אימון או אמון ?
לאחרונה היה מחקר שניסה לבדוק את יעילות הטיפולים הזוגיים, והמסקנה הנחרצת שלו הייתה שמדובר בתהליך לא יעיל. אם הזוג לא מצליח לפתור את בעיותיו לבד, טיפול זוגי בדרך כלל לא יציל אותם.
לגבי דוגמאות:
דוגמאות בנושאי סקס:
- אחד מבני הזוג בוגד. יכול להיות שהאישה מאוד אוהבת את הגבר מכל הבחינות, והגבר גם אוהב אותה, אבל יש לו חולשה לבגידות בסגנון סטוצים. לא תמיד אפשר לפתור את זה גם אם בן הזוג מאוד מנסה להשתנות, ולא תמיד האישה מסוגלת לסלוח, למרות אהבתה כלפיו.
- לאישה יצר מיני גבוה, בעוד לגבר יצר מיני נמוך. זה משאיר את האישה לא מסופקת, ולאורך זמן יכול להוביל לתחושת תסכול גדולה (למרות אהבתה כלפיו והערכה כלפיו בכל התחומים האחרים). לא תמיד ניתן לפתור דברים כאלו.
דוגמאות בנושאים כלכליים:
- הגבר לא יודע להתנהל עם כסף - מהמר או משקיע לא נכון, ולא מוכן להקשיב לעצות, ומסבך בחובות כלכליים. שוב, למרות שהאישה יכולה מאוד לאהוב אותו, לא כל אחת תסכים לסכן את כל עתידה למענו בידיעה שהוא לא אחראי. מה היא צריכה לעשות אם הוא לא מוכן להקשיב לכל העצות שנותנים לו ? להישאר בקשר ולראות את כל עתידה הכלכלי נהרס ולהסתבך בחובות לשארית חייה ?
דוגמאות בנושאי בריאות:
- בני הזוג גילו שמבחינה גנטית יש להם סיכוי גבוה להביא ילדים עם מחלה גנטית לא סימפטית, שאין דרך לאתרה בשלבי ההיריון. מה עושים במצב כזה ? לוקחים הימור על הילדים ? או שמחליטים להיות אל-הוריים ? או שמחליטים לאמץ ולא להביא ילדים ביולוגיים ? זה לא פשוט ויכול להוביל לפרידה גם אצל זוגות שאוהבים את זה.
- אחד מבני הזוג חלה טרם הנישואין באופן שמאוד מעיב על הקשר (מחלה גופנית כלשהי או נפשית למשל). ותמיד יש תקווה שבעתיד ימצא פתרון, אבל בינתיים המצב לא מאפשר לקדם את הקשר בשום צורה והקשר תקוע. במצב כזה יכולה להיות אהבה מאוד גדולה, אבל מה עושים אם לא ניתן לקדם את הקשר בגלל המחלה ? כמה זמן ממתינים לפני שמוותרים ? חצי שנה ? שנה ? 3 שנים ? או שנשארים בכל מחיר ובכל מצב של הקשר ?
כל הסיטואציות הללו הם סיטואציות מורכבות של החיים. יכולה להיות מעורבת בהם אהבה גדולה משני הצדדים, ולמרות זאת עלולה להגיע פרידה.