זוכרים את זה??

[sweetdreams]

זוכרים את זה??

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=613&msgid=71733878&FlagSybase=1 אז זה הגיע לשיא חדש- היום נחצו כל הגבולות שהצבתי לעניין הזה, בצורה מאוד מאוד חריפה ויוצאת דופן. זה הגיע למצב שעירבתי את ההורים שלי, ואני שוקלת לדבר ישירות עם ההורים שלה שגם הם כבר מעורבים. היום גם היתה לנו שיחה חסרת כל צנזורה מבחינתי, שהבעתי בה את כל האכזבה שלי והכעס שלי אליה, וגם התבררו לי כמה דברים שהיא ניסתה להסתיר עד עכשיו. כמו לדוגמא, שעד לפני שבוע היא לא ממש עשתה משהו, וגם כשהיא טיפלה בזה, זה לא היה בצורה רצינית או מספקת בכלל. וגם אני הבהרתי לה מה משמעות הדברים האילו מבחינתי, והצעדים שאני מתכוונת לעשות. השיחה הזאת, נכון לעכשיו, נראה שהיתה מאוד אפקטיבית, כי חצי שעה אח"כ היא התקשרה אליי לעדכן שהנושא טופל, ומחר זה כבר ייגמר סופית. אבל אני כבר כל כך כל כך מאוכזבת ממנה ומאיך שהיא טיפלה בזה, או יותר נכון לא טיפלה בזה, שאני חושבת שאולי הדבר הכי טוב שקורה לנו עכשיו זה שאני עוברת לחיפה עוד שבוע - ובכך להתרחק קצת!! מצד שני, גם יש לי הקלה אדירה. שזה כנראה באמת נגמר הפעם (שוב, מחר זה יהיה סופי. אני מקווה). שהוצאתי את הכל החוצה. שסיפרתי גם להורים שלי, וגם הם עכשיו יודעים. זה היה מתסכל להתמודד עם זה לבד. למרות שאני טיפוס שמתמודד עם הדברים שלו לבד, אני גם יודעת לבקש עזרה כשאני צריכה אותה. ממש השקט שאחרי הסערה.. אני רק מקווה שהסערה באמת עברה..

 

[Shoshi53]

אני מנסה להבין את שתיכן

מבינה אותך על הכעס שנגרם ולא בגלל מצב שאת יצרת, אלא היא והיא אחראית לכך. מצד שני אני מבינה שהמצב לא קל בכלל (גם לה) ואני מניחה שמכאן נובעים כל השקרים וההכחשות שלה - לא אומרת שזה בסדר, אבל אולי משם זה מתחיל?

 

[sweetdreams]

אני אגיד לך למה אני לא מקבלת את זה

דבר ראשון, אני ממש לא הטיפוס שחושב קודם כל על עצמי. אולי כך צריך, אבל אני חושבת המון על אנשים אחרים, לפעמים אפילו כשזה בא על חשבוני. כמובן אבל שאני עושה את זה מבוקרת ועד גבול מסויים. לכל דבר יש גבול, ויש דברים שעליהם אני לא אעבור. כשאני מרגישה שמנצלים את טוב הלב והנחמדות שלי, ומחזירים לי על זה בכפיות טובה, זה גורם לי מאוד לכעוס ולהתאכזב מאותו אדם. במקרה הזה זה במיוחד ככה, בגלל שכל זה התחיל בזה שאני עזרתי לה. ומאז היא רק דחתה אותי והתחמקה מלתת לי תשובות רציניות. וגם כשהיא נתנה לי תשובות, עכשיו מסתבר שהן לא היו מדוייקות או נכונות. מה שאני אומרת זה דבר מאוד פשוט - כמו שבהתחלה ידעת לתת לי הסברים למה את צריכה שאני אעזור לך ובכך אכניס את עצמי לכל הסיטואציה הבעייתית הזאת, כך עכשיו מגיע לי לפחות שתתני לי הסברים למה את לא יכולה לפתור את זה כמו שצריך. זה המינימום. כמובן שמעבר לזה אני חושבת שזה גם לא מצב כזה מסובך לפתרון, לא משהו שצריך להתפרש על פני חודשיים וחצי, ואני כן מצפה ממנה לעשות את זה. אבל לפחות תבואי ותעני לי על השאלות שלי. אל תמרחי אותי בשטויות. אני לא בנאדם טיפש, אני קולטת מתי דברים לא בסדר. ומשהו פה היה עקום לגמרי. והנה, היום התברר לי גם מה זה היה.

