי מעט תמונות (כי ברוב התקופה שהיתה אצלי לא היתה לי מצלמה זמינה, רק פעם בחודש ככה כשהמצלמה נפלה עלי ליומיים). וגם כשכבר צילמתי הרוב יצא מטושטש אז מחקתי.. והיו גם כמה תמונות שנאלצתי למחוק כשעשיתי את הסרטון עצמו כיוון שהבנתי שלא משנה כמה אני רוצה לשמור תמונות יש מינימום "דרישה" של איכות לתמונות ששומרים ואין מה לשמור "כתמי צבע" לא משנה כמה "אומנותיים ובאופן כללי בצורת כלב" הם...
ממש מנחם שמאז שהמצלמה נשארה אצלי איכויות הצילום שלי השתפרו (בצורה יחסית...) זהו פחות או יותר. מקווה שתהנו. אני נהנתי מהעשיה ונהנתי כאילו להרגיש אותם פה איתי בזמן העשיה. נזכרתי בהמון דברים כייפים שעברתי איתם לבד וביחד. בתקופות שונות, ברגעים אחרים ובכלל הוצפתי בזכרונות (אני טיפוס די נוסטלגי
) אבל אני חושבת שהגעגועים האלה שחשתי דווקא עשו לי טוב. לא יודעת. אולי בגלל התחושה הזאת שלא משנה לאן הם "הלכו" משהו נשאר איתי. וזה מזכיר לי שאני לא זוכרת מי אמר לי את זה אבל יש משפט כזה שאומר שאם אתה מעביר הלאה זכרונות שלך מאדם מסויים אז הוא חי לנצח דרך הזכרון. אז אולי זאת הסיבה ה"אגואיסטית" שלי עבור טיקה וקנט. שתזכרו אותם. תזכרו שהם היו כאן איתנו.
מצרפת סרטונים שעשיתי בשבוע שעבר על קנט ועל טיקה. סרטון קנט סרטון טיקה התלבטתי המון לפני כתיבת ההודעה הזאת (והקישורים כמובן..) אבל בסופו של דבר החלטתי כן לפרסם אותה. דבר ראשון כי בעצם אין לי סיבה לא לעשות את זה.. ונראה לי שזה יגע באנשים כאן. דבר שני אני חושבת שעברו המון מים מתחת לגשר ואנשים "התרגלו" אלי והבינו שאני לא כזאת מפלצת פסיכוטית ובאופן כללי האשמות כלפי די התאימו לטלנובלה מאשר למציאות האמיתית של האנשים הנורמלים והרגילים מהרחוב או מהאינטרנט... התחלתי בסרטון לקנט. הוא נורא חסר לי והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו. בהתחלה לא ידעתי מה בדיוק אז פשוט סידרתי את כל התמונות לפי תאריכים ואז עזבתי את זה כי נגמרו לי הרעיונות... אח"כ פניתי לברר בחנות צילום אם אפשר להעביר אחת התמונות לגודל גדול (60x90) אבל המוכר אמר לי שהן קטנות מידי ולא מספיק איכותיות