מהכל נגמלתי.
גם מחלב אם. מנידנוד בעת הלימוד - לא. שבשו לנו משהו במוח. לא משנה מה אלמד, אמצא עצמי מתנדנד. זו, אגב, בדיחה ידועה בקרב החבר'ה שלומדים איתי. בעניין הגמירה והסיום. אני גומר בדייקא. אינפנטילי, בעיני, למחוק מלים רק בשל משמעות כפולה, גסה ככל שתהא. אין מעצבן יותר מהתקננים שממהרים לתקן, בסימן שאלה, תוך כדי חיוך מפגר: "אתה מתכוון לסיים?" מעולם לא סבלתי אידיוטים.