נתנאל 123456
New member
זיכרונות
שבאים עליך בלילה,ביום כל שנייה בו אתה מרגיש בטוח, מתחילים לכרסם לך את המוח אומרים לך אל תשכח אותנו, אנחנו פה.
צעקות על גבי צעקות, מכותוצעקות יחדיו בתוך המוח לרגע הם חודרים ואת הרגע היחד היפה הורסים, זיכרונות על מוות שבא
על מה שהיה ומה שהיה, זיכרון קטן, גדול, כולם יחדיו מסתובבים, מרקדים לך מעל הראש ,מנסים לאותת לך שהנך חייב לזכור מה
שהיה, הדמעות על הלחיים, הזועמה בפה, לא מה שעשית אלה מה שנעשה, היא שם מולך אחותך עטופה בנילון אתה רואה אותה בפעם
אחרונה, אמך כמו סמרטוט מנקה את הרצפה, אתה ילד ילד קטן אבל מבין שבדם תחיי על חרבך תעמוד: רתמו אותך לכיסא כדאי לספר
לך מהי האמת, דם בעניך כי כל מה שהכרת אבד, ילדה אין, משפחה על החרב חיה ,מכות זה פקניק צעקות חלק מהרגל, אמא בצעקת שבר
מכה על מוות בתה חיה בעבר, ואז הזיכרון עוטף אותך, מצמק לך המחשבה הישרה שאחלת לה על מה עתיד על מה הווה והכל יחדיו מתערבב
לך, לך נגע בעברך דם, וערמיות אשפה זכרונות מלוטשים באבק ועפר, מנסים להגיע על עומקם אל הטוב שבדבר, לימדו ילד הטוב פה ואתה
לא רואה ,מסומא, תן לעצמך הזמנות אל תמוות לי, אמא אמרה הרוע הוא חלק מעולם, הוא תמיד היה אבל יש בך גם טוב, יש לך את הדעת.
אבל הרוע עוטף לי את נקדות נשמתי, את הכתמים הנערמים לתוך מיכל, לתוך כד של חטאים, והיא שם בשמים אחותי, היא בתוך אותה שקית.
תיק תיק פתרו את הבעיה: לתוך נילון, אמא צועקת מכה על ראשה, אבא שאנן: עוד ילדה הלכה, ואתה מת מפנים, כדור על כדור, זריקה בתוך
הוורד, רותמת אותך לעולמם, של מטפלי, של אנשי הלבונה, לבנים הדורי שמחה: אישפוזים על גבי כדורים נלקטם לתוך סלסלה, נסינות יש
אחי, התאבדתי כבר אני כבר מת, מזה משנה בפעם העשרית או החמשית?: האמת חברי אין לי כוח למותי חיככתי פעמים רבות לקץ, אבל את
הניצוץ של הטוב אני רואה כמול עיני ואין נוגע, פרופרי לחם אני מלכד ומכניס לפי, היום שבו אני הפוך לאדם היה היום בו אצא מלכודת הדובים
הזאת, שיבין שאני אדם בשם שאני אדם, אבל קשה לי, השקית, הדם, ההוא של]עמים בא לך בחלום שנגע בך: ואתה העפת את זה מהזיכרון
אבל בלילוות הוא בא, מצטער על בכי הרב ועל חלשות אופי, אבל את מכתב זה את הודעה זאת כתבתי, אחרי שנכנסתי להתקף, שבו הזכרונות
מצפים אותך בלהט, בחושניות מדקרים בבשר, הייתי חייב לספר מה אני מרגיש, לכן אולי דברי נשמים כדברי הבל וריק, אבל אני לא יודע לתרגם
את רגשותי אחרת, שהיה לכולם רק טוב גם לי היה טוב אני כמעת בטוח.
שבאים עליך בלילה,ביום כל שנייה בו אתה מרגיש בטוח, מתחילים לכרסם לך את המוח אומרים לך אל תשכח אותנו, אנחנו פה.
צעקות על גבי צעקות, מכותוצעקות יחדיו בתוך המוח לרגע הם חודרים ואת הרגע היחד היפה הורסים, זיכרונות על מוות שבא
על מה שהיה ומה שהיה, זיכרון קטן, גדול, כולם יחדיו מסתובבים, מרקדים לך מעל הראש ,מנסים לאותת לך שהנך חייב לזכור מה
שהיה, הדמעות על הלחיים, הזועמה בפה, לא מה שעשית אלה מה שנעשה, היא שם מולך אחותך עטופה בנילון אתה רואה אותה בפעם
אחרונה, אמך כמו סמרטוט מנקה את הרצפה, אתה ילד ילד קטן אבל מבין שבדם תחיי על חרבך תעמוד: רתמו אותך לכיסא כדאי לספר
לך מהי האמת, דם בעניך כי כל מה שהכרת אבד, ילדה אין, משפחה על החרב חיה ,מכות זה פקניק צעקות חלק מהרגל, אמא בצעקת שבר
מכה על מוות בתה חיה בעבר, ואז הזיכרון עוטף אותך, מצמק לך המחשבה הישרה שאחלת לה על מה עתיד על מה הווה והכל יחדיו מתערבב
לך, לך נגע בעברך דם, וערמיות אשפה זכרונות מלוטשים באבק ועפר, מנסים להגיע על עומקם אל הטוב שבדבר, לימדו ילד הטוב פה ואתה
לא רואה ,מסומא, תן לעצמך הזמנות אל תמוות לי, אמא אמרה הרוע הוא חלק מעולם, הוא תמיד היה אבל יש בך גם טוב, יש לך את הדעת.
אבל הרוע עוטף לי את נקדות נשמתי, את הכתמים הנערמים לתוך מיכל, לתוך כד של חטאים, והיא שם בשמים אחותי, היא בתוך אותה שקית.
תיק תיק פתרו את הבעיה: לתוך נילון, אמא צועקת מכה על ראשה, אבא שאנן: עוד ילדה הלכה, ואתה מת מפנים, כדור על כדור, זריקה בתוך
הוורד, רותמת אותך לעולמם, של מטפלי, של אנשי הלבונה, לבנים הדורי שמחה: אישפוזים על גבי כדורים נלקטם לתוך סלסלה, נסינות יש
אחי, התאבדתי כבר אני כבר מת, מזה משנה בפעם העשרית או החמשית?: האמת חברי אין לי כוח למותי חיככתי פעמים רבות לקץ, אבל את
הניצוץ של הטוב אני רואה כמול עיני ואין נוגע, פרופרי לחם אני מלכד ומכניס לפי, היום שבו אני הפוך לאדם היה היום בו אצא מלכודת הדובים
הזאת, שיבין שאני אדם בשם שאני אדם, אבל קשה לי, השקית, הדם, ההוא של]עמים בא לך בחלום שנגע בך: ואתה העפת את זה מהזיכרון
אבל בלילוות הוא בא, מצטער על בכי הרב ועל חלשות אופי, אבל את מכתב זה את הודעה זאת כתבתי, אחרי שנכנסתי להתקף, שבו הזכרונות
מצפים אותך בלהט, בחושניות מדקרים בבשר, הייתי חייב לספר מה אני מרגיש, לכן אולי דברי נשמים כדברי הבל וריק, אבל אני לא יודע לתרגם
את רגשותי אחרת, שהיה לכולם רק טוב גם לי היה טוב אני כמעת בטוח.
