זיכרון גורלי?

[ben 911]

זיכרון גורלי? ../images/Emo151.gif

אין תימה שהזיכרון בגילינו מתפוגג לו.. אמנם לאיטו, אך דיי בביטחו. לפני לא הרבה זמן התיישבתי במכוניתי, שהיא מכוניתי מזה כ- 14 שנה.. הייתי בתוך החניה של הבניין בו אני גר... ראוי לציין שהמכונית היא בעלת תיבת הילוכים ידנית וכשאתה רוצה לנסוע ברברס.. אתה מתוך הרגל עושה את התנועה הנכונה ביד...ההילוכים משתלבים להם כמו מכונה משומנת היטב...ואז אתה באמת נוסע רברס...

.. סו פאר סו גוד...אם הזיכרון שלך בסדר ואתה זוכר היכן שמת לאחרונה את הרברס.

אז זהו שלפני לא הרבה זמן... עשיתי תנועות מבולבלות ביד ימין..כי לא זכרתי באותו רגע היכן בדיוק נמצא הרברס..

אני לא צוחק...

ואז הבנתי שאותם תאים במוח האמורים להיות אפורים, חלק מהם כבר לא אפורים.

רק נוירולוג טוב ו....אלוהים יודעים איזה צבע הם קיבלו לאחרונה.

מאז המקרה המצער..החילותי לשים יתר לב לסביבה הבלתי מוכרת / זוכרת... והחילותי לזהות מקרים דומים.. למשל חבר שעובד איתי..טיפה יותר מבוגר ממני...כשהטלפון במקום העבודה מצלצל... הוא עונה כפי שכולנו עונים אלא שבסוף המשפט שלו הוא שם סימן שאלה מוזר.

זה הולך ככה: "תחבורה שלום"?

משהו מאד מוזר.

אישית כדי לשפר ולטפל במצב...אינני מאפשר למחשב לזכור סיסמאות. (הפוך על הפוך) אני משנן סיסמאות כדי לרענן את הזיכרון.. טוב, בפון הנייד אני עדיין שומר מספרי טלפונים...(לא צריך להגזים, כן?) אוי ואבוי לי.. הנה גם אני מתחיל לסיים משפטים עם סימני שאלה......↑ אם למישהו/י יש משהו להרחיב בנושא אשמח מאד.

(מכל מלמדי השכלתי)

מי אתם? מה אתם עושים פה? ?What is this place ?Who are you people

 

[גאיה ק]

בינתיים צוחקים.

אני מחליטה להשקות את הגינה. בעודי פותחת את הברז בחצר , אני מביטה לעבר מכוניתי ומחליטה שהיא זקוקה לשטיפה. כאשר אני פונה אל החניה אני מבחינה שיש דואר על שולחן המרפסת , אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן. אני מחליטה לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניחה את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורקת את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושמה לב שהפח מלא. לכן, אני מחליטה להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח. אבל אז אני חושבת, מכיוון שאני ממילא עומדת להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה. אני לוקחת את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד ! שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה, לכן, אני נכנסת פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצאת פחית קולה שקודם שתיתי ממנה. אני מתכוונת לקחת את הצ'קים , אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחינה שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליטה להכניס אותה למקרר. בעודי ניגשת למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק- יש להשקות אותם. אני מניחה את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר. אני מחליטה שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים. אני מחזירה את המשקפיים לדלפק, ממלאה כד מים ולפתע מבחינה בשלט של הטלוויזיה . מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח. אני קולטת שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה , אני אחפש את השלט, אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליטה להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים. אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה. לכן, אני מחזירה את השלט לשולחן, לוקחת מטליות ומנגבת את השלולית ואז אני חוזרת אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות. בסוף היום: המכונית אינה שטופה, החשבונות לא שולמו, יש פחית קולה חמה על הדלפק, לפרחים אין מספיק מים, עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי , אני לא מוצאת את השלט, אני לא מוצאת את המשקפיים שלי, ואני לא זוכרת מה עשיתי עם מפתחות המכונית. ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבלת מכיוון שאני יודעת שהייתי עסוקה לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייפה! עשו לי טובה, טוב? העבירו מסר זה לכל מי שאתם מכירים, מכיוון שאני לא זוכרת למי הוא נשלח. ואל תצחקו! אם זה עדיין לא אתם- יומכם יגיע!!! " לא ידוע לי המקור.

