זה קרה אתמול

[פשוט אניי]

זה קרה אתמול

זה קרה אתמול, שוב ניפגשנו, שוב אותם הרגשות היתפרצו, שוב אותם הפרפרים, הכל חזר על עצמו אצלי. אבל אצלך? לא נראה לי... למה אני לא מצליחה לשכוח אותך? למה? למה אני חושבת רק עליך כל היום??? למה בגללך הכל נידפק לי בחיים??? שמעתי אפילו ממישהו שכניראה יש לך חברה... לא בבית ספר, כי אם כן אז הייתי יודעת מי זאת... אני אוהבת אותך. וזה כל כך כואב!!! אלוהים יודע כמה אני סובלת... היום, שוב ניפגשנו ועדיין אותה ההרגשה של הסכין שהתקועה לי שם, בפנים, בלב... יום אחד אני אשכח אותך. ואז... ואז אני אהיה פשוט אני. כמו שהייתי לפני שהיכרנו. אני בטוחה בזה.

 

[לטאה במישרה חלקית]

חמודה..

אני יודעת שהתגובה שלי לא כל כך תעזור, אבל אני אנסה עדיין. תמיד יש את התקופות הקשות בחיים. יש תקופות יותר קשות ויש פחות קשות. במיקרה שלך זאת אהבה נכזבת. חמודה, כולנו חויינו לפחות פעם בחיים אהבה נכזבת, אני יודעת שזה נדוש אבל הזמן ירפא הכאב, ואז אותה הסכין שתקועה לך שם, בפנים, בלב, תשאיר רק צלקת, ואחרי זמן מה גם הצלקת תעלם. מקווה שעזרתי לפחות קצת. מקווה שתחזרי להיות גם פשוט את. בהצלחה!