זה רק אני? או ש...
גם אתם משתגעים מפנייה לרבים בלשון נקבה? קודם כל אבהיר - אני בעד שוויון מלא בכל התחומים, כל אחד ואחת לפי יכולתם האישית - מבחינתי אישה טובה לקורס טיס כמו שגבר טוב כעקר בית, כל עוד טוב להם כך. יש כמובן הבדלים טבעיים (ביולוגית), אבל זה כמובן משתנה ברמה האישית. אני לא רוצה לטחון את הנושא, שורה תחתונה - מבחינתי אין אפליות. מה שמשגע אותי זו העובדה שכל-מיני אנשים כותבים הודעות פומביות בלשון נקבה, למה? כי זה דיבור מכוון בצורה שגויה! "עברית קשה שפה"! אני מבין את הרצון ליצור שוויוניות החל מדבר בסיסי כמו צורת הדיבור, אבל מאחר (תקנו אותי אם אני טועה) והאקדמיה ללשון טרם קבעה שאפשר לפנות בלשון נקבה לקהל שלא ברור אם רובו מורכב מנשים, פנייה בלשון נקבה לקהל שיכול להיות באותה מידה מורכב כולו מגברים צורמת לאוזן. כן, אני מזדהה עם כל מיני מאבקים לשוויון, אבל באמת - אם מישהו רוצה לעשות את השינוי - תתחילו עם האקדמיה ללשון, בחינוך הילדים בבית-הספר, ברחוב. אולי זה רק אני... אבל שאני רואה מודעה שפונה בלשון נקבה אוטומטית נהיה לי אנטי, על-אף שאני יודע שמדובר בכוונות טובות בלבד, למה? 1. "כי אתן נשמעת כמו עולה חאדאשה". 2. כי אוטומטית מצטיירת לי פאנאטית שורפת חזיות ושונאת גברים מול העיניים, על-אף הידיעה שאין כך הדבר. 3. כי לרוב המוחלט, אף אחד לא באמת מדבר כך, אלא אם הוא מתאמץ בהפגנתיות יתרה להציג שוויון מילולי ומלאכותי. 4.כי זה נשמע כאילו אוטומטית גברים נפסלים מרלוונטיות לתוכן ההודעה/כי זה נשמע כאילו נשים עדיפות על גברים בהקשר לתוכן ההודעה. 5. כי זה מלאכותי, כבר אמרתי? 6.כי זו לא עברית תקינה, אמרתי? נכון, אפשר להגיד שפנייה בלשון זכר מנציחה כביכול גישה שוביניסטית כזו או אחרת - אבל אני לא חושב שכך הדבר. הפנייה בלשון זכר ברבים (בימינו אלו) היא פשוט כברירת-מחדל, לא בשביל להנציח משהו או כי כגברים כביכול יותר טובים, אני לא מרגיש נעלה יותר ולא מרגיש כבוד מיוחד אם מישהו פנה לקהל שאני נמצא בו בלשון זכר. זה סתם, זו ברירת מחדל בצורת דיבור זה הכל. ברירת מחדל בשפה תקינה, אבל עדיין רק ברירת מחדל, בלי שמץ של גאווה מיוחדת. רק מצורת כתיבת ההודעה אני מקבל רושם ראשוני שלילי על הכותב או הכותבת - "הופה! אני מגיע לשם ואני צריך לצפות שיסתכלו עלי בעין עקומה כי מדובר באולטרא-פמיניסטים-כביכול-נטולי-הגדרות-מגדריות (או משהו בסגנון)!". ייתכן שזה רק אני. אבל אם רוצים שינוי אמיתי (של לא לפנות בפומבי למין מסוים, במקרה זה בלשון זכר), לדעתי, לא צריך ללכת 180 מעלות ולפנות לקיצון השני (במקרה זה דיבור בלשון נקבה, זה בדיוק כמו דיבור בלשון זכר, רק הפוך - תמיד מישהו נשאר "מקופח") - זה לא פותר את הבעיה, רק הופך אותה. אם כבר, צריך "לאנגלז" את העברית מבחינת הפנייה אל המינים - פנייה בלשון ללא ציון מין. כך, אף אחד לא נשאר מקופח. אגב,בשני סוגי הפניות פונים רק לזכר או לנקבה, רגע, מה עם אלו שהם לא זכר ולא נקבה? או פעם זכר ופעם נקבה? או גם זכר וגם נקבה? יש המון צבעים בקשת. מישהו אמר שאם, נגיד, אני באחד מהצבעים הללו זאת אומרת אוטומטית שאני רוצה שיפנו אלי בלשון נקבה? שורה תחתונה - למה בכלל להגדיר? *אני לא כותב בכעס, רק משתף במחשבות.
