זה הפורום הנכון?

[michelle2113]

זה הפורום הנכון?

אני בשלב מאוד מבולבל בחיים, שנמשך כבר הרבה זמן. אני מאוד רוצה להבין ולדעת ולגלות מה אני רוצה לעשות בחיים, מה אני רוצה ללמוד (אם אני רוצה ללמוד), מה עושה לי טוב, ממה אני אפיק הכי הרבה (ומה אני בכלל רוצה להפיק). בקיצור, שלב של מי אני מה אני. מה יכול לעזור לי לגלות את זה? אני פוחדת להתחיל משהו שיראה לי בסדר, נגיד- ריקוד, אבל בהמשך יתברר כטעות, וכי אני בכלל רוצה משהו אחר, ואולי סתם העברתי שנים על כלום... אני במחשבות שיש את הדבר המאוד מסויים הזה שמתאים לי ואותו אני אעשה כל החיים- האם קיים דבר כזה? או שהרבה אנשים עושים הסבת מקצוע או סתם מדלגים להם מתעסוקה אחת לשנייה? איך אני יכולה לעזור לעצמי לגלות את עצמי?

 

[magenta73]

תראי,

אני עכשיו בת 32. ואני עושה הסבה מקצועית ברגעים אלה. אני מעצבת גרפית, כרגע פרילנסרית, ולומדת עכשיו פסיכולוגיה וחינוך מיוחד, במטרה ללמוד תואר שני בתרפיה באמנות. כי אני לא רוצה להיות מעצבת גרפית כל החיים שלי, מה שפעם היה נראה לי חלום. אני לא חושבת שבזבזתי את שנותי לריק. למדתי הרבה. הגעתי למסקנות תוך כדי העבודה שלי בתחום, לגבי מי אני, מה אני רוצה וכו'. שום דבר הוא לא טעות. מהכל לומדים, מתקדמים ומתחזקים. הכי הרבה - ובכל מקרה, טיול גדול תמיד יכול לעזור לנקות את הראש ולגלות באמת מה היית רוצה. חוץ מזה שאנחנו משתנים ומתקדמים כל החיים שלנו...

 

[חצישלישרבע]

לגלות את עצמך זה מעולה

מצויין שהשתמשת בביטוי הזה, כי הוא מאוד נכון: מה שיעשה לך טוב כבר נמצא בתוכך, עכשיו רק נשאר לך לגלות מה יש שם. תראי, קודם כל יש את העניין הזה שאת מדברת עליו, של לעשות משהו כל החיים. אני חושבת שכיום, מעטים מאוד הם האנשים שבאמת מתחילים ונשארים באותו תחום. אפילו אם נניח היית בוחרת ללמוד ריקוד ולהפוך לרקדנית, הרי לא היית נשארת רקדנית 50 שנה - היית מתקדמת הלאה, אולי ללימוד, אולי להדרכה, אולי לניהול של להקת רקדנים. אולי היית עוברת לכתוב ספר על ריקוד, אולי היית פותחת חנות לתלבושות ונעליים לריקודים, אולי היית עוברת לבקר מופעי מחול בעיתון... אם לפני כמה עשורים התפיסה לפיה היית משיג עבודה ונשאר בה עד הפנסיה היתה סוג של מציאות מבוקשת, היום זה פשוט לא עובד ככה. מצד אחד יש חופש להתפתח ולהתפרש לכיוונים שונים, ומצד שני יש גם ציפיה כזו: לעבור מקום עבודה כל כמה שנים, לגוון תפקידים, לחשוב מה הלאה. אז מצד אחד זה מלחיץ, כי אין בטחון ואי אפשר לחתום כבר מעכשיו על מה יהיה עוד 20 שנה, אבל מצד שני יש בזה משהו נורא טוב, לדעת שאפשר להתקדם ולשנות, ושהחלטה שהחלטת בת 19 לא בהכרח תקבע איך יראו חיי היום יום שלך כשתהיי בת 45. לכן אני אומרת, זה מעולה לחשוב על העתיד, אבל לא כדאי לעשות בחירות עכשיו מתוך תכנון שהן יחזיקו מיליון שנה. ואיך כן לבחור? תתחילי בלחשוב מה באמת עושה לך כיף. באילו רגעים בחיים שלך, כשאת עושה משהו, את הכי נהנית, ותנסי לחשוב מה בדיוק גורם לך את הנאה. העלית ריקוד אז אני מביאה את זה כדוגמא, אפילו נניח שאת אומרת לעצמך: אני נהנית כשאני רוקדת. יש כאלו שנהנים מהמחשבה שצופים בהם, יש כאלו שנהנים מעצם הפעילות הגופנית והתזוזה, יש כאלו שנהנים מהמאמץ הפיזי ברגע מסויים. תשתדלי לחשוב על כמה תחומים שונים (לא רק ריקוד, אלא גם דברים אחרים) ולזהות גם שם מה עושה לך טוב. מכל אלו את יכולה להתחיל לראות אילו אתגרים הם אלו שעושים לך את זה, ואז לחפש עיסוקים שפונים לאתגרים האלו. למשל, אם את נהנית מלהופיע ונהנית מפעילות גופנית, להיות רקדנית בלהקט ריקוד מקצועית היא לא הדרך היחידה שתתן מענה לרצונות האלו, כי גם מדריכת ריקוד במכון כושר, שעומדת מול 30 בחורות שמתמקדות רק בה ומנסות ללמוד ממנה - גם נוגעת באותן נקודות, ואז את יכולה להגיע למסקנה שאולי יתאים לך לנסות לקחת קורס בהדרכה כזו, בשביל לראות איך זה. ואם זה לא יתאים? אז למדת משהו, ועברת הלאה, ושוב לשאול את עצמך מה עושה לך טוב... זה תהליך, אבל ככה כל הזמן אוספים דברים בדרך, ולאט לאט מתקרבים לדבר האמיתי.