זה מזכיר לי 'סינדרום סטודנט לרפואה'

[abashel13]

מפנה מדברים על פחד מאוטיזם

ולא על אוטיזם... לכאורה יש להם בידיים פטנט לעקוף את מה שהם מכנים הפרעה התפתחותית בהתהוות

אבל מאחר ואפשר לראות אוטיזם גם כשונות נוירולגית מולדת המתפתחת בדרך לא נורמטיבית הרי שמי שרואה כך אוטיזם

בוודאי שלא ישתמש בפטנט הזה של מפנה.

השאלה מה מפנה מציעים לא כל כך חשובה בעיני כמו מה הלקוחות שלהם מבינים כי בסופו של דבר הילד יהיה עם לקוחות מפנה

וההסתכלות שלהם על ההפרעה כמשהו שאפשר וצריך לעקוף אותו תישאר ותתחזק, סביר להניח, בשלב הראשון אחרי הטיפול האינטסיבי במפנה...

לגבי, מנקודת הראות של שונות נוירולגית מולדת, אין שום טעם לעקוף הפרעה שאיננה.

 

[יפחוצית מצויה]

הגדרה טובה

מדברים על הפחד, ניזונים מהפחד, מזינים את הפחד, כל אחד שיבין את זה איך שהוא רוצה.

שיהיה להם לבריאות. לשמחתי, לבת שלי זה פשוט לא רלוונטי. לא עליה הם מדברים (וחוץ מזה, בגילה הקשיש כבר אין מה לעשות, אה?

איך איך פספסנו את חלון ההזדמנויות כל השנה הראשונה הזו, פשוט הלכנו שולל, ובמקום לטפל אינטנסיבית באוטיזם רק שרנו לה שירים, החלפנו לה חיתולים ויצאנו איתה לטיולים בגינה. מרוב שהיה לה כיף היא פשוט התבלבלה, ושכחה איך ראוי לתינוקת מסוגה להתנהג

)

 

[אמא של המלאכית]

אוי את ממש אמא מזניחה

ראשית פספסת את חלון ההזדמנויות, עכשיו הילדה שלך תישאר אוטיסטית לעולם, חסרת אחריות שכמוך. אגב גם אני שיפרתי את מיתרי הקול שלי בגלל הילדה ומאז אני צרודה כל הזמן אבל בשבילה אני הזמרת הכי טובה בעולם ממש יודעת לפרגן לאמא

 

[יפחוצית מצויה]

ידעתי, הכול בגלל שלא הרבצנו לה מספיק

 

[randy1982]

כתבתי למעלה מה אני חושבת על זה.

 

[arana1]

כמו שהעירה כאן פעם מישהו חכמה

אז אפשר היה לנסות להבין שגם אינטנסיביות התגובה שמהווה הפרה על חוקי ההתנסחות המסוגננת שכל כך מהותיים לאנשים שלוקים בניורולוגיה טיפיקלית נובעת בסך הכל מתחושות מאוד קשות שלא במקרה מגיעות לא פעם דווקא מאוטיסטים בוגרים
שמבחינתם התייחסות שקולה ומדודה ו"עניינית" לעניין משולה להתייחסות שקולה להצעה להכות ילדים קטנים כשיטה
העובדה שהטון הזה משמש כעילה לחוסר הקשבה ונחסם ונמצא כלא ראוי גם על ידי האנשים שמעצבים את המקום הזה היא מאוד עצובה

 

[TikvaBonneh]

אנחנו מעונים להקשיב, ובשירשור הזה מותר לכתוב

הכל על שיטת SON-RISE.
אסור לתקוף באופן אישי גולש.
גם אם הוא אומר שהוא מכה את הילדים שלו.
מה בכלל יוצא לכם מהתקפה אישית על גולש?
למה אנחנו צריכות להרשות את זה?
למי זה תורם?
בבקשה, תפתחו דיונים על כל שיטות הטיפול הקיימות, תביעו את דעתכם, אנחנו נקרא, נתווכח.
מותר להביע כל דעה בפורום, אסור להתנפל על כותב בהאשמות.

