מל"ד
אני צריכה לחזור קצת אחורה כדי להסביר לכם איך הכל נראה מנקודת מבטה של טינוריאל. כצפוי, האיש שהיא דרכה עליו תפס אותה באמצע הנפילה. אבל אז, באופן בלתי צפוי ביותר הוא זרק אותה הצידה. היא נפלה בעוצמה על האדמה הקשה. הנפילה הממה אותה לרגע, וכל האוויר ברח מראותיה, וגרם לאפה להתחיל לדמם. החתך היה כלום, היא הייתה רגילה לחתכים, אבל נפילה כזאת - זה כבר היה משהו אחר. היא פתחה חרך צר בעיניה וחיפשה את הנזיר, כדי לברר למה הוא זרק אותה. ואז היא ראתה את הסיבה. זאב ענקי התנשא מעל הנזיר, והנזיר אחז בפיו השעיר. ואז פתאום מאחוריו הגיע האלף וחתך את עורפו של הזאב. דם התחיל לקלוח. טינוריאל הפנתה את עיניה. היא לא רצתה לראות את זה. היא הסתכלה על הכוכבים. ואז הכוכבים התחילו להסתובב. זה היה די מוזר. היא פקחה את עיניה לרווחה והתסתכלה עליהם. אז הם התחילו לזהור, ולגדול, ולהתקרב אליה... זיובירי שבא לקחת אותה כמה דקות אחר כך מצא אותה שוכבת על גבה, נועצת מבט זגוגי בשמים שמעליה.