גם אתם משתגעים מפנייה לרבים בלשון נקבה? קודם כל אבהיר - אני בעד שוויון מלא בכל התחומים, כל אחד ואחת לפי יכולתם האישית - מבחינתי אישה טובה לקורס טיס כמו שגבר טוב כעקר בית, כל עוד טוב להם כך. יש כמובן הבדלים טבעיים (ביולוגית), אבל זה כמובן משתנה ברמה האישית. אני לא רוצה לטחון את הנושא, שורה תחתונה - מבחינתי אין אפליות. מה שמשגע אותי זו העובדה שכל-מיני אנשים כותבים הודעות פומביות בלשון נקבה, למה? כי זה דיבור מכוון בצורה שגויה! "עברית קשה שפה"! אני מבין את הרצון ליצור שוויוניות החל מדבר בסיסי כמו צורת הדיבור, אבל מאחר (תקנו אותי אם אני טועה) והאקדמיה ללשון טרם קבעה שאפשר לפנות בלשון נקבה לקהל שלא ברור אם רובו מורכב מנשים, פנייה בלשון נקבה לקהל שיכול להיות באותה מידה מורכב כולו מגברים צורמת לאוזן. כן, אני מזדהה עם כל מיני מאבקים לשוויון, אבל באמת - אם מישהו רוצה לעשות את השינוי - תתחילו עם האקדמיה ללשון, בחינוך הילדים בבית-הספר, ברחוב. אולי זה רק אני... אבל שאני רואה מודעה שפונה בלשון נקבה אוטומטית נהיה לי אנטי, על-אף שאני יודע שמדובר בכוונות טובות בלבד, למה? 1. "כי אתן נשמעת כמו עולה חאדאשה". 2. כי אוטומטית מצטיירת לי פאנאטית שורפת חזיות ושונאת גברים מול העיניים, על-אף הידיעה שאין כך הדבר. 3. כי לרוב המוחלט, אף אחד לא באמת מדבר כך, אלא אם הוא מתאמץ בהפגנתיות יתרה להציג שוויון מילולי ומלאכותי. 4.כי זה נשמע כאילו אוטומטית גברים נפסלים מרלוונטיות לתוכן ההודעה/כי זה נשמע כאילו נשים עדיפות על גברים בהקשר לתוכן ההודעה. 5. כי זה מלאכותי, כבר אמרתי? 6.כי זו לא עברית תקינה, אמרתי? נכון, אפשר להגיד שפנייה בלשון זכר מנציחה כביכול גישה שוביניסטית כזו או אחרת - אבל אני לא חושב שכך הדבר. הפנייה בלשון זכר ברבים (בימינו אלו) היא פשוט כברירת-מחדל, לא בשביל להנציח משהו או כי כגברים כביכול יותר טובים, אני לא מרגיש נעלה יותר ולא מרגיש כבוד מיוחד אם מישהו פנה לקהל שאני נמצא בו בלשון זכר. זה סתם, זו ברירת מחדל בצורת דיבור זה הכל. ברירת מחדל בשפה תקינה, אבל עדיין רק ברירת מחדל, בלי שמץ של גאווה מיוחדת. רק מצורת כתיבת ההודעה אני מקבל רושם ראשוני שלילי על הכותב או הכותבת - "הופה! אני מגיע לשם ואני צריך לצפות שיסתכלו עלי בעין עקומה כי מדובר באולטרא-פמיניסטים-כביכול-נטולי-הגדרות-מגדריות (או משהו בסגנון)!". ייתכן שזה רק אני. אבל אם רוצים שינוי אמיתי (של לא לפנות בפומבי למין מסוים, במקרה זה בלשון זכר), לדעתי, לא צריך ללכת 180 מעלות ולפנות לקיצון השני (במקרה זה דיבור בלשון נקבה, זה בדיוק כמו דיבור בלשון זכר, רק הפוך - תמיד מישהו נשאר "מקופח") - זה לא פותר את הבעיה, רק הופך אותה. אם כבר, צריך "לאנגלז" את העברית מבחינת הפנייה אל המינים - פנייה בלשון ללא ציון מין. כך, אף אחד לא נשאר מקופח. אגב,בשני סוגי הפניות פונים רק לזכר או לנקבה, רגע, מה עם אלו שהם לא זכר ולא נקבה? או פעם זכר ופעם נקבה? או גם זכר וגם נקבה? יש המון צבעים בקשת. מישהו אמר שאם, נגיד, אני באחד מהצבעים הללו זאת אומרת אוטומטית שאני רוצה שיפנו אלי בלשון נקבה? שורה תחתונה - למה בכלל להגדיר? *אני לא כותב בכעס, רק משתף במחשבות.