זוכרים אותי?
למי שלא זוכר "תקציר": אנחנו זוג נשוי כמעט 9 שנים+ 2 בנות , רב נישאנו החיים " צלעו" לפני כ-4 שנים הלכנו לייעוץ במשך שנה שלא הצליח במיוחד...שרדנו עוד מס שנים ולפני כ10 חודשים חשבתי לשים קץ לחיי נשואנו....אבל אחרי שכנועים מצד בעלי אמרתי ניתן צאנס נוסף והלכנו לייעוץ אצל פסיכולוגים מס' 1 באזורנו , לאחר חצי שנה נמאס לי והרגשתי שאנחנו עדיין תקועים במצבנו אנו ושאנחנו נמצאים באותה נקודת התחלה בה התחלנו והיה חבל לי גם על הכסף וגם על הנפש (700 ש"ח לשעה ורבע) והתמודדות יומיומית ........(אפשר לאמר שכן היה בהתחלה שיפור, בעלי שהיה מובטל שנים מצא עבודה-כי התחיל לקחת כדורים אחרי ההבחנה שלהם שהוא חרדתי וכו) בקיצור, לפני כחדש אמרתי לו ":די" בצורה שלא עשיתי בעברף שיתפתי את הורי ואמרתי אני סיימתי!!! בעלי שקביל הלם ככה מההחלטה לחתוך ומעקשנותי לגרושים בכה בדמעות והתחנן בפעם האלף לצאנס אחרון אחרון של חודשיים, והבטיח עולם ומלואו, (ואיים שאם לא אתן לו את החודשיים האלו הוא ילחם בי , לא יוותר על הבנות , ולא יתן לי גט וכו) לאחר התייעצות עם כמה וכמה החלטתי לתת לו צאנס בתנאי שאנחנו חותמים על איזה מסמך גרושים "חלקים" והוא הסכים בסופו של דבר לא חתמנו כי התייעצתי עם עו"ד שאמר שזה בולשיט וצריך לעשות זאת מול בית משפט וסתם חתימה לא שווה כלום (אנחנו חרדים ובבית דין בטח שלא היו עושים לי זאת) , אנחנו שבועיים ב"נסיון" הוא מצליח להיות סופר נחמד, יוצאים מידיי ערב (מה לשא עשינו אף פעם כמעט) מדברים דיי ברגוע, כמעט שלא צעק עליי בשבועעים האלו והיה יחסית רגוע פלוס......עד אתמול. אתמול היה פיצוץ על דברים דיבלים, אני השתדלתי לנשום עמוק ולא לשפוף ככה יותר מידיי אבל הוא כן אמר משפטים דיי רגילים ממנו כמו "כשאת רעה אליי אני אהיה רע אלייך עד הסוף" (אני רעה כי לא הסכמתי עם איזה משהוא שביקש.....לא מעבר) "אני עושה בשבילך הרבה, יוצא איצך, מדבר איתך, מכין לך" בקיצור נתן לי הרגשה שכל מה שהוא עושה למעננו ולמען הזוגיות זה כאילו בשבילי נטו והנתינה שלו זה בכבדות לא מהלב, דיי נפגעתי ודיי "ירד" לי שוב........ אני לא בדיוק יודעת מה אני רוצה לשמוע מכם.....האם יכול להיות שמה שלא עשה חצי שנה של ייעוץ אינטסיבי עשה "איום" של גרושים? האם יש מצב לשינוי ארוך תווך? כמה זמן אדם יכול לשרוד ב"צביעות"???
למי שלא זוכר "תקציר": אנחנו זוג נשוי כמעט 9 שנים+ 2 בנות , רב נישאנו החיים " צלעו" לפני כ-4 שנים הלכנו לייעוץ במשך שנה שלא הצליח במיוחד...שרדנו עוד מס שנים ולפני כ10 חודשים חשבתי לשים קץ לחיי נשואנו....אבל אחרי שכנועים מצד בעלי אמרתי ניתן צאנס נוסף והלכנו לייעוץ אצל פסיכולוגים מס' 1 באזורנו , לאחר חצי שנה נמאס לי והרגשתי שאנחנו עדיין תקועים במצבנו אנו ושאנחנו נמצאים באותה נקודת התחלה בה התחלנו והיה חבל לי גם על הכסף וגם על הנפש (700 ש"ח לשעה ורבע) והתמודדות יומיומית ........(אפשר לאמר שכן היה בהתחלה שיפור, בעלי שהיה מובטל שנים מצא עבודה-כי התחיל לקחת כדורים אחרי ההבחנה שלהם שהוא חרדתי וכו) בקיצור, לפני כחדש אמרתי לו ":די" בצורה שלא עשיתי בעברף שיתפתי את הורי ואמרתי אני סיימתי!!! בעלי שקביל הלם ככה מההחלטה לחתוך ומעקשנותי לגרושים בכה בדמעות והתחנן בפעם האלף לצאנס אחרון אחרון של חודשיים, והבטיח עולם ומלואו, (ואיים שאם לא אתן לו את החודשיים האלו הוא ילחם בי , לא יוותר על הבנות , ולא יתן לי גט וכו) לאחר התייעצות עם כמה וכמה החלטתי לתת לו צאנס בתנאי שאנחנו חותמים על איזה מסמך גרושים "חלקים" והוא הסכים בסופו של דבר לא חתמנו כי התייעצתי עם עו"ד שאמר שזה בולשיט וצריך לעשות זאת מול בית משפט וסתם חתימה לא שווה כלום (אנחנו חרדים ובבית דין בטח שלא היו עושים לי זאת) , אנחנו שבועיים ב"נסיון" הוא מצליח להיות סופר נחמד, יוצאים מידיי ערב (מה לשא עשינו אף פעם כמעט) מדברים דיי ברגוע, כמעט שלא צעק עליי בשבועעים האלו והיה יחסית רגוע פלוס......עד אתמול. אתמול היה פיצוץ על דברים דיבלים, אני השתדלתי לנשום עמוק ולא לשפוף ככה יותר מידיי אבל הוא כן אמר משפטים דיי רגילים ממנו כמו "כשאת רעה אליי אני אהיה רע אלייך עד הסוף" (אני רעה כי לא הסכמתי עם איזה משהוא שביקש.....לא מעבר) "אני עושה בשבילך הרבה, יוצא איצך, מדבר איתך, מכין לך" בקיצור נתן לי הרגשה שכל מה שהוא עושה למעננו ולמען הזוגיות זה כאילו בשבילי נטו והנתינה שלו זה בכבדות לא מהלב, דיי נפגעתי ודיי "ירד" לי שוב........ אני לא בדיוק יודעת מה אני רוצה לשמוע מכם.....האם יכול להיות שמה שלא עשה חצי שנה של ייעוץ אינטסיבי עשה "איום" של גרושים? האם יש מצב לשינוי ארוך תווך? כמה זמן אדם יכול לשרוד ב"צביעות"???