 

[TikvaBonneh]

מעונים=מעונינים

 

[shulamokshim]

במפנה לא עובדים בשיטת SON-RISE

הם משלבים שם כמה שיטות. שיטת SON- RISE זו שיטה דומה לDIR. שיטות כמו SON-RISE, DIR, וABA אלו שיטות שקיימת בהן שקיפות - אפשר לקרוא עליהן חומר, נכתבו עליהם ספרים של מי שהמציאו את השיטה וגם מי שטיפלו בשיטות הללו, יש שקיפות על הטיפולים כלומר אין חשאיות וסודיות סביב איך עובדים שם. SON-RISE זו שיטה שמפתחיה מצהירים עליה שהיא מתאימה לכל גיל - בניגוד למפנה שעובדים רק עם תינוקות. גם DIR ושיטות אחרות דומות מתאימות למגוון גילאים ותפקודים ולא רק לתינוקות. בכל השיטות הללו: DIR, SONRISE ,ABA וכו, המטפלים גובים סכומים קבועים כמו עמיתיהם משיטות אחרות והעבודה מתפרשת על פני תקופה יותר ולא שבועיים בלבד, ובטח שלא סכומי עתק חד פעמיים כמו שגובים מפנה. אלו חלק מההבדלים בין מפנה לשיטות האחרות.

 

[TikvaBonneh]

סודיות? טווח קצר?

אבל ראיתי שמלמדים טיפול בשיטת מפנה בבר אילן. איך זה מתישב עם סודיות?
לפי האתר הבנתי שאצלם מדובר גם בעבודה לטווח ארוך בתכנית ההמשך. בהתחלה מלמדים את המשפחה את השיטה של טיפול במשחק הדדי בצורה מרוכזת, ואחר כך ממשיכים ללוות אותה.

 

[shulamokshim]

סודיות וטווח קצר

סודיות - יתכן שאני לא מעודכנת, אבל לפי מה שראיתי, אין למישהו מבחוץ (שאינו לומד את השיטה בבר אילן) אפשרות לדעת כיצד מתבצע הטיפול בשיטת מפנה. שיטות אחרות לטיפול באוטיסטים מאפשרות גישה למידע, מאמרים, ספרים ואפילו סרטים המפרטים כיצד עובדים עם הילד. אני יודעת איך עובדים בשיטות שונות שלא יצא לנו להתנסות בהן בעצמנו כי קראתי עליהן חומר באינטרנט או בספרים וזה כולל שיטות פחות ידועות או כאלו שקיימות רק בארץ. על מפנה אי אפשר למצוא מידע מפורט חוץ ממה שכתוב באתר שלהם וזה לא הרבה.

הטווח הקצר שציינתי מתייחס לשני דברים: האחד הוא תשלום חד פעמי גבוה לתקופה של טווח זמן קצר. אחריה אמנם ממשיכים את הטיפול לתקופה ארוכה יותר אבל הסכום הראשוני הגבוה שמשלמים ההורים הרי לא אמור לכסות את ההמשך, ולא יכלול את התשלום לתרפיסטים.
הדבר השני שקשור לטווח הקצר בשיטת מפנה זה שמדובר בטווח גילאים מאוד קצר ומצומצם. עוד לא שמעתי על שיטה לטיפול באוטיסטים שמטפלת ככה, רק בטווח קצר כל כך של גילאים, כל השיטות האחרות מטפלות במגוון גדול יותר של גילאים.

בזמנו כשהתעניינו בשיטת מפנה, קראנו שצריך לעבור שם סוג של מבחן קבלה: לשלוח צילום בוידאו של הילד כדי שבמפנה יתרשמו ויחליטו אם הילד מתאים לטיפול שלהם. אני לא יודעת אם זה עדיין ככה אצלם ובכלל כל מה שכתבתי מתבסס רק על דברים שקראתי ושמעתי ויתכן שאין לזה קשר לאמת ככה שמי שיודע יותר טוב מוזמן לתקן אותי.

אבל כל הדברים הללו ביחד, יש בהם משהו שאפשר בהחלט להבין למה זה מפריע, מקומם, מחשיד ומעורר רגשות אחרים דומים בקרב ההורים והקוראים

 

[TikvaBonneh]

פגשתי את חנה אלונים לפני חודשיים בכנס בספרד

היא הציגה פוסטר עם מחקר עדכני ושוחחה בפתיחות עם כולנו על העבודה שלה. היא מרצה בכנסים בינלאומיים לעיתים קרובות, וכל אחד יכול לבוא ולשמוע, וגם פירסמה מאמרים על השיטה.

 

[arana1]

לא יוצא לנו כלום מזה

וזה הכי לא קטע של התקפה אישית
בניגוד לאנשים נורמטיבים, אוטיסטים,לפחות חלקם,הם לא בודהיסטים שהגיעו לנירוואנה שמימית
דברים מרגיזים גורמים לאנשים לא מושלמים להתעצבן ולהגיב בחריפות
הטון הוא חלק מהמסר
הרגש הוא חלק מהתקשורת האנושית
שמתקיימת גם מעבר למה שכדאי

 

[TikvaBonneh]

כולם כועסים כשמרגיזים אותם

אבל טון כועס רק מפריע להעברת המסר, מכניס את הצד השני למגננה.
חבל.
בכל אופן אם לכם לא יוצא מזה כלום, והצד השני נפגע, זה מצב של הפסד לשני הצדדים, ולכן עדיף לכולם להמנע ממנו.

