זוכר את השיר האחרון??
זוכר אותו? אולי לא...הרי אני הייתי זו שמתייחסת לפרטים בחשיבות אינסופית, כאילו במטרה לנצור כל רגע שלנו ביחד... עברו כמעט חודשיים, אבל אני עדיין שומעת אותך שר לי את השיר בטלפון, בפלאפון...הרי תמיד ניסית לרכך את הכאב שבפרידה באמצעות שיר או איזושהי יציאה מצחיקה. אבל בטלפון האחרון נשמעת כל כך רציני, ואני לא רגילה לשמוע אותך רציני, הרי אתה אף פעם לא רציני באמת, לא באמת... אמרת לי שאתה לא רוצה לדבר איתי יותר, ואני לא האמנתי למה שאני שומעת. ניסיתי לדחות את הקץ, זה בעצם מה שעשיתי כמעט שנה...לדחות את הקץ... אמרת לי להתראות ואני עניתי, שזה לא להתראות-זה שלום. כאב לי כשאמרתי את זה,מזל שלא ראית שהתחלתי לבכות. לא רציתי שתיראה אותי בוכה...פעם אפילו אמרתי לך שאני לא אבכה בשביל אף בחור כי זה לא שווה. אבל איך לא אבכה בגללך? הרי אתה נקודת התורפה שלי, הרי בגללך ניתקתי וחידשתי קשרים עם החברות והידידים שלי, בגללך כמעט ויתרתי על ההורים שלי, בגללך כמעט וויתרתי על עצמי... אני עדיין זוכרת את השיר האחרון...שיר שאני לא אהיה מסוגלת לשמוע אפילו בחצי אוזן- "אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש..." למה רצית ליטוע בי את התיקווה? רצית להשאיר לך אפשרות לחזור? אתה הרי יודע שזה בלתי אפשרי... לא בגלל ההורים, לא בגלל מה שכולם חושבים, הרי לא מהיום אתה עושה מה שאתה רוצה...זה בלתי אפשרי בגללך, כן. בגללך, בגלל שלא באמת רצית אותי, בגלל שלא באמת למדת לתת מעצמך לאחרים, בגלל שהאדם הכי חשוב לך בעולם זה אתה.כן.חודשים רדפת אחרי, חודשים, ואני לא הסכמתי כי ידעתי מה יהיה הסוף של הקשר הזה. אבל בסוף נכנעתי ונתתי לעצמי להסחף, ללכת עם הזרם, האמנתי בו, האמנתי בך... אבל אתה דאגת לעצמך, והשארת אותי ברגע הכי קשה בחיים שלי, כשכבר עמדתי לאבד את הכל, השארת אותי לבד... אני לא כועסת עליך, אני מאוכזבת, מאוכזבת כפי שמעולם לא הייתי. ואני כועסת על עצמי שלא ראיתי, שנתתי לעצמי להסחף, להסחף אחרי השטויות שלך, אחרי הקסם שלך, אחרי אשלייה... עכשיו המשכתי בחיים, ולא חסרים לי מחזרים, אבל אני לא שוכחת אותך... לא כי היה לי טוב, לא כי אני נזכרת ברגעים המאושרים שלנו יחד (כי לא היו הרבה כאלה), וגם לא כי אני יודעת שהפסדתי משהו טוב (כי אתה לא טוב בשבילי), אלא כי אני מתגעגעת, וכי היית האהבה הראשונה שלי. וכי חבל לי שהאהבה הראשונה שלי, שאמורה להיות מדהימה, התבזבזה על אחד כמוך... היום,חודשיים אחרי, אני זוכרת את השיר ואותך... האם גם אתה זוכר אותי??
זוכר אותו? אולי לא...הרי אני הייתי זו שמתייחסת לפרטים בחשיבות אינסופית, כאילו במטרה לנצור כל רגע שלנו ביחד... עברו כמעט חודשיים, אבל אני עדיין שומעת אותך שר לי את השיר בטלפון, בפלאפון...הרי תמיד ניסית לרכך את הכאב שבפרידה באמצעות שיר או איזושהי יציאה מצחיקה. אבל בטלפון האחרון נשמעת כל כך רציני, ואני לא רגילה לשמוע אותך רציני, הרי אתה אף פעם לא רציני באמת, לא באמת... אמרת לי שאתה לא רוצה לדבר איתי יותר, ואני לא האמנתי למה שאני שומעת. ניסיתי לדחות את הקץ, זה בעצם מה שעשיתי כמעט שנה...לדחות את הקץ... אמרת לי להתראות ואני עניתי, שזה לא להתראות-זה שלום. כאב לי כשאמרתי את זה,מזל שלא ראית שהתחלתי לבכות. לא רציתי שתיראה אותי בוכה...פעם אפילו אמרתי לך שאני לא אבכה בשביל אף בחור כי זה לא שווה. אבל איך לא אבכה בגללך? הרי אתה נקודת התורפה שלי, הרי בגללך ניתקתי וחידשתי קשרים עם החברות והידידים שלי, בגללך כמעט ויתרתי על ההורים שלי, בגללך כמעט וויתרתי על עצמי... אני עדיין זוכרת את השיר האחרון...שיר שאני לא אהיה מסוגלת לשמוע אפילו בחצי אוזן- "אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש..." למה רצית ליטוע בי את התיקווה? רצית להשאיר לך אפשרות לחזור? אתה הרי יודע שזה בלתי אפשרי... לא בגלל ההורים, לא בגלל מה שכולם חושבים, הרי לא מהיום אתה עושה מה שאתה רוצה...זה בלתי אפשרי בגללך, כן. בגללך, בגלל שלא באמת רצית אותי, בגלל שלא באמת למדת לתת מעצמך לאחרים, בגלל שהאדם הכי חשוב לך בעולם זה אתה.כן.חודשים רדפת אחרי, חודשים, ואני לא הסכמתי כי ידעתי מה יהיה הסוף של הקשר הזה. אבל בסוף נכנעתי ונתתי לעצמי להסחף, ללכת עם הזרם, האמנתי בו, האמנתי בך... אבל אתה דאגת לעצמך, והשארת אותי ברגע הכי קשה בחיים שלי, כשכבר עמדתי לאבד את הכל, השארת אותי לבד... אני לא כועסת עליך, אני מאוכזבת, מאוכזבת כפי שמעולם לא הייתי. ואני כועסת על עצמי שלא ראיתי, שנתתי לעצמי להסחף, להסחף אחרי השטויות שלך, אחרי הקסם שלך, אחרי אשלייה... עכשיו המשכתי בחיים, ולא חסרים לי מחזרים, אבל אני לא שוכחת אותך... לא כי היה לי טוב, לא כי אני נזכרת ברגעים המאושרים שלנו יחד (כי לא היו הרבה כאלה), וגם לא כי אני יודעת שהפסדתי משהו טוב (כי אתה לא טוב בשבילי), אלא כי אני מתגעגעת, וכי היית האהבה הראשונה שלי. וכי חבל לי שהאהבה הראשונה שלי, שאמורה להיות מדהימה, התבזבזה על אחד כמוך... היום,חודשיים אחרי, אני זוכרת את השיר ואותך... האם גם אתה זוכר אותי??