זכירת האל

[רועי החושב]

אצלי מצויין, ואצלך?

לא נבלעת על ידי "הדרך הרביעית"? כי לי אתה נשמע בלוע.

 

[Mist2]

לא רע

עזוב את הדרך הרביעית, אין לך שמץ לא על הדרך ולא על הרביעית.

 

[רועי החושב]

אחי אתה בלוע בזה

שקוע בטקסטים האלו עד צוואר. אני לא רואה איך אתה יכול עליהם.
יש שני מצבים של התמודדות עם טקסט- או שאתה אוכל אותו או שהוא אוכל אותך.
במקרה שלך- הטקסט בבירור אכל אותך.
גורדייף לא בא לנקנק רוחניקים ישראלים דבילים. את זה כל באבא מתפלש בחרא עיזים הודיות יכול לעשות,
אלא הקורבנות שלו היו פרופסורים רוסיים כשרוסיה עוד היתה תרבות על תוססת שמחוברת לגאונים של המאה ה 19, לפני המהפיכה הבולשיביקית שטימטמה לכולם שם את המוח ברמות קשות. אתה פשוט לא יודע כמה מנגנוני ביקורת אתה צריך להפעיל כדי לא להימעך מול הטריקים שלו. מנגנונים שאני חותם לך שאין לך. הוא בא לכבוש. אתה רוצה להיכבש?

 

[הקוסמת הורודה2]

יצר הרע זה לא רק תאווה בדת

 

[רועי החושב]

למה כוונתך?

 

[הקוסמת הורודה2]

אני עדיין מרגישה את הטפיל באיזור אמצע

הלב כזה. וזה כואב מידי פעם

 

[בן טל-שחר]

כל עוד תשומת לבך מזהה את התחושה...

ואיננה מתבלבלת בין זה לבינך, את מוגנת

לכל היותר זה כמו מוזיקה מציקה או אווירה בלתי נעימה, אבל זה יחלוף... ואת תישארי מנוסה ומחוזקת יותר

ואם את יכולה בינתיים ליהנות קצת מהחוויה החולפת הזאת, זה בכלל שווה...

 

[הקוסמת הורודה2]

עשו לי דיקור היום וחיזקו את האיזור שהטפיל החל

יש הרגישו שהאיזור יותר חלש אנרגטית אבל מחט חצי שעה די סידרה את זה
וחודש הבא אלך לטיפול 10000 לניקוי טפילים אצל שמאנית אז זה בסדר

אני אבל רוצה ללמוד לנקות לעצמי לבד.

 

[הקוסמת הורודה2]

להנות זו מילה קצת גדולה...

 

[הקוסמת הורודה2]

חטפתי טפילים אנרגטיים כי הייתי עצובה

והגוף שלי עשה לי תחושת גסיסה ואז היה לי קוצר נשימה

 

[Mist2]

אם כבר הזכרי

את הנסיון שלי לנסח בשפה רגילה את דברי, אז הינה גם הניסוח הפחות ידידותי, אם זה לא יועיל לאף אחד, אפשר פשוט להמשיך הלאה ...

הרבה דתות מצביעות על העובדה, שעלינו לזכור את האל הנמצא תמיד ובכל מקום.
איזה מין מאמץ הוא זכירת האל?
לא מדובר כאן ב'אני'ים אינטלקטואלים העוסקים בתאוריות הקשורות היכן ואיך נמצא האל. ולא מדובר כאן בדימיון.
קשה לי לשייך זאת לתפקודים, אך הייתי אומר, שזהוא מאמץ משותף של הקומות העליונות של כל המרכזים ביחד.
במיוחד אני יכול להצביע על מאמץ רגשי!
אם מצליחים אנו להגיע למצב זה בו אנו מרגישים וחשים בנוכחותו של האל כעת בהווה, הרי שמדובר על היוצרותה של זכירה עצמית ונוכחות.

