ניר בן ימיני
New member
זה לא המקום למלחמות!
מי שמכיר אותי יודע שאני ממעיטה להשתתף באופן פעיל בפורום ואני כותבת רק כשעולה סוגיה רלוונטית שאני חושבת שיש לי מה לתרום לגביה... מזה ארבעה וחצי חודשים שאנו כביכול מחוץ לתהליך שכן חלומנו הוגשם ונולד לנו אורי המשגע, אבל בפועל זה ממש לא כך. אנו ממשיכים להיפגש עם זוגות שנמצאים בתחילת התהליך באופן עצמאי ורואים בזה שליחות! (וזו גם הסיבה היחידה שהסכמנו להתראיין לתוכנית שתשודר בקרוב בערוץ 1) ולכן, מתוך רצון אמיתי לסייע ולתרום לכל מי שנמצא במקום הזה היום, חשוב לי להתערב ולספר כי אנחנו התחלנו את התהליך לבד מתוך החלטה בוגרת שזו הדרך העדיפה בשבילנו (לא רק בהיבט הכספי) ו'בזבזנו' חצי שנה על פונדקאית מקסימה שנפסלה בוועדה בשל בעיה של סכרת הריונית בהריון שלה (עובדה שהיתה ידועה מראש ונבדקה מראש גם מול רופאים ידועים וגם מול הועדה ישירות...) את מירב פגשנו במהלך אותה חצי שנה כשלמרות שידעה שאנחנו פועלים באופן עצמאי, לא חסכה מאיתנו עזרה וכל כולה היתה רצון טוב כן ואמיתי לסייע. היא הזמינה אותנו להשתתף במפגשים שהיא עורכת מדי פעם בביתה וזאת ללא כל תמורה! מכל מפגש שלקחנו בו חלק יצאנו נשכרים!!! - פעם למדנו על עו"ד מומלץ, פעם אחרת הרווחנו את פרטיו של סוכן הביטוח המקסים.. ובדרך הכרנו מס' זוגות נפלאים שתרמו לנו מנסיונם... אפילו לפני המפגש בוועדה לצורך ערעור על הפסילה, ניגשה מירב אלינו כדי לעודד ואף נתנה לפונדקאית שלנו מס' 'טיפים' במה לענות בוועדה ועל מה לשים את הדגש כדי להצליח... לצערינו (או לשמחתנו היום בדיעבד..) הועדה לא חזרה בה מהפסילה ונאלצנו להתחיל מחדש. הפעם, כבר היה ברור לנו שזה יהיה עם מרכז ולא סתם מרכז אלא זה של מירב שמבלי לתכנן זאת, רכשה את אמוננו בדרך האמינה ביותר. הערעור שלנו נדחה בסוף ספטמבר 04, חודש לאחר מכן, חתמנו עם מירב (שהיתה יותר מהגונה באופן ההתקשרות איתנו לאור העובדה שהתיק שלנו כבר היה בוועדה ומה שנדרש ממנה היה - מציאת הפונדקאית החדשה- משימה לא קלה...) ב- 21 לפברואר!!!, כבר היינו עם אישור ועדה וב- 15 באפריל היתה ההחזרה הראשונה (והאחרונה) שממנה נולד אורי!! המטרה היחידה של הפורום הזה - בעיניים שלנו כמובן, זה חיזוק ועידוד כל אלו ש'בדרך' בשלב כזה או אחר בתהליך! כל אחד מהזוגות יודע מהן האפשרויות העומדות בפניו כשהוא יוצא לדרך והבחירה לעשות זאת לבד או דרך מרכז הינה החלטה שלהם לחלוטין מתוך ראיה בוגרת ומפוכחת של היתרונות והחסרונות הקיימים בכל דרך. אנחנו שעברנו את התהליך (כולו) גם לבד וגם דרך מרכז ממליצים היום לזוגות שמתייעצים איתנו על מרכז בלבד! כמובן שכל אחד עושה כראות עיניו ובהתאם לכוחות הנפשיים שיש לו... מירב מחוייבת מאד לתהליך, מנוסה ומוכרת בוועדה ובעיקר נמצאת שם גם בשביל הפונדקאית וגם בשביל הזוג לאורך כל הדרך!!!! (למרות שההסכם מחייב אותה להיות שם רק עד לקבלת אישור הוועדה..) ורק בשביל הקוריוז - ה'עימות' היחיד שהיה לנו איתה היה על העובדה שלא קראנו לה באמצע הלילה כדי שתשתתף בלידה...(-: אז אם היא השכילה בדרך גם להתפרנס מזה, מגיע לה כל שקל ! המטרה היחידה העומדת בפני כל מי שנמצא פה (גם אם באופן פעיל וגם אם פאסיבי) היא ילד! בואו נתרכז בזה ולא במלחמות מיותרות המבזבזות אנרגיה יקרה שאין לנו עודפים ממנה... ובשביל לתת קצת מוטיבציה - תעיפו מבט על האוצר שלנו ותראו שהמלחמה הזו - שווה הרבה יותר מכל מלחמה אחרת (-:
