"זה לא נגמר, זה רק הסוף..."
אנשים, הגיע הזמן להגיד תודה. "לכל סוף יש התחלה חדשה". כפי ששמתם לב, בשבועיים האחרונים הפורום הנפלא והחזק הזה איבד את כוחו, וכך גם אני איבדתי את כוחי מהפורום. אני הרגשתי ריקנות, ושהאווירה בפורום לא מתאימה לי. תראו, קרו הרבה דברים בחודש האחרון... בין אם זה מקרים לא יפים ומגעילים שעלו מעל פני המים (ואני מצטער על כך) ובין אם זה השפעת האינטרנט בכלל על חיי הפרטיים. בקיצור, אני הייתי על סף התמוטטות מכל החודש הזה. זה עבר גם על משפחתי וגם על אנשים שאני מאוד אוהב לא מהחיים הוירטואליים, וגם אנשים מההנהלה (אנשים שהם גם חברים שלי בחיים, ולא רק בעבודה). לכן אני בחרתי לפרוש מניהול הפורום. רק רציתי להגיד לכם תודה על הרגעים היפים בפורום, תודה לכל האנשים שעזרו ותמכו, תודה לכל הגולשים שכתבו בפורום וגם לאלה שקראו מלמעלה, וגם תודה לאנשים שהיו לי איתם רגעים קשים וכואבים ותודה למי שניסה לשכנע אותי לא לפרוש... אנצל את ההזדמנות ואבקש סליחה מאותם אנשים שאי פעם נפגעו ממני בגלל שהייתי בעצבים. זה לא לרמה שלי להיפרד בצורה כזאת. אני מצטער. בסך הכל העברתי איתכם חוויה בת 4 חודשים. זה לא נעלם ככה. זה קשה עכשיו, אבל יהיה קל אחר כך. עוד כמה דקות יורידו לי את הכחול ואני אהיה כגולש כמו כל הגולשים בפורום הזה. אני מקווה שתבינו אותי ואת ההחלטה שלקחתי על עצמי. זה לא הלך ברגל כל העניין של ההחלטה לעזוב את הפורום שהוא למעשה הבית השני שלי, אבל תאמינו לי שישבתי בבית וחשבתי במה לבחור וגם עליכם... זה היה לי קשה, אבל בחרתי במה שהגוף אמר לי. להמשיך הלאה ולפרוש. לא בבכי, אלא בחיוך.
אז תודה על הכל. להתראות.
אנשים, הגיע הזמן להגיד תודה. "לכל סוף יש התחלה חדשה". כפי ששמתם לב, בשבועיים האחרונים הפורום הנפלא והחזק הזה איבד את כוחו, וכך גם אני איבדתי את כוחי מהפורום. אני הרגשתי ריקנות, ושהאווירה בפורום לא מתאימה לי. תראו, קרו הרבה דברים בחודש האחרון... בין אם זה מקרים לא יפים ומגעילים שעלו מעל פני המים (ואני מצטער על כך) ובין אם זה השפעת האינטרנט בכלל על חיי הפרטיים. בקיצור, אני הייתי על סף התמוטטות מכל החודש הזה. זה עבר גם על משפחתי וגם על אנשים שאני מאוד אוהב לא מהחיים הוירטואליים, וגם אנשים מההנהלה (אנשים שהם גם חברים שלי בחיים, ולא רק בעבודה). לכן אני בחרתי לפרוש מניהול הפורום. רק רציתי להגיד לכם תודה על הרגעים היפים בפורום, תודה לכל האנשים שעזרו ותמכו, תודה לכל הגולשים שכתבו בפורום וגם לאלה שקראו מלמעלה, וגם תודה לאנשים שהיו לי איתם רגעים קשים וכואבים ותודה למי שניסה לשכנע אותי לא לפרוש... אנצל את ההזדמנות ואבקש סליחה מאותם אנשים שאי פעם נפגעו ממני בגלל שהייתי בעצבים. זה לא לרמה שלי להיפרד בצורה כזאת. אני מצטער. בסך הכל העברתי איתכם חוויה בת 4 חודשים. זה לא נעלם ככה. זה קשה עכשיו, אבל יהיה קל אחר כך. עוד כמה דקות יורידו לי את הכחול ואני אהיה כגולש כמו כל הגולשים בפורום הזה. אני מקווה שתבינו אותי ואת ההחלטה שלקחתי על עצמי. זה לא הלך ברגל כל העניין של ההחלטה לעזוב את הפורום שהוא למעשה הבית השני שלי, אבל תאמינו לי שישבתי בבית וחשבתי במה לבחור וגם עליכם... זה היה לי קשה, אבל בחרתי במה שהגוף אמר לי. להמשיך הלאה ולפרוש. לא בבכי, אלא בחיוך.
