בדיוק כתבתי על זה בשרשור אחר
שמן קיק מופק מזרעי צמח הקיקיון. אם את מכירה אותו, זה צמח יפהפה (בעיקר הזרעים) אבל - רעיל מאד. השמן המופק ממנו, לא רעיל עד כדי מוות (לפחות לא במינונים סבירים), אבל יוצר הרעלת קיבה קלה עד בינונית, שגורמת לשלשול (לפעמים הקאות), והתכווצויות המעיים, גורמות, לעיתים קרובות, להתכווצויות ברחם הסמוך, ולהתחלת לידה. בעיני, זו שיטה אלימה להתחיל לידה. היא עלולה לגרום לאמא מותשת וסובלת (מהרעלת הקיבה), היא עלולה לגרום לתינוק להכנס בתנוחה לא-אופיטמלית לתעלת הלידה, מה שמוביל ללידה ארוכה יותר, כואבת יותר ולפעמים גם מסובכת יותר ודורשת התערבויות נוספות (שאז הן כבר הכרחיות) על סיכוניהן. כל זירוז, לא משנה באיזה אמצעי, עלול לגרור חלק מהתופעות האלו, ולכן, גם זירוז באמצעים טבעיים, הוא לא טבעי... זירוז טבעי זה אוקסימורון. ממש לא הייתי משתמשת בשיטה הזו, או בכל שיטה אחרת (*) כדי להתחיל לידה בגלל העדפות יום, או חוסר סבלנות לחכות לבשלות העובר וסיום הריון בדרך הטבעית. הייתי שוקלת את השימוש בשיטה הזו (אם כי מעדיפה שיטות עדינות יותר, וחזקות לא פחות, כמו שיאצו), במצב שבו השתכנעתי שיש הכרח להשרות לידה, בגלל מצוקה משמעותית של העובר או של האם. היתרון שלה על פני הזירוזים הכימיים, זה שבכל זאת, הצירים הם טבעיים, בעוצמה טבעית והתאמה לגוף, ומבלי להתערב בתהליך ההורמונלי העדין של הלידה עם הורמונים סינתטיים. (*) הייתי מתמקדת בדרכים שינעימו לי את הזמן עד הלידה, ויחד עם זאת גם יסירו מחסומים, אם יש, ויעזרו ללידה להתפתח, אם זה הזמן הנכון שלה (ולא יעשו כלום, כשזה עוד לא הזמן): הרפיה, דמיון מודרך, סקס (בשביל כיף, לא לידה), איתור פחדים ועיבודם (עדיף בשלבים מוקדמים יותר של ההריון, או קודם, אבל מוטב מאוחר על פני בכלל לא), טיול נעים על חוף הים (*לא* להתיש את עצמך בהליכות זירוזיות), אמבטיה נעימה (לא חמה מדי!) או שחיה בבריכה - וכדומה.