לא הבנתי את מסקנתה הסופית ...
של מחברת המאמר. בהתחלת דבריה היא טוענת שבכל בדיחה קיים גרגר אמת, ואפילו לפעמים גרגר גדול. ופתאום אחרי כל הניתוחים, בלי שום ביסוס עובדתי, בלי הזז עפעף, היא זורקת הכל, נעשית האם-אמא הפלצנית של תרבות ה-PC - לא, לא, אחיותי, בובות יפות, היא מנחמת, בלטפה בפולניות מזוקקת את האגו הפולני הדפוק. זה לא אתן, מה פתאום? זה מין דפוס התנהגות פאן-עולמי שכזה. פועלות כל העולם דבוקות בו, ללא הבדל דת-גזע-לאום. כולנו בנות-אדם. כולן שוות. נו, בטח, זה ידוע. ואני סומך האמא המערב-אירופית שלי. התרתה בי מדי פעם - רק אל תביא פולניה. נכון שאתם כבר יודעים שאני ילד ממש טוב? אז שמעתי בקולה. למען יאריכון ימי - הבאתי לה שיקסה (מגוירת, למען הסדר הייקי הטוב). חה, חה.