זיעה

זיעה

אם אני בנאדם שעוסק בפעילות גופנית ומזיע הרבה,האם אני אשרוף יותר שומן מאשר אם אני בנאדם שעוסק באותה פעילות גופנית ומזיע קצת?
 

2_be

New member
ברוך הבא גונזו../images/Emo140.gif

עד כמה שידוע לי, זיעה- איבוד מים ומלחים, כאשר מזיעים יותר מאבדים יותר מים אך לא יותר שומן, על אף שכאשר ההזעה היא תוצאה של עליית הטמפרטורה של הגוף במהלך פעילות גופנית ומאמץ, החום שנוצר בגוף עם האצת חילוף חומרים יביא להורדת משקל.
 

2_be

New member
ועוד תוספת קטנה (ותודה לטל!)

האינדיקציה לשריפת קלוריות היא העלייה בדופק-לא רק בחום הגוף.
 
ממש לא

כאשר אתה מזיע הרבה כל מה שאתה מאבד זה נוזלים 2-3 כוסות מים והכל חוזר אלייך...
 

זכיר

New member
לשרוף שומן

כשאתה עוסק בפעילות גופנית, כמות האנרגיה שנדרשת היא פונקציה של: העבודה שאתה עושה ויעילות השימוש במערכת השריר-שלד שלך אם תטפס על הר, תעשה יותר עבודה מאשר אם תלך במישור וגם תשרוף יותר קלוריות (יותר קלוריות בהר מאשר במישור). מאידך, אם תדחוף קיר בכל הכוח, לא תעשה עבודה מבחינה פיזיקלית, אבל תשרוף יותר קלוריות מאדם שנשען על הקיר. תשאל את עצמך למה בנוסף לפעילות הגופנית, אתה שורף קלוריות על מטבוליזים של יום יום כמו עיכול ועוד כל מיני בלי שתקום מהכורסא. תוצאת לווי מוכרת של מערכות התמרת אנרגיה היא חום. וכאן נכנסת מערכת ויסות החום שלך לפעולה. (למה צריך לוסת את חום הגוף בצורה כל כך מדוייקת?) אחת הדרכים היעילות להורדת טמפרטורה היא אידוי נוזל. ה"זיעה" שתאה מרגיש היא פונקציה של כמות הנוזל שהגוף מפריש והתנאים האקלימים. אם תזיע באילת, הנוזלים יתאדו במהירות, גופך יצטנן ולא תרגיש שהיזעת (אבל תנסה לטעום את עור גופך ותגלה כמה הוא מלוח). אם תזיע במישור החוף המהביל, הנוזלים לא יתאדו , גופך לא יצטנן ואוי, כמה שתרגיש שאתה מזיע. עכשיו לשומנים, לגופך שני מקורות אנרגיה כימית ברזרווה. שומנים ורב-פחמימות (גליקוגן) ה"בחירה" של הגוף במקור אנרגיה מותנית ברמת המאמץ. הגוף מעדיף לשרוף שומנים( מאמץ אירובי) ברמות מאמץ נמוכות ובינוניות ומתחיל לשרוף גליקוגן (מאמץ א-אירובי) ברמות מאמץ גבוהות. זתומרת, שאם תעסוק בפעילות גופנית מאד מאומצת, אתה לא תשרוף שומן! אתה יכול לבדוק את רמת המאמץ הנדרשת לשריפת שומנים יעילה בעזרת נוסחה פשוטה. אם תרצה לדעת, תשאל
 

זכיר

New member
שאלה מצוינת

מספר פעימות לב לדקה=מאמץ להלן הנוסחה: (נא לקרוא את הנוסחה מימין לשמאל בניגוד לכללים המקובלים) דופק אופטימלי לשריפת שומן=דופק מנוחה+(דופק מקסימלי - דופק מנוחה)*0.75 כאשר- דופק אופטימלי לשריפת שומן- בטח יש מונח מיקצועי שאני לא זוכר. דופק מנוחה- שב חמש עשרה דקות במנוחה(או שעה מול הטלוויזיה) ותמדוד לעצמך דופק. דופק מקסימלי- בצע מבחן מאמץ תמורת כמה מאות שקלים ותקבל נתון מדויק. לחילופין, העזר בנוסחה הפשוטה של 220-גיל בשנים (מאתים עשרים פחות גיל). 0.75- זה בערך...זה אומר 75% מאמץ דוגמא- שאול גילו 23 ודופק המנוחה שלו שווה ל70 פעימות לדקה. דופק מקסימלי= 197 (מאתים עשרים פחות גיל) דופק אופטימלי למאמץ שורף שומן הינו (70-197)*0.75+70 165.25 פעימות לדקה כמה ששאול יתאמץ יותר (הדופק שלו יעלה), ככה הוא ישרוף יותר שומן. אבל ברגע שהדופק של שאול יעבור 165.25 (בערך), גופו יתחיל לשרוף גליקוגן ולא שומן! לשם הדיוק, המעבר משומן לגליקוגן הוא הדרגתי אם בכל זאת שאול יחליט ללכת עם הראש בקיר, ולהתמיד במאמץ גדול מ 75% מיכולתו, מהר מאד יאזל מלאי הגליקוגן בגופו והוא יעצור. אם שאול ממש רציני בקטע שלו של חוזק הרוח מול החומר, הוא ימשיך להתאמץ ויאבד הכרה מהצטברות חומצה לקטית בגופו. זוכרים דימויים של רצי מרתון שמגיעים לקו הסיום במצב הכרה מעורפל? זה בדיוק הקטע. לסיום ולכיס"תוח מלא, הקפד על נעלי ריצה איכותיות ויקרות אל תרוץ על איילון צפון או דרום אל תרוץ כשחם או אחרי ארוחה והיוועץ ברופא המשפחה שלך לפני שאתה מתחיל עוד נקודה, אם תקפיד על מאמץ של עשרים וחמש דקות לפחות, כחמש פעמים בשבוע, ותבנה תוכנית אימונים הדרגתית - תתחיל בקטן ותטפס לאט זה אפילו עוד יותר טוב
 

זכיר

New member
תיקונים והשלמות

המעבר משריפת שומן לשריפת גליקוגן מתחיל ב 80% מאמץ ולא 75%. אישית אני מעדיף לקחת חמישה אחוזים כמרווח בטחון... גם ככה כל העסק של מדידת דופק מנוחה ומדידת דופק בזמן המאמץ הוא לא מי יודע מה מדויק. דופק אופטימלי- נקרא "דופק מטרה" להתחיל בהדרגה- למשל פעמיים בשבוע, עשר-חמש עשרה דקות בכל פעם
 
למעלה