זה מספיק

[רגל שם]

מדהים ממש!!!

זה כנראה מיועד לפרסום במגזר החילוני, 'שטפנשט טורס' רוצים לעשות קופה בכל מחיר...

 

[מבולבלונת]

כל תעשיית השטפנשט הזו

נועדה למטרה אחת, כסף. וכמובן המטרה מקדשת את כל האמצעים. ובטח כשזו מטרה כה קדושה.

 

[נחזה כחרד]

הכסף היא אכן המטרה הנכספת אך......

אין הטיעון הזה מסתיים כאן כי כל מה שמניע את הכלכלה ואת התהליכים החברתיים הוא הכסף אך המניע של כסף הוא גם המניע של חברות התרופות ושל יוצרי הסרטים ואפילו של החקלאים המייצרים מזון כך שאם נבוא ונטען שהשטפנשטר מונע ע"י תאוות הכסף והממון טיעון זה אינו משכנע אותי בקשר לניבזות או לגיחוך שבדבר . אני בא להצביע על התהליך החברתי שהמוני העם הנבערים נתפסים היום לכמויות עצומות של אמונות טפלות ותפלות וכל אמונה שכזו הטבועה בלב ההמון היא א) אמצעי לעשיית ממון ב) תחילתו של תהליך המזין את עצמו ויוצר תהליכי משנה ואמונות חדשות נוצרות ומשתרגות ... ויוצרות תרבות משנית של הבל ורעות רוח

 

[מבולבלונת]

אתה מצפה מדת שלא תהיה

מונעת מכסף. בכל מקרה, משפט חזק מהסרט שראיתי עכשיו, וודי אלן: "אני לא מבקר את רעיון הנצרות, היהדות, או כל דת אחרת, אלו אנשי המקצוע שהפכו אותם לתאגידים, יש כסף גדול בעסקי האל, כסף גדול..."

 

[מבולבלונת]

בעיני זה לא מצחיק ולא עצוב

זה פשוט מוכיח את מה שידענו כל השנים, כל הכתוב שיש לנו כיום, זה תיעוד של שיח בית מדרש. אנשים פשוטים. פעם מחליפים חוויות על סוגיה מעניינת יותר ופעם פחות. הידע שלהם שאוב לעיתים ממקורות רציניים יותר, לעיתים מחלומות שהזו בהקיץ ולעיתים מסיפורי הסבתא של אחד מהם. מה שכן מצחיק / עצוב, זה היחס של העם לדורי דורות לדברים, כאל תורה למשה מסיני. (אוקסימירון, גם התורה...) ככל הנראה, תפיסתם את העולם, לא היתה שונה בהרבה מאנשים בני זמנם, גם חכמים בקנה מידה של אז, גם פילוסופים, וגם פשוטי עם. בעבר, אנשים יותר האמינו כי פחות ידעו. באותה מידה נוכל לשלוף ספר מכל תרבות אחרת, להחזיק את הבטן ולצחוק. משום מה אז זה לא יצחיק אותנו. אולי מה שבאמת עצוב לנו, זה שזה כבל/כובל אותנו בלי סיבה מיוחדת. טוב, אפרת גוש גונחת כאן ברקע, חיבת לעצור אותה.

 

[רגל שם]

זה היה המסר המרכזי שלי

לא ייתכן להאמין ברצינות שהאנשים האלו היו חכמי על עם 'רוח הקודש' , הטקסט הספציפי הזה, הוא עצום בבורותו, ובשליפה מהשרוול, ומראה שהאנשים האלו פשוט לא לקחו את עצמם ברצינות בכלל. ובוודאי שאנו לא יכולים לקחת אותם ברצינות. לו הייתי מחב"ת הפוך, אז הייתי חוגג על הקטע הזה, עושה ממנו סדרה של ג' הרצאות של שלוש שעות עם תמונות של שדרת אדם בת יותר מ7 שנים של מישהו שמעולם לא כרע במודים, ומראה כיצד היא לא נהפכת לנחש, הייתי עושה מצגת שלמה על צבועים זכרים שאינם נהפכים לעטלפים, והייתי מצמיד את הציבור לקיר, וזועק "יש כאן לוגיקה ברורה שמוכיחה שחז"ל לא היו נביאים, וגם לא בני נביאים" אבל אני לא מחב"ת, אז לא. נ.ב. אני משוגע על הגניחות שלה, זה ממש עושה לי את זה אההההאהההאהההה

 

[נחזה כחרד]

הרשו לי לחלוק עליכם

הטקסט התלמודי היה יקר מאוד מעט בני אדם ידעו לכתוב והם כתבו בשכר רב חומרי הכתיבה לא היו זולים כלל בחירת עורכי התלמוד לדעתי הייתה מדודה ושקולה והם החליטו לכלול בתלמוד מהמגוון התרבותי שהיווה עולמם וכן . חלק מהתרבות בפרס העתיקה היו האגדות והמיתוסים היווניים או הזורואסטרים . והיה להם חשוב לכלול אותם בטקסט התלמודי

 

[סנדר סופרטרמפ]

../images/Emo45.gif לא לשכוח שחתימת התלמוד היית משמעותית

ישבו רב אשי וחבורתו והחליטו מכל אוצר ההלכות הדיונים והאגדתות מה נכנס ומה יוצא (יש חוליקם על כך?). כלומר היית יד מכוונת, אם כי ניתן להעלות רעיון שהם הכניסו כל מה שהם זכרו בעל פה ולא בררו מילים ( ומדובר בטקסט ענק ומרשים למדי).