 

[Shoshi53]

לא מסכימה עם המשפט הזה

"מה שאני אומרת זה דבר מאוד פשוט - כמו שבהתחלה ידעת לתת לי הסברים למה את צריכה שאני אעזור לך ובכך אכניס את עצמי לכל הסיטואציה הבעייתית הזאת, כך עכשיו מגיע לי לפחות שתתני לי הסברים למה את לא יכולה לפתור את זה כמו שצריך." מה שמתאים לך לא בהכרח יתאים לה. את זה לא היא, ואם את חושבת שצריך לתת סיבות לצד השני, אולי היא לא תחשוב כך. בחיים תמיד צריך לקחת בחשבון שניתן משהו ונקבל כאפה חזרה, לא אומרת שזה בסדר - אבל אם יש סיטואציה בעייתית ורואים את זה מלכתחילה, לא תמיד אפשר לצאת ממנה. בקשר לפתרון - מה שלך הוא קל, לא בהכרח לה זה אותו דבר. משהו קטן לסיום - אנו מדברים על משפטים יפים, משפטי חכמה וכו' - אבל הכל "בתיאוריה" כי אנו לא ממש מדברים על הנושא עצמו, ככה שהכל זה "מסביב" ואנו מנסים לירות חיצים באפילה כשבעצם אנו לא יודעים בכלל על מה מדובר ופה את מפספסת. לדעתי יש לך 2 אפשרויות: 1. לכתוב במסרים לאנשים שאת בוטחת בהם. 2. לכתוב בניק אחר (לא חייב להיות בדיוק עכשיו).

 

[sweetdreams]

אם היא לא יכולה לפתור את זה..

לפחות מגיע לי לדעת מזה, ומגיע לי לדעת למה! על העניינים הפרטיים שלה אני לא מבקשת ממנה הסברים. כשהיא מטפלת בעניינים שלי, אני ועוד איך מצפה ממנה לעדכן אותי. כן, יש מצב שבחיים אנחנו נעזור לאנשים ונקבל כאפה בחזרה. על מצב כזה עם אותו בנאדם אני לא אחזור פעם שנייה! הסיטואציה הזאת זה מצב שאפשר לפתור בדרך א', ב', ג' ו-ד'. אם דרך א' לא עובדת, ודרך ב' מסתבכת, אני מצפה ממנה לנקוט בדרך ג' ולא להגיד לי שהיא מסתמכת עדיין על דרך ב' הלא אפקטיבית. ועובדה שמתי שהיא באמת רצתה, אז העניין נפתר תוך חצי שעה. אני לא צריכה את הפורום כדי לפתור בעיות בחיים. יש לי מספיק אנשים בחיי הלא וירטואליים שאני סומכת עליהם שיתנו לי דיעה כשאני צריכה אותה, ובכל מקרה אני בנאדם שלרוב מחליט לבד. הסיבה שאני לא מפרטת יותר היא שאני חושבת שאילו פרטים שלא ראוי שיופיעו בפורום פתוח. בכל זאת, מעורב פה בנאדם נוסף, וזו הסיבה שאני לא רוצה לחשוף פרטים יותר מדי אישיים. מה שאני כן עושה בכך שאני כותבת בפורום היא לחלוק איתכם מצבים, בדרך גם לקבל עליהם דיעה, ואולי גם להעלות סוגיות לפורום (כמו במקרה של אנשים שלא עובדים). בעצם במקום לכתוב לעצמי, או בבלוג, אני לפעמים בוחרת לכתוב בפורום, ובדרך גם אולי לעניין אנשים ולקבל מהם תגובות.

