אימא מיואשת
New member
זה שוב מתחיל?
תלמיד כיתה ב' שלי, שסירב להכנס לכיתה בתחילת השנה, וחזר למוטב - שוב מתחיל לסרב. יש לי רושם שהוא מאוד נהנה בכיתה. הציונים שלו מעולים, והוא מצטיין בכל התחומים. אף על פי כן, לא נראה שהוא משתעמם, כי המורה שלו משקיעה בפנייה לכל החושים. היא אומרת שאין רגע משעמם בכיתה. יום שני הוא היום השנוא עליו, מכיוון שאין בו ספורט או שיעור אחר שקצת מוציא מהשיגרה, אלא כל השיעורים הם שיעורים "רגילים". אתמול הוא זרע את הזרע, ואמר לי שהוא משתעל מאוד ומצונן, ולכן רוצה להישאר בבית. באופן כללי לא הסכמתי, ואמרתי לו שאם יש חום, נשארים בבית. (שיעול יכול להמשך שבועות, ולכן לא נראה לי שזאת סיבה מספקת להישאר בבית) הבוקר הוא קם, השתולל קצת עם אחיו, וכאשר הגיע הזמן ללכת לבית הספר - הוא אמר שהוא לא יכול, מכיוון שהוא משתעל. בעלי ואני לא הסכמנו שישאר, ובעלי אמר לו שהוא לא ילך לבריכה (כמו בכל שבוע) אם הוא לא הולך לבית הספר. הסברתי לו שיש בזה גם הגיון: אם הוא חולה, בריכה לא טובה לו. היה נראה שזה שיכנע אותו, וליוויתי אותו לבית הספר. אבל בדרך הוא התחיל למלמל שהוא שונא את בית הספר, ושהוא לא ייכנס לכיתה ועוד. המילמולים האלו מאוד מאוד מרגיזים אותי. זאת שוב חזרה לדפוס שהיה בתחילת השנה, ואני כבר רואה - שאם אני משאירה אותו בבית, אז זאת התחלה של התנגדות לבית הספר בכל בוקר. בקיצור, ראיתי שהוא לא הולך לבית הספר, ורוצה למשוך אותי איתו לשם (כדי להוסיף להתחנן בבית הספר, כנראה), ומכיוון שהייתי בנעלי בית, עם הקטנה על הידיים ולפני ארוחת בוקר, אמרתי לו בכעס שנלך הביתה, אבל שידע שהוא לא ילך לבריכה ולא יקבל מתנות חנוכה. בבית אבא אמר לו שגם נסגור לו את החשבון במחשב, וזה שכנע אותו ללכת לבית הספר. גם בפעם הקודמת, הסנקציות שכנעו אותו. ואני ממש לא רוצה להמשיך את הדפוס הזה של הסנקציות. אני רוצה שילך לבית הספר בלי לעשות בעיות ובלי צורך בשיכנועים או הבטחות. אז אחרי הסיפור הארוך - כמה נקודות שאני רוצה להדגיש: * אנחנו לכתחילה לא נותנים לו ימי חופש, בגלל שראינו שלמחרת החופש הוא לא מוכן לחזור לבית הספר (ועוד יומיים-שלושה חנוכה, כך שיש לו חופש בקרוב) * לא נראה שהוא באמת שונא את בית הספר, אלא אוהב את הבית יש לי תחושה, שאני לא מצליחה להעביר לו מסר חד משמעי בעניין. אולי בגלל שזה כל כך מכעיס אותי. אשמח לשמוע מה הייתן אומרות לילד אם היה מסרב ללכת לבית ספר, ובכלל איך הייתן מטפלות בעניין. תודה רבה!
תלמיד כיתה ב' שלי, שסירב להכנס לכיתה בתחילת השנה, וחזר למוטב - שוב מתחיל לסרב. יש לי רושם שהוא מאוד נהנה בכיתה. הציונים שלו מעולים, והוא מצטיין בכל התחומים. אף על פי כן, לא נראה שהוא משתעמם, כי המורה שלו משקיעה בפנייה לכל החושים. היא אומרת שאין רגע משעמם בכיתה. יום שני הוא היום השנוא עליו, מכיוון שאין בו ספורט או שיעור אחר שקצת מוציא מהשיגרה, אלא כל השיעורים הם שיעורים "רגילים". אתמול הוא זרע את הזרע, ואמר לי שהוא משתעל מאוד ומצונן, ולכן רוצה להישאר בבית. באופן כללי לא הסכמתי, ואמרתי לו שאם יש חום, נשארים בבית. (שיעול יכול להמשך שבועות, ולכן לא נראה לי שזאת סיבה מספקת להישאר בבית) הבוקר הוא קם, השתולל קצת עם אחיו, וכאשר הגיע הזמן ללכת לבית הספר - הוא אמר שהוא לא יכול, מכיוון שהוא משתעל. בעלי ואני לא הסכמנו שישאר, ובעלי אמר לו שהוא לא ילך לבריכה (כמו בכל שבוע) אם הוא לא הולך לבית הספר. הסברתי לו שיש בזה גם הגיון: אם הוא חולה, בריכה לא טובה לו. היה נראה שזה שיכנע אותו, וליוויתי אותו לבית הספר. אבל בדרך הוא התחיל למלמל שהוא שונא את בית הספר, ושהוא לא ייכנס לכיתה ועוד. המילמולים האלו מאוד מאוד מרגיזים אותי. זאת שוב חזרה לדפוס שהיה בתחילת השנה, ואני כבר רואה - שאם אני משאירה אותו בבית, אז זאת התחלה של התנגדות לבית הספר בכל בוקר. בקיצור, ראיתי שהוא לא הולך לבית הספר, ורוצה למשוך אותי איתו לשם (כדי להוסיף להתחנן בבית הספר, כנראה), ומכיוון שהייתי בנעלי בית, עם הקטנה על הידיים ולפני ארוחת בוקר, אמרתי לו בכעס שנלך הביתה, אבל שידע שהוא לא ילך לבריכה ולא יקבל מתנות חנוכה. בבית אבא אמר לו שגם נסגור לו את החשבון במחשב, וזה שכנע אותו ללכת לבית הספר. גם בפעם הקודמת, הסנקציות שכנעו אותו. ואני ממש לא רוצה להמשיך את הדפוס הזה של הסנקציות. אני רוצה שילך לבית הספר בלי לעשות בעיות ובלי צורך בשיכנועים או הבטחות. אז אחרי הסיפור הארוך - כמה נקודות שאני רוצה להדגיש: * אנחנו לכתחילה לא נותנים לו ימי חופש, בגלל שראינו שלמחרת החופש הוא לא מוכן לחזור לבית הספר (ועוד יומיים-שלושה חנוכה, כך שיש לו חופש בקרוב) * לא נראה שהוא באמת שונא את בית הספר, אלא אוהב את הבית יש לי תחושה, שאני לא מצליחה להעביר לו מסר חד משמעי בעניין. אולי בגלל שזה כל כך מכעיס אותי. אשמח לשמוע מה הייתן אומרות לילד אם היה מסרב ללכת לבית ספר, ובכלל איך הייתן מטפלות בעניין. תודה רבה!
