כואב בעיניים..
מצד אחד את אומרת שלחיות יחד ולהתחתן זה כמעט אותו דבר.
אם כך - למה בוער לך להתחתן? הרי זה כמעט אותו דבר, לא?
אני לא מבינה אותך, אבל אולי זה מכיוון שאני לא מדברת דו-פרצופית, רק עברית ואנגלית.
כשאת מדברת איתו על חתונה, הוא טוען שהמריבות הרבות מלחיצות אותו, אז את רבה איתו כי הוא לא מבין שזה הנושא היחידי שאתם רבים עליו.
הוא אומר שיש דברים נוספים שהוא חושב שאתם צריכים לעבוד עליהם, אבל את שומעת "לא רוצה להתחתן איתך, נה נה בננה".
אני באמת לא מצליחה למצוא שום הגיון בכל מה שנוגע אלייך..
לו היית באה לכאן ואומרת לנו שאת מחפשת דרך כלשהי לגרום לחבר שלך להירתע, להתעייף ולהתייאש ממך - הייתי אומרת לך שאת בדרך הנכונה.
את עושה את כל המהלכים, אחד לאחד, שיביאו אותך בדיוק לתוצאה זו.
עכשיו כל שנותר לך זה רק להצליף בו עם שמלת-כלה עד אובדן הכרה ולגרור אותו לחופה.
ואת יודעת מה? כשמתחתנים מתוך מניפולציות, לחץ ודרמה - כך גם נראים חיי הנישואים.
ואולי זו בדיוק הבעיה שלך, אולי שכחת שיש נישואים אחרי החתונה.
בהצלחה