זה מתחיל בשמות ונגמר בחורבן: דברו עברית
באוניברסיטה העברית בירושלים שוקלים ללמוד באנגלית, אולי כי שכחו את הלקח ההיסטורי בן האלפיים: זה התחיל בשינוי שמות - כשיוחנן הפך להורקנוס ויהודה לאריסטובולוס - ונגמר בחורבן
הרב יואל בן-נון פורסם: 11.12.18 , 11:11
בשבוע שעבר התבשרנו על דיונים ראשוניים בהנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים, שאולי יהפכו את לימודי התואר השני, לפחות בחלק מהחוגים, ל"אוניברסיטה האנגלית בירושלים". הדיווח שידר היסוסים, ויכוח ומבוכה.
בתוך הסערה הציבורית התנהלו גם דיונים משפחתיים בכל הרשתות החברתיות הנפוצות. והנה שמעתי מקרוב משפחה חביב ומוערך שחלק ניכר מהשינוי כבר מתרחש בפועל: בכל מקום שמגיע אליו אורח במסגרת חילופי חוקרים באקדמיה, מהודו או מהמערב, לא נותנים לו תרגום סימולטני - אלא מדברים אנגלית כדי שירגיש "בבית", וכמובן שכמעט כל ההתכתבות המחקרית ששותפים לה חוקרים בעולם, מתנהלת באנגלית.
ואיזו שפה מייצגת את ישראל באירוויזיון? ובאיזו שפה מדברים בקבוצות הספורט הישראליות? כל זה מחזיר אותי במחשבותיי אל ימי הבית השני, כאשר השפה הבינלאומית השתנתה מארמית ליוונית, אחרי קריסת האימפריה הפרסית ועליית ההגמוניה ההלניסטית.
השפעה תרבותית ניכרת במיוחד בשמות פרטיים, והנה הופיעו שמות פרטיים יווניים בתוך החברה היהודית בארץ יהודה זמן רב לפני "ההתייוונות" הדתית וחילול המקדש. עדיין היו כולם יהודים שומרי תורה ונאמנים למקדש, ו"שמעון הצדיק... משיירי הכנסת הגדולה" כבר העביר את שרביט ההנהגה התורנית ל"אנטיגנוס איש סוכו". בכל פעם שאני קורא פרק א' במשנה זו במסכת אבות, אני מצטמרר – תארו לכם את הרב הראשי או "פוסק הדור" בשם "רוברט"?
שמות עבריים בלבד
כמה דורות אחר כך, כבר הפך הכהן הגדול יהושע ליָסוֹן, שספר מקבים-ב מכנה אותו "לא כהן גדול", והוא הוביל את תחילת ההתייוונות בירושלים. בשלב הבא, קנוניה פוליטית אפופת שוחד החליפה אותו במְנֵלָאוֹס, ואז כבר הציבו צלם בהיכל וחיללו את המקדש בתאריך המופלא של כ"ה בכסלו (שהיה ידוע מתחילת בית שני כ"יום ייסוד היכל ה'", ככתוב בנבואת חגי, ב', י"ח).
היה זה שלוש שנים לפני שהמקדש טוהר ונחנך מחדש על ידי יהודה המקבי ואחיו בני מתתיהו החשמונאי. במשפחת חשמונאי בדור ההוא לא דבקו שמות יווניים, אף שהיו נפוצים מאוד ביהודה, וכל חמשת בני מתתיהו בן יוחנן בן שמעון ממשפחת יהויָריב, נשאו שמות עבריים – יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן – וגם הכינויים שלהם היו עבריים (או ארמיים), בלי שמץ של השפעה תרבותית-יוונית. כך היה בשני הדורות הראשונים.
יוחנן בן שמעון החשמונאי, נשיא יהודה וגם כהן גדול (ויש אומרים שהיה זה נכדו), טבע מטבעות כביטוי מובהק לעצמאות יהודה החשמונאית – מצד אחד כתוב על המטבע בעברית: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", ומצד שני של המטבע, ביוונית: "המלך הורקנוס". כך גם ינאי (קיצור של יהונתן) – מצד אחד בעברית: "יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים", ומצד שני ביוונית: "המלך אלכסנדרו(ס)".
מעולם לא שמע שום אדם ביהודה החשמונאית על יוחנן-הורקנוס (לא הראשון ולא השני), ולא על אלכסנדר-ינאי. זו המצאה של היסטוריונים. במקורות העבריים, תמיד יוחנן או יהוחנן, יהונתן או ינאי, שלומציון, מתתיהו ויהודה. במקורות היווניים, לעומת זאת, תמיד הם יהיו יוספוס, הורקנוס, אלכסנדרוס, אלכסנדרה, אנטיגונוס ואריסטובולוס.
אם אשכחך עברית
במקורות חז"ל, ינאי ושלומציון נקראים תמיד בשמותיהם העבריים, אבל בניהם כבר נקראים בפי חז"ל תמיד הורקנוס ואריסטובולוס, בעוד ששמותיהם העבריים, יוחנן ויהודה, כמו נשכחו (אולי נשמרו רק לבית המקדש או לבית הכנסת?).
הם לא יוחנן-הורקנוס השני ולא יהודה-אריסטובולוס השני, כהמצאת ההיסטוריונים (רק שמותיהם היווניים נזכרים) – אבל הם כן מי שפתחו במלחמת האחים על השלטון ביהודה, והם שהסגירו את הממלכה החשמונאית לידי פומפיוס הרומי.
מעת שנשכחו השמות העבריים, החלה גם הנפילה של העצמאות החשמונאית.