 

[מועד לשבתות]

מה המקור לכך

שהיה מעמד או מושב רשמי של חתימת התלמוד?

 

[מבולבלונת]

בדיוק תהיתי

זכור לי משיעורי ההיסטוריה בעבר הרחוק שעשו מזה ארוע מיוחד, אך האם יש מקורות נוספים לכך, מלבד התלמוד עצמו?

 

[מועד לשבתות]

לא זכור לי

שיש לכך מקור מהתלמוד עצמו. אולי בראשונים, שכמובן רצו שיהיה כך.

 

[סנדר סופרטרמפ]

תגיד אתה כי אני לא יודע

וגם לא אמרתי זאת שהיהמעמד רשמי. מה שמקובל הוא שרב אשי חתם את התלמוד במובן שהוא סידר את הדברים ולכאורה הוא היה המחליט מה נכנס ומה לא, וההגיון אומר שהוא הקדיש לזה מחשבה ולא הכניס את כל מה הפרוטוקולים שנאמרו בבתי המדרשות השונים ללא מחשבה והבנה לאפקט של הדברים.

 

[מועד לשבתות]

יש בתלמוד

הרבה דברים שאחרי רב אשי, והרבה גם נכנס מרבנן סבוראי, כמו שכתבו הראשונים. לא ידוע לי על מקור בתלמוד שהיתה ממש חתימה רשמית. זה שרב אשי סידר, יכול להיות שזה הסידור הראשוני, וזה התפתח אחר כך במשך כמה דורות עם הוספות ותיקונים. אין הכרח שהייתה בכלל עריכה סופית.

 

[מבולבלונת]

מנין לנו

שהיו עוד הרבה דברים? שהוא ברר את התבן מהמוץ? ואני חושבת, אם כך היה, שהוא אכן ברר וזה מה שנכנס לבסוף, מעניין היה מאוד לראות עד היכן הם יכלו להגיע. אויה לנו שכך הפסדנו.

 

[רגל שם]

../images/Emo45.gif או שהוא הכניס רק את המוץ...

כמו שזה נראה, עושה רושם שהתלמוד עבר תהליך דומה לתנ"ך - היו המוני טקסטים כתובים, מגילות בכל הנושאים שבעולם, ומישהו כנראה רב אשי ורבינא העתיקו את כל המגילות כמות שהם, ורק ניסו לסדר אותם כקטע רציף יחסית, לכן נכנס המוץ, התבן, החול על המגפיים, המגפיים והרגליים בתוך העסק... (מה שמסביר את כל הסתירות והכפילויות שהש"ס עמוס בהם, וכנראה גם עם המשנה היה אותו סיפור, זה כנראה תהליך כזה שכל אחד כותב את מה שנראה לו, וברגע שהבלאגן נהיה גדול מישהו תופס יוזמה ועושה סדר)

 

[מבולבלונת]

ואנו ובנינו ובני בנינו

יושבים ומנסים לפענח טקסטים עתיקים, מתפלפלים על מיקומו של פסיק, ולא משנים את סדרי הדף והעימוד. חלילה לנו מלעשות את העוולה הזו. ראשונים כמלאכים.

 

[רגל שם]

כמו 'אוצר מפרשי התלמוד' קדום

'שיטה מקובצת' 'בית יוסף' 'אנציקלופדיה תלמודית'. בעבר הרחוק, בגלל עלויות ההעתקה, מה שנשאר זה רק זה, ולכן, אם היה לנו רק את אוצר מפרשי התלמוד היינו מקבלים ברייה דומה מבחינת הטשולנט.

 

[מועד לשבתות]

המשנה זה סיפור אחר

במשנה היה מיון יסודי כפי שנראה מהברייתות שלא נכנסו, ואפשר להבין בדרך כלל למה. בתלמוד לא ידוע על תהליך כזה, ולא ברור אם הושמט משהו בכלל. יתכן שסידור התלמוד לא היה יותר מקיטלוג החומר המעורבב, אבל לא מיון וברירה.

 

[בן תורא]

אמנם המשנה נערכה בתקופה יותר קצרה

מאשר התלמוד והיא מושקעת הרבה בקטע של סדר וסגנון, אבל מסופקני כמה סינון היה. שים לב שרוב הברייתא נכתבה אחרי המשנה ועליה. אם קראת פעם את התוספתא בודאי שמת לב שהיא מפרשת את דברי המשנה. כך שלפעמים כותבי התוספתא הוסיפו שמועות שלא הגיעו לידי כותבי המשנה וזה אומר שכותבי המשנה דחו אותם בכוונה תחילה.

 

[בן תורא]

*וזה לא אומר שכותבי