זה צדק זה?

בועז אוקון מועמד ל"דרגה אישית"

בועז אוקון הוא רשם בית המשפט העליון, והוא מועמד ל"בית משפט מחוזי" בשום מקום (ראו בהודעת הדוברת), ולמעשה מבקשים (נחשו מי) לתת לו "דרגה אישית", כדי שהוא יוכל לחתום על החלטותיו בתואר "בועז אוקון, שופט בית משפט מחוזי - רשם". אני לא חושב שיש בכך פסול. אם חושבים שלרשם ביהמ"ש העליון צריך להיות תקן של שופט בימ"ש מחוזי (כך היה גם בעבר), ושהאיש ראוי לכך, הכל תקין. כיוון שעוד לא נתקלתי באיש הזה מעודי, לא אחווה דיעה אם הוא ראוי או לו ראוי לתפקיד בו הוא מכהן, או לדרגה אשר מבקשים להעניק לו. האתר של קימקא - הכל על הכל
 
אני לא יודע, אני לא חבר בועדה ...

אבל יש ועדת משנה שמראיינת את המועמדים, יש (לדעתי) חומר שמתקבל עליהם, שאיננו חומר תעמולה שנכתב על ידי יחצ"ן בחירות.
 
יופי, אבל...

מה פתאום שהועדה הזו תקבע מי ישפוט אותי? כמו שכבר כתבתי - בוא נבטל גם את הבחירות לכנסת - נקים ועדה שתבחר ותמנה...
 
יש הבדל גדול ...

עשינו בחירות לכנסת והכנסת חוקקה חוקים ולפי החוקים - הועדה ממנה. אם נמשיך בהגיון שלך, אז מה פתאום שהממשלה תמנה רמטכ"ל - שהמועמדים יעמדו לבחירת הציבור. ומה פתאום שועדות מכרזים שונות ימנו מועמדים שונים לכל מיני תפקידים (נניח, מנהלי בתי ספר, מנהלי מחלקות בבתי חולים) - נעמיד אותם לבחירת הציבור.
 
אז בעצם, לדעתך...

המצב הקיים מוצדק פשוט בגלל שהוא קיים... כי זה שהיום הועדה ממנה ע"פ חוק, זו עובדה. השאלה היא, אם זה המצב שצריך להיות, וכאן דעתי היא שלא. אין דמיון בין תפקידו של שופט לתפקידים האחרים שהזכרת (ודי לראות את הרכב הועדה למינוי שופטים) - הן מבחינת תפקידו במשטר הדמוקרטי, והן במציאות המשפטית המחייבת שהוא יוצר בהחלטותיו. וחוץ מזה, אני מקווה שאני לא הורס אשליות, אבל אתהבאמת מאמין שבמכרזים לתפקידים חשובים, יש סיכוי שווה לכל המועמדים?
 
לא.

הבאתי את הנושא של החוק לא כדי להגיד שהמצב מוצדק כי הוא קיים אלא כדי להראות שבמידה כלשהי - יש לציבור השפעה על אופן בחירת שופטים. ככה זה בדמוקרטיה שאיננה דמוקרטיה ישירה. לא על כל דבר מכנסים את העם ומקיימים הצבעה, אלא העם מצביע לנציגיו, הנציגים מחוקקים חוקים וכאשר אנשים נבחרים בהתאם לאותם חוקים, אז למעשה הם נבחרים באופן עקיף על ידי העם. (אני יודע, אני יודע, אתה לא צריך להגיד לי, שה"עם" למעשה לא בוחר את השופטים בצורה כזו, אבל זה עדיין טוב יותר מאשר משטר דיקטטורי שבו אין בכלל נבחרי ציבור אלא כל בעלי התפקידים מונחתים על העם בלי אפשרות ביקורת). דוגמא להשפעה (המסויימת) של העם, היתה השבוע בכנסת, כאשר דנו בהצעת החוק בענין בית משפט לחוקה. לפי הצעת החוק, שופטי בית המשפט לחוקה היו אמורים להתמנות בדרך שונה מהשופטים הרגילים (לפי מפתח ציבורי-פוליטי). ועדת החוקה דנה בהצעה ואם היא היתה מתקבלת - היה נוצר מצב של שינוי החוק והיה בכך כדי להביא לידי ביטוי את השפעת ה"עם" על מינוי השופטים. אלא שההצעה נפלה (לשמחתי). אל תחשוב שאני חושב שבעלי תפקידים שמתמנים לפי מכרזים מתמנים תמיד לפי השיקולים הנקיים ביותר ושתמיד נבחר המועמד הטוב ביותר. אני לא חושב כך. אבל אני כן חושב שהסיכוי לבחירת מועמד טוב, גדול יותר כאשר הבחירה היא כזו מאשר אילו הבחירה היתה נעשית על ידי כלל הציבור, לאחר מסע בחירות מיוחצן.
 
והנה הוכחת את טענתי....

שהרי אינך יושב בועדה למינוי שופטים....
 

אביא

New member
לא, למנות ועדה בה אתה תבחר פה אחד

את השופטים. (אגב, אם פעם תהיה ועדה כזו אני מזמין את תפקיד נשיא המדינה)
 
מעגל שוטה...

אם הובסת, הווה אומר שלא אתה הוא שראוי שישב בועדה, ואז לא הובסת, ואם כך - עמדתך תקפה,...אבל אז....אתה הוא שראוי לבחור, ואם כך..מדוע אינך בועדה?
 
יש נחושת, יש זהב - ויש פחם !!!

אל תדאגו, בוועדה לבחירת שופטים, כמו בכל גוף המרכז בתוכו אינטרסנטים, יש מאבקי-כוח, ויש גם דילים. בוועדה לבח"ש ישנם שלושה אגפים, שלושה מוקדי-כח: האגף השיפוטי - שלושת שופטי ביהמ"ש העליון; האגף הפוליטי - שני חברי הממשלה ושני חברי הכנסת, והאגף השלישי - שני נציגי לשכת עורכי-הדין. כאשר הנהיגו את השיטה, הוצע לתת ייצוג בוועדה לבח"ש גם לאקדמיה, דבר אשר היה מחליש את כוחם היחסי של האגפים האחרים, וכיוון שלאקדמיה אין הרבה דיוויזיות, היא נשארה בחוץ. ועל מה שנעשה בוועדה אפשר לומר, כמו בשיר הידוע: יש נחושת, יש זהב - ויש פחם. מעט זהב, יותר נחושת, אבל הכי הרבה - פחם. אבל, להבדיל מאשר בשיר, מי שבוחר בפחם, זה לא בגל שיש לו לב של זהב, אלא בגלל שזה מה שיש, ועם זה צריך לחיות. האתר של קימקא - הכל על הכל
 
למעלה