---------------------------------------------------------------------------------
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5423185,00.html
באוניברסיטה העברית בירושלים שוקלים ללמוד באנגלית, אולי כי שכחו את הלקח ההיסטורי בן האלפיים: זה התחיל בשינוי שמות - כשיוחנן הפך להורקנוס ויהודה לאריסטובולוס - ונגמר בחורבן
הרב יואל בן-נון פורסם: 11.12.18 , 11:11
בשבוע שעבר התבשרנו על דיונים ראשוניים בהנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים, שאולי יהפכו את לימודי התואר השני, לפחות בחלק מהחוגים, ל"אוניברסיטה האנגלית בירושלים". הדיווח שידר היסוסים, ויכוח ומבוכה.
בתוך הסערה הציבורית התנהלו גם דיונים משפחתיים בכל הרשתות החברתיות הנפוצות. והנה שמעתי מקרוב משפחה חביב ומוערך שחלק ניכר מהשינוי כבר מתרחש בפועל: בכל מקום שמגיע אליו אורח במסגרת חילופי חוקרים באקדמיה, מהודו או מהמערב, לא נותנים לו תרגום סימולטני - אלא מדברים אנגלית כדי שירגיש "בבית", וכמובן שכמעט כל ההתכתבות המחקרית ששותפים לה חוקרים בעולם, מתנהלת באנגלית.
ואיזו שפה מייצגת את ישראל באירוויזיון? ובאיזו שפה מדברים בקבוצות הספורט הישראליות? כל זה מחזיר אותי במחשבותיי אל ימי הבית השני, כאשר השפה הבינלאומית השתנתה מארמית ליוונית, אחרי קריסת האימפריה הפרסית ועליית ההגמוניה ההלניסטית.
השפעה תרבותית ניכרת במיוחד בשמות פרטיים, והנה הופיעו שמות פרטיים יווניים בתוך החברה היהודית בארץ יהודה זמן רב לפני "ההתייוונות" הדתית וחילול המקדש. עדיין היו כולם יהודים שומרי תורה ונאמנים למקדש, ו"שמעון הצדיק... משיירי הכנסת הגדולה" כבר העביר את שרביט ההנהגה התורנית ל"אנטיגנוס איש סוכו". בכל פעם שאני קורא פרק א' במשנה זו במסכת אבות, אני מצטמרר – תארו לכם את הרב הראשי או "פוסק הדור" בשם "רוברט"?
שמות עבריים בלבד
כמה דורות אחר כך, כבר הפך הכהן הגדול יהושע ליָסוֹן, שספר מקבים-ב מכנה אותו "לא כהן גדול", והוא הוביל את תחילת ההתייוונות בירושלים. בשלב הבא, קנוניה פוליטית אפופת שוחד החליפה אותו במְנֵלָאוֹס, ואז כבר הציבו צלם בהיכל וחיללו את המקדש בתאריך המופלא של כ"ה בכסלו (שהיה ידוע מתחילת בית שני כ"יום ייסוד היכל ה'", ככתוב בנבואת חגי, ב', י"ח).
היה זה שלוש שנים לפני שהמקדש טוהר ונחנך מחדש על ידי יהודה המקבי ואחיו בני מתתיהו החשמונאי. במשפחת חשמונאי בדור ההוא לא דבקו שמות יווניים, אף שהיו נפוצים מאוד ביהודה, וכל חמשת בני מתתיהו בן יוחנן בן שמעון ממשפחת יהויָריב, נשאו שמות עבריים – יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן – וגם הכינויים שלהם היו עבריים (או ארמיים), בלי שמץ של השפעה תרבותית-יוונית. כך היה בשני הדורות הראשונים.
יוחנן בן שמעון החשמונאי, נשיא יהודה וגם כהן גדול (ויש אומרים שהיה זה נכדו), טבע מטבעות כביטוי מובהק לעצמאות יהודה החשמונאית – מצד אחד כתוב על המטבע בעברית: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", ומצד שני של המטבע, ביוונית: "המלך הורקנוס". כך גם ינאי (קיצור של יהונתן) – מצד אחד בעברית: "יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים", ומצד שני ביוונית: "המלך אלכסנדרו(ס)".
מעולם לא שמע שום אדם ביהודה החשמונאית על יוחנן-הורקנוס (לא הראשון ולא השני), ולא על אלכסנדר-ינאי. זו המצאה של היסטוריונים. במקורות העבריים, תמיד יוחנן או יהוחנן, יהונתן או ינאי, שלומציון, מתתיהו ויהודה. במקורות היווניים, לעומת זאת, תמיד הם יהיו יוספוס, הורקנוס, אלכסנדרוס, אלכסנדרה, אנטיגונוס ואריסטובולוס.
אם אשכחך עברית
במקורות חז"ל, ינאי ושלומציון נקראים תמיד בשמותיהם העבריים, אבל בניהם כבר נקראים בפי חז"ל תמיד הורקנוס ואריסטובולוס, בעוד ששמותיהם העבריים, יוחנן ויהודה, כמו נשכחו (אולי נשמרו רק לבית המקדש או לבית הכנסת?).
הם לא יוחנן-הורקנוס השני ולא יהודה-אריסטובולוס השני, כהמצאת ההיסטוריונים (רק שמותיהם היווניים נזכרים) – אבל הם כן מי שפתחו במלחמת האחים על השלטון ביהודה, והם שהסגירו את הממלכה החשמונאית לידי פומפיוס הרומי.
מעת שנשכחו השמות העבריים, החלה גם הנפילה של העצמאות החשמונאית.
---------------------------------------------------------------------------------
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5423185,00.html