 

[Mist2]

הזכרי = הזכרתי

 

[רועי החושב]

הבנתי את שורש אי ההבנה: אתה פשוט טועה

אי אפשר לחוש את האל. האל הוא טרנסצנדנטי.
אפשר להאמין בקיומו, והאמונה, יש הטוענים, היא רגש.
אבל אני לא מאמין לטוענים הללו- האמונה היא מחשבה- הנחה, אכסיומה שהאל קיים.
אז טעותך היא כפולה- אתה גם מבלבל בין האל לבין משהו גשמי שניתן לחוש ולהרגיש אותו (אלא אם כן אתה עובד אלילים).
ואתה גם מבלבל, בעקבות המבולבלים (כי אין לך מחשבה עצמאית) בין רגש למחשבה, וסובר בטעות שאמונה היא רגש, בעוד שהיא מחשבה (אולי מחשבה שנובעת ממניע ריגשי, אבל עדיין מחשבה).

 

[Mist2]

אף אחד לא ביקש שתחוש את האל באמת

תעשה לי טובה, לך לישון.

 

[רועי החושב]

אולי מספיק עם זה?

אני זה שאמרתי לך ללכת לישון. אתה קוף אחרי בן אדם?
ולגבי תגובתך- מתי אמרתי ש"ביקשת ממני לחוש את האל"? תגובה לא קשורה.

 

[Mist2]

 

[neophile]

האל הוא גם אימננטי

ולשני האספקטים האלה ניתן לקרוא ביחד - אלוהות

התיאולוגיה כאן היא לא העניין , אם אתה מעדיף אתה יכול להתייחס לזה כמו הדאויסטים והמקובלים - באופן פנטאיסטי או פנאנטאיסטי .

פנאנאטאיזם זאת הגישה הכי טובה .. הכל פנאן

 

[neophile]

*פנאנאטאיזם

 

[רועי החושב]

אימננטיות מאפיינת את האלילות

ואילו האידאה של היהדות היא טרנסצנדנטיות האל.
לכשלעצמי אני אתאיסט כך שאני לא חש איזשהו גרוי לזיווג כפוי בין הזרמים האליליים ביהדות (קבלה, חסידות וכ"ו) לבין החלקים היותר טהורים שלה (רמב"ם).
אבל אני מסוגל להבין את הדחף הפסיכולוגי של אדם מאמין שמקבל נארטיבים סותרים לגבי האמונה היהודית ורוצה לבטל את הקונפליקט ע"י איזשהו שעטנז משונה. אולי אתה קורא לזה "פנאן" כי רק ע"י הקלת ראש "פנאנית" בנושא אתה מצליח ללחוש את עצמך כאילו עשית שלום בין הצדדים, כלומר אינך מצליח אלא להתעלם מהקונפליקט.
זה לא שלום הרוח, אלא זהו שלום הנפש. והיהדות מגנה את מי שאומר "שלום עלייך נפשי". רציתי רק שתדע זאת אם אתה קורא לעצמך מאמין (וכאמור, מה אכפת לי, אני אתאיסט ואין לי שום עניין שתאמין בכלל, כל שכן שתאמין באופן א' או ב').

 

[ינוקא1]

זו האידאה שלך ושל זקן זעפן וממורמר.

"האידאה של היהדות" מכילה הרבה הרבה יותר מכך.

ניתן גם להגיד בבירור שאין ליהדות אידאה אחת.

היהדות בדורות המוקדמים פשוט לא הגדירה באופן ישיר האם האל הוא כך או כך , ולכן בדורות מאוחרים יותר הוגים שונים הגדירו הגדרות שונות.

אך אם כבר יש אידאה ליהדות , אז הקולעת ביותר היא פנאנתאיזם - בדיוק כפי שניאופיל אמר.

לאל טרנסדנטי באופן מוחלט , לא אמור להיות אכפת ממצוות או ממעשים שלך כלל . והוא לא אמור לנבא איזשהו נביא , ולא לעשות ניסים - כך שאי אפשר להגיד "שזוהי האידאה של היהדות".

כנ"ל השטויות על "זרמים אליליים ביהדות" , הנובעים מחוסר הבנת מציאות בה האל יכול להיות בעת ובעונה אחת גם אימננטי וגם טרנסדנטלי .
הזרמים של הקבלה והחסידות הם הזרמים המרכזיים ביהדות כיום , וגם תורת הרמב"ם כבר מזמן משולבת בתוכם. רק שכדי להבין זאת צריך הבנה מעמיקה , שלצערי אין לך או לזקן הממורמר.