 

[arana1]

כולם מפסידים בגלל תפישות של רווח והפסד

שלא משאירות מקום לאנושי,שמה לעשות מתקיים מעבר לחשבונות

 

[TikvaBonneh]

זה משחק מילים? טאוטולוגיה?

מה זה משנה אם כולם מפסידים אם לא מדובר על רווח והפסד?
אני מבינה שיש לך הגדרה לאנושיות שמשאירה אותי ורבים כמוני בחוץ, כי אנחנו עושים חשבונות של רווח והפסד.
צורת החשיבה שלי וההתנהלות שלי בחיים מעבירה אותי מבחינתך לקטגוריה תת אנושית או חוץ אנושית?
אוקיי, ההפסד כולו שלך.

 

[arana1]

לא ,ממש לא

וגישה שרואה בכל נסיון לדיון או הערה או ביקורת על מצב האדם,בחברה ובכלל,נסיון להשאיר את בעל הדעה האחרת מחוץ לאנושי היא גישה של שחור ולבן,גישה עימותית שלא מאפשרת התפתחות,של דיון במהות ,ושל החיים בכלל

האם כל מי שיש לו דעה או גישה אחרת ממך משאיר אותך בחוץ ?
אולי יש קשר בין גישה כזאת להתנגדות האינטואטיבית והאלימה בטירוף לעצם הזהות האוטיסטית
כי אם אנחנו בסדר כמו שאנחנו זה אומר שהאנשים הנורמטיבים בחוץ
ואז כמו שלא מעט אנשים חושדים המהלך הטיפולי,השיקומי,כביכול,אינו יותר ממאבק טריטוריאלי שבו הנורמטיבי בעיקר דואג לשמר את זכויותיו

ולא,אני לא חושב שההפסד כולו שלי,למעשה אני בטוח שלא,כי אין לי ספק שהנסיון לכמת את כל מה שאנשים עושים רק סוג מאוד מסויים של חישובי רווח והפסד הוא בעייתי אם לא ממש מרדד את כל היבטי הקיום
אנשים מתבטאים גם בלי לעשות חשבון
לעיתים קרובות אין רווח גדול מזה

 

[TikvaBonneh]

תשובות והסברים

הסיבה שחשבתי שאתה משאיר אותי מחוץ לאנושי היא לא שהבעת דעה שונה משלי, אלא שכתבת שהגישה שלי לא אנושית.
להרבה אנשים יש גישה שונה משלי, והם לא כותבים שהגישה שלי לא אנושית.
יש מגוון באנושיות, ויש מקום לכולנו, גם לי וגם לך.
אם אני לא בסדר כמו שאני, אני עדיין אנושית. יש לי בעיות, אני רוצה לעשות שינוי, אני הולכת לטיפול פסיכולוגי, זה לא מוציא אותי החוצה ולא פוסל אותי כאדם.
לגבי התבטאויות בלי חשבון, לכל דבר יש זמן ומקום.
נניח, וזה קורה, שלבת שלי יש ביקורת קשה על טיפול שבחרתי לאחיה האוטיסטים, והיא חושבת שאני מתעללת בהם.
אני רוצה שהיא תשב איתי ותדבר איתי בלי חשבון. מערכת היחסים שאני מנהלת איתה היא כזו שבה היא יכולה להגיד לי כל דבר בארבע עיניים.
אם היא תבוא ותגיד לי את זה במקום ציבורי שבו אנשים אחרים מקשיבים לנו, אסרב לדון איתה שם.
אם היא תיכנס לפורום ותכתוב את זה, אני אמחוק את תגובתה.

 

[arana1]

הבנתי

משום מה א"ס לא עושים את החלוקה בין הציבורי לפרטי בצורה שבה את ואנשים נורמטיבים עושים אותה
יתכן וזה גם מה שגורם להם להישמע ישירים מדי או חסרי טאקט
בכל מקרה זה מאפיין שעלול להיתפש כאי עשיית חשבון אבל הוא נובע מתפישה שונה של מתמטיקה,של מרחב
תפישה שמציבה אותם לדעת הפסיכולוגים והחוקרים מחוץ לאנושי
ולכן הם מוגדרים במונחים פאתולוגים,של מחלה,ולא כחלק מהמגוון האנושי,מה שכמובן מתיר את דמם לכל שרלטן מזדמן ,ובכלל,לכולם
את ביטוי הכעס והזעם על המצב הזה אוסרים במרחב הציבורי כי הוא לא יפה,הוא לא הולם ולא מקובל,כי הוא מבטא תפישת זמן ומרחב שונה שנגזר ממנה גם תפישה שונה של הגבול בין הפרטי לציבורי
אז מסתבר שאפשר לדבר גבוהה ויפה על מקום לכולנו וקבלת המגוון ועדיין לפעול בצורה שאיכשהו הכי סותרת לסיסמה הזאת

