נסיכת הכוכב
New member
זה קרה אתמול הלילה
הייתי במצוקה ורצו לפנות אותי למיון , במקרה זה לצערי אני מתפנה לבד וזה ממש לא נעים לשבת במיון לבד , מזלי שאני מחוברת למוקד שח"ל וטלפונית הצלחנו להוציא את הגוף מהמצוקה ע"י הנחיות של הרופא שמכיר אותי אישית, והמצב המסוכן חלף , אבל כבר עברתי לילה לבד במיון , בגלל הסכרת שלי ,טעיתי באינסולין שהזרקתי, והייתי בסכנת חיים , אפילו הרופא בטיפול נמרץ שיקשק כל הדרך למיון , מזלי שאני עירנית ושקטה , ככה יצבתי את עצמי בדרך עד שהגעתי למיון , ושם התחלתי לאכול תמרים שהבאתי איתי , כדי לעצור את נפילות הסוכר ההסטריות באותו הערב הייתי מתה לישון ולא העזתי , כי משהוא היה צריך להשגיח עלי, ועל המוניטור שחברו אותי אליו, וצפצף כל הזמן וככה החזקתי מעמד עד הבוקר , כי ידעתי שאין אף אחד לידי , ובבוקר שחררו אותי הביתה , עליתי למונית ובאתי הביתה לישון , עייפה וגמורה , ישנתי עד צהריים . בבוקר לפני שנרדמתי התקשרתי להגיד בוקר טוב, ורק אז בבוקר יכולתי לספר לאחי ולדודה שלי ,מה עברתי כל הלילה , אבל אז החלטתי , להתחבר רק לאדם שפנוי עבורי 24 שעות ביממה . , הבננתי שצריכה חבר זמין , שיהיה מי שיחזיק לי את היד במיון פעם הגעתי למיון והקאתי את נפשי כיום אנחנו יודעים שזה היה התקף לה , קראתי לסטודנט לסיעוד שעזר לי לשמור על אמי ז"ל ,שיהיה לצידי עד שהמצב יתייצב , פחדתי לאבד ההכרה שאני במיון לבד, שאחי הגיע היה עמי מט וחזרה הביתה , אבל לא תמיד יכולה לקרוא לאחי או לדודה שלי
הייתי במצוקה ורצו לפנות אותי למיון , במקרה זה לצערי אני מתפנה לבד וזה ממש לא נעים לשבת במיון לבד , מזלי שאני מחוברת למוקד שח"ל וטלפונית הצלחנו להוציא את הגוף מהמצוקה ע"י הנחיות של הרופא שמכיר אותי אישית, והמצב המסוכן חלף , אבל כבר עברתי לילה לבד במיון , בגלל הסכרת שלי ,טעיתי באינסולין שהזרקתי, והייתי בסכנת חיים , אפילו הרופא בטיפול נמרץ שיקשק כל הדרך למיון , מזלי שאני עירנית ושקטה , ככה יצבתי את עצמי בדרך עד שהגעתי למיון , ושם התחלתי לאכול תמרים שהבאתי איתי , כדי לעצור את נפילות הסוכר ההסטריות באותו הערב הייתי מתה לישון ולא העזתי , כי משהוא היה צריך להשגיח עלי, ועל המוניטור שחברו אותי אליו, וצפצף כל הזמן וככה החזקתי מעמד עד הבוקר , כי ידעתי שאין אף אחד לידי , ובבוקר שחררו אותי הביתה , עליתי למונית ובאתי הביתה לישון , עייפה וגמורה , ישנתי עד צהריים . בבוקר לפני שנרדמתי התקשרתי להגיד בוקר טוב, ורק אז בבוקר יכולתי לספר לאחי ולדודה שלי ,מה עברתי כל הלילה , אבל אז החלטתי , להתחבר רק לאדם שפנוי עבורי 24 שעות ביממה . , הבננתי שצריכה חבר זמין , שיהיה מי שיחזיק לי את היד במיון פעם הגעתי למיון והקאתי את נפשי כיום אנחנו יודעים שזה היה התקף לה , קראתי לסטודנט לסיעוד שעזר לי לשמור על אמי ז"ל ,שיהיה לצידי עד שהמצב יתייצב , פחדתי לאבד ההכרה שאני במיון לבד, שאחי הגיע היה עמי מט וחזרה הביתה , אבל לא תמיד יכולה לקרוא לאחי או לדודה שלי
