אני מסכימה איתך, אין ספק!
אך בשנים רבות עברו, גם העולם המערבי היה אלים עד מאוד. עם השנים האלימות התמתנה אך לא נעלמה לחלוטין, ראי מקרי רצח, מדעו עדיין יש מקרי רצח בעולם המערבי?
אני חושבת שהקשר בין דיכוי לאלימות הוא מאוד הדוק. אני חושבת שאנשים שחיים בפחד מהממשל ומהסובבים אותם במידה והם לא יאמרו "אללה אכבר" ברגע שהמצלמה עובדת, מוביל לתסיסה פנימית ברמות דיכוי מטורפות.
אני חושבת שתרבות שמבוססת על שנים של חוקים נוקשים והתעלמות מהעולם החיצוני, מייצרת אנשים מסוג שאנחנו הישראלים מכירים גם כן. אני מתכוונת לכך שאזרחי מדינת ישראל לא כ"כ באמת מסתכלים מה קורה מחוץ למדינה, משום מה הדבר היחידי שמעניין את רוב האזרחים הוא איזו מדינה בעולם בעדנו ואיזו לא.
אספר לך על עצמי, לפני שהכרתי מה הסיבה לזעם והכעס של הפלסטינאים חשבתי שאני שונאת אותם כי הם שונאים אותי מבלי להבין בכלל למה הם שונאים אותי. למרות שתמיד הסתובבתי בין אוכלוסיות ערביות ומעולם לא היה לי חשק לעשות להם כלום אך תמיד חששתי אולי הם רוצים לעשות לי משהו. שאגב זה משהו מאוד מושרש בתרבות הישראלית לכן אנחנו מתגוננים כ"כ. אני חושבת שבאופי של האזרח הישראלי טמונה תכונת התגוננות תמידית במקרה של התקפה. כך שאני לא אתפלא אם המצרים גדלים בתחושה של צורך התקפה תמידי, כי מרגישים שכל הזמן שמנסים לדכא אותם.
אני רוצה להתייחס לאישה שדיברה, היא אמרה משהו מאוד חכם, היא אמרה שאנחנו היהודים מתבייכנים על מה שקרה לנו בשואה, אבל מה עם כל הפלסיטנאים ש"נהרגים" על בסיס יומיומי על ידינו?
אנחנו לא העם היחידי שסבל מרדיפה או רצח עם, ולמרות זאת אנחנו דואגים לדבר על זה כל הזמן ולהזכיר את זה תמיד.