הצבתם של האוטיסטים מחוץ לאנושי היא מובן מאליו,אינה נושא לדיון בכלל,יותר מזה,כל נסיון להגיב על זה,גם דרך הרגש המאוד קשה שזה מעורר באנשים שנופלים קורבן לאפלייה הזאת כל החיים,נחשב כעברה שאין להרשות אותה
אבל למה להקדיש לעניין מחשבה אם אפשר לסיים כל דיון ענייני וקונקרטי ,כזה שגם מתייחס לעובדות ולא רק למשאלות ואיך שאנחנו אוהבים לראות את עצמנו,ברמת הסיסמה

וכן,לאנשים מותר,להגיש שהתייחסות מסויימת אינה אנושית ,ואינה מוסרית,זה חלק חשוב מכל דיון ציבורי,אתיקה היא לא רק עניין לדיון פרטי בארבע עיניים
למעשה
ההפרדה בין הדימוי הציבורי לפרטי היא אחת הבעיות שהכי מכשילות אוטיסטים כי חלק מהותי מיושרתם ולכן גם מכל מה שאינטגרטיבי ומוכשר בהם ברמה מאוד מקדמת לפרט ולחברה נובע מזה שבמקום לבצע את ההפרדה הנורמטיבית בין פנים למסכה עם נידונו או זכו לחיות בפנים גלויות
ובדיוק את זה הפסיכולוגים ואנשים המקצוע והחוקרים מנסים להכחיד במקום לעודד
אז את תלכי לטיפול פסיכולוגי
לי אין לאן ללכת
לדעתי כל הפסיכולוגים הם קקה(אני לא מבין איך אפשר בכלל להטיל ספק בכך)
אז אני מתבטא כמו שמתאים למהותי
בציבורי בדיוק כמו בפרטי
לפחות בנושאים עקרוניים

אגב
מעניין,אבל לדעתי זה הכי קשור,זה שאיפה שאוטיסטים באמת זקוקים לפרטיות,לאינטימיות,את זה כולם מפירים ברגל גסה ובגאווה ובהתחסדות המושתתת על מה שנחשב בטעות מחרידה כגישה מקצועית ורפואית

 

[abashel13]

הרעיון שסוג מסוים של רגשות מביא לדיון לא

יעיל הוא לא רעיון של רווח והפסד אלא רעיון של שליטה לדיון בין שכל אחד לשכל שני...

זהו דיון שכלי אקאדמי ובני אדם מה לעשות הם יצורים רגשיים... וכאשר בסוג של דיון

מביע מישהו את כעסו אודות שיטה שנניח לטעמו היא התעללות... הצד המתעלל לכאורה כמובן מתגונן...

זה סוג הדיון... החיים זה לא אקדמיה והתעללות לכאורה זה לא מחוץ לאקדמיה ומחאה על התעללות בחסות הדיון השכלי

הטהור כאופציה התבונית היחידה לקיים חיים חברתיים לקוי מיסודו...

בן אדם, במקרה זה אוטיסט, החשוף בחברה להרבה יותר יחס של "יש משהו לקוי במי שאתה" כל אימת שיביע את כעסו על

האמירה המייצגת גישה "מתעללת בשם העזרה שהיא מגישה" יחטוף על הראש על אי יעילות הדיון כחלק מההתעללות תחת

ההתנשאות השתלטנית של מנהלי הדיונים האקדמיים יעני מעבר לחיי הרגש האנושיים בשם טוהר התבונה הרציונלית...

שאינה טהורה כהוא זה יחסית לטוהר תבונת הלב...לב מבין כועס... גם כועס... ואם זה לא בדיון אין שום רווח כי הלב יכעס מחוץ לדיון...

העובדה שהמתדיין המואשם בהתעללות מתגונן חשובה כי כאשר יפסיק להתגונן או כאשר יגלה שהתעללות לכאורה היא התעללות ממש

הוא יכעס ממש ולא יתגונן אלא יתקוף את המתעללים איתם שיתף פעולה תחת רציונליזציות אין קץ.

בטווח הארוך כנות רגשית היא מפתח חשוב מאוד ליחסי אנוש וליחס של בן אדם לעצמו שהרי תבונת הלב בנויה גם על חרטות סליחות וחמלה...

בעולם הרציונלי חמלה אינה קיימת ועל כן הדיון נקי וכל הטיעונים הלוגיים סובבים במעגל שאין ממנו מוצא...