זכרונות אהבה

זכרונות אהבה

לפני ימים מספר, אני מלביש על עיניי מבט כזה נוסטלגי ושואל את אשתי: "זוכרת,איך אהבנו פעם,נכון ? " מסתכלת היא עלי במבט משועמם ואומרת : "האמת,אני זוכרת שפעם אהבנו אבל בעצם,אני לא זוכרת מזה דבר" ואז אני מתמם,משתומם: "זוכרת איך רבנו,אז בחיפה איך מרחת 2 אשל על הקירות ארזת מזוודה,וצעקת לי: שלא תעז לעצור אותי עכשיו !!!" וזוכרת,איך ירדת לתחנה ואני במכנס קצר וגופיה רץ אחרייך,ואת נעלמת לי ? וזוכרת,איך נסעתי אחרייך עם הפיאט חניתי ליד קו 900 לת-א,וחיכיתי לך ואת,לא היית שם,והנהג התניע..ואז דפקת על הדלת,הוא פתח ואת פשוט נסעת לך ? אז,אני עקבתי עם הפיאט אחר האוטובוס עד לצומת חדרה כשעצר,חסמתי אותו,יצאתי ועמדתי בצד הנהג,פתח את הדלת,ושאל-נו,אתה עולה כבר ??? ראיתיך קמה,נגשת לדלת האחורית,ויורדת.. ואת בכלל כל הדרך בפיאט שתקת. לקח איזה 12 שעות של כל מיני "פיצויים"..עד שחייכת.." מסתכלת עלי אשתי ושואלת : "ולזה אתה קורא אהבה ? הרי רבנו וצעקנו,זה כל מה שהיה.." ואני מביט בה עם חיוך ממזרי ואומר: "אכן,זו היתה אהבה,עובדה שירדת מהאוטובוס,זוכרת ?" "שיהיה"..ככה היא לי אמרה.
 

טאKילה

New member
wowwwwwwwwwww../images/Emo23.gif

זו אהבה הכניעה אחרי מריבה סוערת היא אהבה.. והיא אומרת "שיהיה" כמו מסתירה את הרגש שבתוכה, "שיהיה" זה כמו אולי כזה, ואולי של אישה זה לא\כן יותר כן..אוהבת..
מרקי אהבתי התרגשתי ועלה בי חיוך..
סוף שבוע נעים,שתהיה לכם אהבה גדולה כגודל השנים..
 
למעלה