 

[sh53]

אתחיל מהסוף כי זה הכי קל

בקשר לפורום - אני לא חושבת שהפורום הוא שפותר את הבעיות - אנו פותרים את הבעיות בעצמנו. בפורום אפשר לקבל דיעה שונה או דיעה נוספת לזו שכבר שמענו כבר מאחרים (חיזוק נוסף). בשבילי הפורום זה אמצעי לקבל דיעה נוספת, כלומר אם אקבל מחברות שלי עצות, אני אף פעם לא אפסול את האפשרות לקבל עוד ועוד עצות כי מבחינתי כמה שיותר עצות - יותר טוב. אם יהיו לי 30 עצות של חברות, אני לא אוותר על העצה ה- 31 בפורום כי זה מאנשים שלא מכירים אותי (לעומת חברות). בכל זאת יש הבדל בין אנשים בפורום לעומת אנשים שמכירים אותנו אישית ולפעמים העמדה שלהם מגיעה מנקודת הזדהות כי הם מכירים אותנו וחיים איתנו יום-יום. בקשר לחברה ואיך את תופסת את הענין - יש לנו 2 דיעות שונות בענין. בהחלט ייתכן מצב כזה וזה כל היופי שבאנשים - שלכל אחד דיעה משלו וכל אחד רואה את זה מהכיוון שלו. אני מזדהה עם החברה שלך ואולי עם הגישה שלה - יש רוצה לשתף, אין דבר כזה חייבת לשתף - גם אם לא מדובר בחברות הכי טובה והכי נפלאה. אני מתייחסת אל זה כאל רצון טוב, דבר שבא מהבטן, ממה שמרגישים מבפנים ולא מההגיון השכלי של "מגיע".

 

[sweetdreams]

אבל אני לא מדברת כאן על שיתוף

שתשתף או לא תשתף אותי במה שבא לה. אני לא חופרת לאנשים בפרטים אישיים, מה שאתם רוצים לספר- תספרו. אם לא- אז לא. אבל זה בכלל לא אותו מצב.. אם היא לא יכולה לטפל בעניין הזה אני חושבת שמגיע לי לדעת למה. במיוחד שעברו כבר חודשיים וחצי, כשבמקור זה היה אמור להסתיים תוך שבוע-שבועיים. ובמיוחד שעד לפני שלושה שבועות היא קיבלה ממני שקט מוחלט. אבל יש זמן שהוא סביר כדי לטפל במקרים מהסוג הזה. וחודשיים וחצי זה באמת טו מאץ', וזה כבר השלב ש"לא הסתדר, וזה בטיפול" כבר לא מספק. אני רוצה לדעת איפה בדיוק זה נתקע, כי זה לא סביר שזה ייתקע כל כך הרבה זמן. ועובדה שמתי שהיא ענתה לי ברצינות, קיבלתי את התשובה לשאלה שלי, למה זה נתקע - כי היא בכלל לא טיפלה בזה עד לפני שבוע. והנה, עובדה שמתי שדיברנו ברצינות, והיא הבינה באיזו חומרה אני רואה את העניין הזה, אז זה הסתדר תוך חצי שעה! והיום זה כבר נפתר סופית. אז מה, עד עכשיו היא לא יכלה לעשות את זה?? היא היתה צריכה לחכות שאני אשב לה על הווריד כדי לעשות משהו? אני דווקא חושבת שאם לא הייתי דורשת ממנה לומר לי מה קורה, אז היא היתה מרגישה יותר מדי בנוח ומושכת את זה עוד יותר.. כמו שהיא עשתה עד עכשיו. נתנה לי תמיד רק פרקי זמן שזה ייקח, אבל כל הזמן משכה אותם עוד ועוד בתירוצים שונים. אבל גם לזה יש גבול, בשלב מסויים התירוצים האילו כבר לא תופסים, במיוחד כשהם חושפים אותה בשקרים. אם לא הייתי שואלת, ונכנסת לזה ברצינות, היא לא היתה עושה כלום.. לא משנה, העיקר שזה נגמר. אני חושבת שאנחנו צריכות קצת זמן החלמה, אבל גם בנינו הכל יהיה בסדר. עוד כמה ימים נוכל להסתכל על הכל בפרספקטיבה שונה. והיום דווקא היה לי יום ממש ממש טוב. אני כל היום מסתובבת עם חיוך של אושר על הפנים. בכל מקרה, תודה רבה לך על התגובות. אני אמנם לא מסכימה איתך הפעם (מוזר, זה לא קורה הרבה), אבל אני כבר אמרתי בעבר שאני מאוד אוהבת את התגובות שלך. את רואה- אני כן יכולה לקבל דיעות שונות

 

[sh53]

איך את עם אנשים אחרים?

קל לך לקבל גישות שונות משלך או גישות המנוגדות לגמרי משלך?