 

[שוש פרסלי]

העיקר שלא נשכח לצחוק, אפילו על עצמנו,

יש דברים ששוכחים ובאמת זה לא כ.כ נורא,, אז למה בכל זאת אני מתבאסת

כשאני שוכחת לפעמים משהו,, כי זה מזכיר לי את גילי המתקדם בצעדי ענק , האמת שגם הצעירים שוכחים לפעמים אבל לא "שמים על זה"

 

[טומי*]

מי זו עינת ? מי זה משה ? מי זה....../images/Emo35.gif

בסלקום בזכרון ישנם השמות, אולי 50 אם לא יותר. כאלו שאיתם הקשר רופף עם הזמן שככתי מי הן/ם? אפילו אם מתקשרות/ים אלי...גם אז לא זוכר. "סליחה איזו דליה? למה אני מכיר 5 דליות." מתחיל להיות לא מצחיק.

 

[גאיה ק]

נשמע הגיוני

שכשהקשר התרופף או כשיש 5 דליות שצריך יהיה רענון לזיכרון, בכל גיל. בואו לא נחמיר עם עצמנו יותר מהנדרש.

 

[נסיכת הכוכב]

נותנת בהם סימנים

ככה יותר קל לי לזכור מי האדם בטלפון לי יש כמה אורלי שהן באמת מעניקות אור בחיים אז אני צרפתי לשמן את הכינוי באינטרנט וזה מסדר לי את הזכרון לדוגמא : יעקב קובי10 מהצט ככה זה יותר קל לזכור

 

[maxima]

בן...הזיכרון לא מתרופף ולא מלפפון...הענין הוא

שהמוח מתמלא במידע וכשרוצים לשלוף משהו זה כמו לחפש מחט בערימת שחת. אני זוכרת הרבה מספרי טלפון בעל פה... בעיקר אלה היותר שימושיים לי ואלה שאני מעונינת לזכור גם אצלי כמו אצל טומי יש בסלולרי כחמישים שמות לא כדאי לזכור את כולם זה יוצא עומס על המוח. אגב אני תמיד הייתי שכחנית גם בילדותי מין רחפנית כזאת...

 

[PINOKY1]

בנצ'וק, עם מה שאי-אפשר להילחם, אפשר להתידד,

והכוונה, לא ללכת ראש בראש אלא להשתמש בפתרון הקסם- והוא - פתקים ועוד פתקים ועוד פתקים בכל מקום אפשרי וזה עוזר מאוד, רק מה מה עושים אם שוכחים איפה שמנו את הפתקים? חחחחחחחחח ועכשיו ברצינות קראתי פעם, שפאזלים מורכבים של 1000 חלקים ומעלה מאוד מחדדים את הזיכרון, למה? לא יודעת, אבל בדקו את העניין מומחים שונים ומצאו שאכן זה עובד, אז יאלה לעבודה ובהצלחה!

 

[ציPור לילה]

לא בהכרח בעיית זכרון , אולי חוסר ריכוז ?

- לפעמים חוסר ריכוז או מחשבות בכווונים אחרים משבשות לנו את הזכרון. אני נוסעת בעבודה כל יום ברכב אחר ולכן צריכה כל פעם לשים לב באיזה רכב אני ואיך הולכים ההילוכים. - בעניין יד ימין המבולבלת ..אממממ...כדאי שתתן לה קצת מנוחה

(מספיק פעם ביום לא צריך כל שעה ) - בעניין החבר עם סימן השאלה נראה לי כאילו הוא פשוט מקצר ...במקום להגיד "תחבורה שלום במה אני יכול לעזור?" הוא מסתפק בתחבורה שלום + סימן שאלה . - בעניין שאלתך האחרונה מי אנחנו ומה אנחנו עושים פה..אין לי מושג ! מה זה המקום הזה בכלל? שבוע טוב לכולנו אני

 

[מישכיני ונרוצה]

בנתיים, טפו טפו הכל בסדר.אומרים ש...

תשבצי הגיון,במידה פחותה יותר סודוקו,עוזרים.