זכירת האל

[הקוסמת הורודה2]

האמת שדי התלהבתי מהפסקה האחרונה

 

[הקוסמת הורודה2]

אבל זה לא בעייתי לחוש רגשות של שנאה?

אני לא רוצה לשנוא אנשים או לקנאות בהם

 

[בן טל-שחר]

אחחחחח, שאלה נהדרת!

לא, זה לא בעייתי לחוש אותם, מפני שהם ממילא שם.

זה לא אומר שאת שונאת אותם או מקנאה בהם. זה רק אומר שעוברת דרכך תפישה מסויימת, הרגשה מסויימת, תחושה מסויימת, אווירה מסויימת, אנרגיה מסויימת...

Mist2 ציין שאם תקבלי את עצמך בדיוק כפי שאת, יהיה לך קל יותר "לא להזדהות".

אדם הוא מין יצור כזה, שיכול להרגיש שנאה, קנאה וכאלה. זה בסדר להיות אדם. זה אפילו ממש ממש בסדר להיות אדם.

כשאת מקבלת את זה ומרשה לזה להיות כפי שזה, בלי לעשות מזה עניין, זוהי תחילתה של "אי-ההזדהות".

תגובתך לרגשות/מחשבות האלה מתחילה להיות חופשית. הרגשות האלה יכולים גם לשעשע, למשל.

זה גם לא כאילו שאת חושבת ומרגישה רק ככה. ממש לא. זהו חלק זעיר בתוכך, שברגע מסויים את ממוקדת כולך בו ומרגישה רק אותו ולכן נדמה לך כאילו "את שונאת / מקנאה", למשל.

באותו רגע ממש, קיימים בך חלקים אחרים לגמרי, תחושות אחרות לגמרי, עמדות אחרות לגמרי, מחשבות אחרות לגמרי וזכרונות אחרים לגמרי, שהינם אפילו הפוכים מזה. את אוהבת ואת ממש לא מקנאה. הם קיימים כולם בו-זמנית בתוכך. את רשאית לבחור מי מהם מייצג טוב יותר את "עמדתך השלמה". יתכן שאף אחד מהם. יתכן ש"עמדתך השלמה", זאת שעושה אותך באמת מאושרת, היא משהו אחר לגמרי.

זה שאת מרגישה/חושבת ככה ברגע מסויים - או לפחות כך נדמה לך (יש בתוכך עוד המון מטענים וחלקים, כמו הרד-דיסק ענקי מלא בתוכנות ויישומים) - לא אומר שזוהי עמדתך הנבחרת לגבי העניין. יכול להיות שאת אוהבת ומאפשרת ומקבלת וממש לא מקנאה, מבחינתך, למרות שבאותו רגע נדמה לך שאת מוצפת בשנאה/קנאה. זאת בסך הכל כימיה, שמבטאת חלק קטן מהקבצים שבתוכך. את רשאית לבחור את עמדתך השלמה והכוללת, בלי קשר למחשבות/רגשות צרים כאלה ואחרים החולפים בך. זכותך "לשנוא" ועדיין לאהוב. זה בסך הכל בנאדם, אורגניזם ביולוגי... כמה כבר יכולים להיות חשובים הרגשות והמחשבות החולפים דרכו ברגע מסויים? ברגע אחר יחלפו דרכו רגשות/מחשבות אחרים.

כשאת נפגשת בתופעות כאלה בתוכך, שאינן נעימות לך, כגון שנאה וקנאה, את בהחלט רשאית:

1. לצחוק להן, ליהנות מהן, לחקור אותן, לדעת שזוהי תופעה אנושית טבעית, להגיד לה "Welcome" ולדעת שהיא לא הולכת לנהל לך את החיים, אלא בסך הכל להיות חלק מהחוויה האנושית העשירה והרב-מימדית שלך.

2. לנצל זאת כדי לחזק את עצמך ולייצב את עצמך בתוך עצמך. לדוגמה, לשבת ולהרגיש את האנרגיות/תחושות האלה בתוכך, תוך כדי כך שאת מרשה להן להיות, לא מתרגשת מהן ולא מתייגת אותן כ"שנאה" או "קנאה". התיוג הזה מונע ממך להרגיש אותן כמו שהן באמת... ואין בכלל דבר כזה "שנאה" ו"קנאה", אלה הם רק קונספטים אנושיים שאינם יכולים לתאר באמת את האנרגיה/תחושה המדוייקת החולפת דרכך. הקשיבי לה... הכירי את האנרגיות/תחושות החולפות דרכך... והן לא יאיימו עלייך יותר.

