מסכימה עם יענקלה
החורים השחורים במוח, שנוצרים עם המחלה, הם די אקרעיים. לפעמים אני מופתעת איך אימא זוכרת משהו זניח שהופיע ונעלם מחייה מהר, ולעומת זה שכחה דברים מהותיים, שליוו אותה עשרות שנים, כאילו לא היו מעולם. אני חושבת שאין כללים בעניין מה זוכרים ומה לא, והכי הכי חשוב - לא לקחת את זה אישי. ייתכן שאת (ורק את) באמת דומה לאיך שסבתך נראתה פעם, או שיש לה איזו אסוציאציה שנחרטה במוח, שמקשרת את שתיכן (אותך ואת סבתך). לך תדע... אל תנסי להבין, כמובן שאל תנסי לתקן אותה או להתווכח איתה. פשוט - זרמי...