מי שמכיר אותי יודע שאני ממעיטה להשתתף באופן פעיל בפורום ואני כותבת רק כשעולה סוגיה רלוונטית שאני חושבת שיש לי מה לתרום לגביה... מזה ארבעה וחצי חודשים שאנו כביכול מחוץ לתהליך שכן חלומנו הוגשם ונולד לנו אורי המשגע, אבל בפועל זה ממש לא כך. אנו ממשיכים להיפגש עם זוגות שנמצאים בתחילת התהליך באופן עצמאי ורואים בזה שליחות! (וזו גם הסיבה היחידה שהסכמנו להתראיין לתוכנית שתשודר בקרוב בערוץ 1) ולכן, מתוך רצון אמיתי לסייע ולתרום לכל מי שנמצא במקום הזה היום, חשוב לי להתערב ולספר כי אנחנו התחלנו את התהליך לבד מתוך החלטה בוגרת שזו הדרך העדיפה בשבילנו (לא רק בהיבט הכספי) ו'בזבזנו' חצי שנה על פונדקאית מקסימה שנפסלה בוועדה בשל בעיה של סכרת הריונית בהריון שלה (עובדה שהיתה ידועה מראש ונבדקה מראש גם מול רופאים ידועים וגם מול הועדה ישירות...) את מירב פגשנו במהלך אותה חצי שנה כשלמרות שידעה שאנחנו פועלים באופן עצמאי, לא חסכה מאיתנו עזרה וכל כולה היתה רצון טוב כן ואמיתי לסייע. היא הזמינה אותנו להשתתף במפגשים שהיא עורכת מדי פעם בביתה וזאת ללא כל תמורה! מכל מפגש שלקחנו בו חלק יצאנו נשכרים!!! - פעם למדנו על עו"ד מומלץ, פעם אחרת הרווחנו את פרטיו של סוכן הביטוח המקסים.. ובדרך הכרנו מס' זוגות נפלאים שתרמו לנו מנסיונם... אפילו לפני המפגש בוועדה לצורך ערעור על הפסילה, ניגשה מירב אלינו כדי לעודד ואף נתנה לפונדקאית שלנו מס' 'טיפים' במה לענות בוועדה ועל מה לשים את הדגש כדי להצליח... לצערינו (או לשמחתנו היום בדיעבד..) הועדה לא חזרה בה מהפסילה ונאלצנו להתחיל מחדש. הפעם, כבר היה ברור לנו שזה יהיה עם מרכז ולא סתם מרכז אלא זה של מירב שמבלי לתכנן זאת, רכשה את אמוננו בדרך האמינה ביותר. הערעור שלנו נדחה בסוף ספטמבר 04, חודש לאחר מכן, חתמנו עם מירב (שהיתה יותר מהגונה באופן ההתקשרות איתנו לאור העובדה שהתיק שלנו כבר היה בוועדה ומה שנדרש ממנה היה - מציאת הפונדקאית החדשה- משימה לא קלה...) ב- 21 לפברואר!!!, כבר היינו עם אישור ועדה וב- 15 באפריל היתה ההחזרה הראשונה (והאחרונה) שממנה נולד אורי!! המטרה היחידה של הפורום הזה - בעיניים שלנו כמובן, זה חיזוק ועידוד כל אלו ש'בדרך' בשלב כזה או אחר בתהליך! כל אחד מהזוגות יודע מהן האפשרויות העומדות בפניו כשהוא יוצא לדרך והבחירה לעשות זאת לבד או דרך מרכז הינה החלטה שלהם לחלוטין מתוך ראיה בוגרת ומפוכחת של היתרונות והחסרונות הקיימים בכל דרך. אנחנו שעברנו את התהליך (כולו) גם לבד וגם דרך מרכז ממליצים היום לזוגות שמתייעצים איתנו על מרכז בלבד! כמובן שכל אחד עושה כראות עיניו ובהתאם לכוחות הנפשיים שיש לו... מירב מחוייבת מאד לתהליך, מנוסה ומוכרת בוועדה ובעיקר נמצאת שם גם בשביל הפונדקאית וגם בשביל הזוג לאורך כל הדרך!!!! (למרות שההסכם מחייב אותה להיות שם רק עד לקבלת אישור הוועדה..) ורק בשביל הקוריוז - ה'עימות' היחיד שהיה לנו איתה היה על העובדה שלא קראנו לה באמצע הלילה כדי שתשתתף בלידה...(-: אז אם היא השכילה בדרך גם להתפרנס מזה, מגיע לה כל שקל ! המטרה היחידה העומדת בפני כל מי שנמצא פה (גם אם באופן פעיל וגם אם פאסיבי) היא ילד! בואו נתרכז בזה ולא במלחמות מיותרות המבזבזות אנרגיה יקרה שאין לנו עודפים ממנה... ובשביל לתת קצת מוטיבציה - תעיפו מבט על האוצר שלנו ותראו שהמלחמה הזו - שווה הרבה יותר מכל מלחמה אחרת (-:
)
