צער לי
לפי המסופר הוא פשוט לא סגור עליך. כן, הוא איתך כי את אוהבת אהבה נדירה וזה נעים ונוח לו, כן אתם מנהלים משק בית משותף כי ככה הוא לא צריך לדאוג לדברים האלה בעצמו, אבל אם הוא עד עכשיו לא התנפל עליך ולא חטף, ואם לא מצליח להגות את חזונו לאחרית הימים זה רק כי הוא לא רוצה להגיד לך מה שהוא אומר לעצמו בלב - תכל'ס, זה לא זה, אבל מי מבטיח לי שאמצא יותר טוב? כל ההסתייגויות מ'הריבים', כל הבריחות מתשובות ברורות, כל התנאים והתניות, וכל ההליכות שלך על בוהנות מצביעים על חוסר הקבלה שלו אותך וחוסר השלמות עם הקשר הזה.
את כמובן יכולה להמשיך ולהאמין באהבה גדולה ואפילו בפיות טובות, אם זה משקיט את החרדות הקיומיות שלך.
אבל משפחה מהדבר הזה לא תצמח. ואם תצמח - יהיה זה מקסימום דרדר באמצע מדבר צחיח.
מציעה להביט באומץ בקשר שלך ולהסיק את המסקנות.