3. לנצל את זה כדי לזהות עמדות מסויימות בתוכך ודימויים מסויימים בתוכך... ולצייר בתוכך יצירות חדשות, מדוייקות יותר. לדוגמה, אם את מגלה שאת מקנאה בשלמה בגלל העניין עם הדגים, את יכולה להודות לרגש הקנאה הנהדר ואז לזהות בתוכך מגוון מקומות נעימים כמו זה ששמח בשביל שלמה / זה שיודע שהמציאות מראה לך מה אפשרי גם לך ושזהו שירות בשבילך / זה שמזהה שאין לו צורך בדגים האלה כרגע אבל לשלמה יש צורך בהם וכדומה (יש אינסוף עמדות אפשריות) ולאשר לעצמך את קיומה של עמדה משופרת זו בתוכך, לזהות את האמת שבה. באופן אוטומטי, רגשותייך ישתנו ככל שעמדותייך הפנימיות תשתננה ותהיינה שלמות יותר, אוהבות יותר, מקבלות יותר, בעדך יותר.

עמדות פנימיות שיוצרות רגשות כואבים הן עמדות שגויות.
יחד עם זאת, הן אמורות להיות שם כרגע... וטוב שהן שם כרגע.
והרגשות שמופיעים, חיוניים; הם עושים את תפקידם נאמנה.
את העמדות הפנימיות אפשר להמשיך לשפר כל הזמן, למרבה הנאתנו.

כל רגש הוא מתנה. אני ממליץ על המלה "תודה" כמלת ההכוונה הבסיסית ביחס לכל רגש/תחושה המתגלים לך בתוכך. תודה, תודה, תודה... ומשם אפשר להמשיך להעמיק ולנצל את התופעה האנושית היפהפיה הזאת בשלוש הדרכים שהזכרתי לעיל ואחרות ולחגוג אותה, כי חבל לבזבז אותה, היא ממש כייפית ומעשירה.

 

[הקוסמת הורודה2]

אני אקרא את התשובה מחר אני פשוט

מותשת מעייפות וצריכה לקום מחר.
תכנון זמן כושל ביותר...
קיצר מחר אבל הבנתי את הרעיון הכללי.
הולכת להתעלף במיטה

 

[בן טל-שחר]

התעלפות נעימה

 

[מגדלאור1]

כול הכבוד ותודה

 

[בן טל-שחר]

תודה לך יקרה

 

[neophile]

מאיזה סיבה את לא רוצה?

והאם את מסוגלת לא להרגיש שנאה , קנאה וכו' ?

 

[הקוסמת הורודה2]

כי פעם גרמתי בטעות מחשבתית

לדודה שלי להתאשפז בבית חולים ולהקיא את נשמתה ללא סיבה
אחרי שהצטלבו לי בטעות שני מחשבות השם של דודתי והמילה להקיא .
אז אני קצת מפחדת ממחשבות ורגשות שליליים

 

[neophile]

זה נשמע לי קצת מוגזם

 

[הקוסמת הורודה2]

לא מוגזם זה היה באותו הזמן

נשבעת היא פשוט מהרגע שהמחשבות הצטלבו התחילה להקיא בדירתה עד שלקחו אותה לבית חולים

 

[הקוסמת הורודה2]

זה היה בתקופה שהיו לי מקרים מוזרים שביקשתי שי

פסקו לאחר מכן.
לא רציתי יותר שיקרו לי דברים שיפגעו באחרים

 

[neophile]

יכול להיות שהסתנכרנת על האינפורמציה הזאת

זה לא אומר שאת גרמת לכך ...

 

[הקוסמת הורודה2]

אני גרמתי לזה בלי כוונה

הייתי ילדה מפגרת אז דמיינתי את עצמי מקיאה ואז פתאום זלגה לי מחשבה בטעות
טעונה עם השם של דודתי והופ הרגשתי אותן מצטלבות ויוצאות אנרגיה.
לא ייחסתי חשיבות עד ששמעתי שאשפזו אותה

 

[lightflake]

למחשבות + אמונה באמיתותן

יש כח עצום, כח הבריאה של העולם הזה.

בד"כ צריך להתאמן הרבה מאוד על כל מיני תרגילים פנימיים בשביל להצליח להפעיל את זה בצורה כמו שאת מתארת, אפשר להניח שהתעסקת בעברך (גלגול קודם) ביוגה או בסוג אחר של תורת נסתר/שמאניזם/מאגיה והנשמה שלך למדה שזה לא מוביל למקום טוב (לדרך האמת) ולכן את עכשיו נמנעת מזה ובצדק (לטעמי).

 

[מגדלאור1]

תשובה מרטיטה ונוגעת

 

[בן טל-שחר]

זה לא רק לתגובה הזאת שלך... זה אלייך בכלל

 

[מגדלאור1]

כיף לי

 

[רועי החושב]

אי הזדהות- עוד מכשיר של כתות וגורואים

להוציא את האדם מהעולם.
"עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מהעולם" (אבות ב יא)
מהי עין הרע? חשיבה שמפרידה בינך לבין העולם הפנימי ולבין העולם החיצוני (לעומת התבוננות שמאחדת ושופכת אור).
מהו יצר הרע? התאווה החולה להתנתק ולברוח מהעולם על ידי אי הזדהות ואדישות.
מהי שינאת הבריות- אי הזדהות עם סבלן.
הכתות והגורואים שמטיפים לאי הזדהות הם כתות של רשע. הם אחראים לחורבנם של אנשים רבים. שומר נפשו ירחק.

 

[Mist2]

הכל בסדר איש?