זה הזמן לסלוח
לכל אחד יש רק חבר/ה נפש אחת/ד לי יש אחת כזו גדלנו יחד שיחקנו יחד למדנו יחד מהגנון ועד היום. חברתי הטובה הטיחה בפני שבעלה מביט בי בעיניים עורגות/ ובקשה ממני שלא אדבר עם בעלה יותר בטענה שהוא תמיד בכל וויכוח ביניהם משחיל את שמי ותמיד לטובה, כל דבר הוא אומר קחי דוגמא ממוניק לדעתי זו אשת חייל לא עושה עניין מכל דבר, את תמיד מדופרסת ועושה מזבוב פיל ותמיד מחמיא לי באומרו איזה כייף לבעלך איזה אישה יש לו והכל בפני חברתי, ואני באותו רגע רוצה להעלם, אני יודעת שזה פוגע בא אבל מה אני אשמה. אם בעלה כזה דפוק והוא אכן דפוק לדעתי. בקיצור יום אחד היא באה אלי הביתה ככה אחרי העבודה אני שמחתי קיבלתי אותה יפה. הייתי בהריון מתקדם, הכנתי קפה והבאתי עוגה טובה זה היה ביום הולדתי. היא קמה לקחה את הקפה ואתה העוגה וזרקה לי בכיור בעצבים, לא הבנתי מה עובר עלייה ושאלתי לפשר ההתנהגות הוולגרית. והיא ענתה לי זהו עכשיו אני יודעת ובטוחה יש לך רומן עם בעלי, ירקה לי בפנים ויצאה. בדקות הראשונות הייתי בהלם, ניסיתי לעקל את מה ששמעתי, ואז זה בא לי בכיתי המון' בכיתי רק מהפגיע שלה, ואיך היא יכלה לומר לי כזה דבר, מאיפה זה בא לה, אולי היא השתגע כי הרי אני יודעת שאין לי כלום עם בעלה, אני מדברת איתו רק בגלל שהוא שותף של בעלי והם גם חברים טובים מילדות. טוב מה עכשיו מה אני מספרת לבעלי אני הרי שקופה ולא יכולה להסתיר את מה שעובר עלי. עבר עלי שבוע נוראי רק בכיתי ולא אכלתי הייתי כל-כך פגוע וחשבתי איך אני יכולה להוכיח לה שהיא אכן טועה. בקיצור סיפרתי לבעלי הכל הוא כמובן מאוד כעס עליה. ואמר לי או-קיי, עכשיו אני הולך אליהם ושניהם יבואו לפה להתנצל בפנייך, ובנוסף תקשיבי לי אני חייב לשתף אותך במשהו. אני עומד לפרק את השותפות שלי עם בעלה, למה מה זה קשור לעבודה שאלתי, על תערב פרנסה עם האשמות החולניות של חברתי. הוא אמר לי תשמעי אני הייתי עושה זאת כבר מחר, גם אם חברתך לא הייתה לא פוגעת בך ולא הייתה אומרת לך כלום ועכשיו על אחת כמה וכמה. ואמר לי הבן-אדם בתוך הסמים הקשים הוא עמוק בזה וכנראה שחברתך לא יודעת כלום, אבל אני יודע המון ואני הולך אליו ללבן את הדברים. וכך היה אחרי יום היא באה אלי יחד איתו והתנצלה סיפרה לי שכל יום בעלה מגיע מאוחר הביתה ואומר לה הייתי עם השותף הסדרנו חשבונות ויש עבודות שוטפות ועבודות נכנסות יש הרבה על מה לדבר וזה לוקח שעות ואשתו ממש מארחת נפלא ובאמת אני לא יודע איך הזמן טס לי, וככה במשך כמה חודשים. אני ובעלי היינו התירוץ שלו ומכך היא הסיקה שיש לי רומן עם בעלה רק בגלל שהוא אמר לה שהוא אצלנו כל לילה ושאני מארחת נפלאה.(קינאה חולנית או שיגעון רגעי זה מה עבר לה בראש) היא התנצלה ואמרה שהיא כועסת על עצמה איך לא הבחינה שבעלה מכור לסמים קשים. ובעלי כמובן סיפר לה הכל ושבעלה בכלל לא מגיע אלינו הביתה לפחות כמה חודשים טובים ובעלי מסביר לה שרצה להסתיר ממנה וקיווה שהוא יגמל מהסמים וניסה לעזור בכל דרך אפשרית, אבללל לא עזר כלום. ההוא רק שקע יותר ויותר. טוב אותי זה לא סיפק אני נשארתי פגועה ולא יכולתי לסלוח ופשוט לא רציתי לשמוע ממנה כלום, רק שתעוף לי מהעיניים היא והבעל הדפוק שלה. שלושה שבועות אחרי ילדתי בן וכמובן לא הזמנתי אותה לברית. כעבור שלושה היא מתקשרת אלי ובוכה ואומרת לי תשמעי אחותי מאוד חולה (יש לה אחות אחת, הייתה לה)גילו אצלה סרטן מסוג "מילונומה" שזה סרטן קשה וקטלני. הרופאים הציעו לנו להטיס אותה לבוסטון שם יש מומחים לסוג הסרטן הזה, ואני חייבת אותך עכשיו אני זקוקה לך אנו חייבים לגייס כסף לכל זה וזה יכול לבוא רק מתרומות ורק את יכולה להזיז עניינים. אחותה הייתה בגיל 32 ורק חודש אחרי לידה טוב אני הייתי בשוק וחשבתי או-קיי עכשיו היא זקוקה לי וזה דבר שהייתי עושה בכל מקרה גם היא לא הייתה מתנצלת לקחתי את הגוזל שלי לאמא כמובן סיפרתי לה את הסיפור ויאללה לעבודה. בקשתי כל מיני אישורים רפואיים ודיאגנוזות של מומחים פניתי לבנק פתחתי חשבון "עמותה" מלכ"ר' ניגשתי לבית דפוס ושם הדפיסו לי פנקסי קבלות לתרומה זה לקח לי שלושה ימים. בקושי הייתי בבית באתי רק להניק ויצאתי ארגנתי קבוצה של אנשים שהיו מוכנים לעבור מדלת לדלת להתרים וכמובן גם אני עברתי מדלת לדלת אחרי שבוע ימים היה בחשבון העמותה 250,000 ש"ח זה היה מבצע קשה התרמתי גם גופים גדולים ניגשתי למפעלים יישר להנהלה וכח אדם, התרמתי גם עובדים במפעלים טוב אחותה הוטסה לחו"ל עברה טיפולים קשים שהתה שם חודש ימים וחזרה ארצה אבל המחלה לא הרפתה ממנה והיא נפטרה אחרי שלושה חודשים של ייסורים קשים. ואז כמובן אני והיא שוב חברות טובות. תמכתי בה בשעות הכי קשות אחרי זמן מה שוב היינו חברות נפש היא הייתה לבד בלי בעלה בעלה היה בשפל. ואני והיא יצאנו המון לנופשים רק אני והיא עם הילדים כמובן, ואחרי תקופה ככה שהבן שלי קצת גדל נסענו רק אני והיא לחופשים כייפיים באילת בעיקר ועשינו חיים משוגעים- עד היום אנו חברות טובות ולא הזכרנו יותר את מה שקרה אז. אז פגיעה מחברה טובה לעיתים יותר קשה מפגיע של בן משפחה אבל חייבים לסלוח ואני סולחת אז למי מכם שנפגע מחבר/ה טוב או בן משפחה הכדור הוא עגול
זה הזמן לסלוח
(כתבתי ת'סיפור לפני מס' חודשים ובסיטואציה שלי היום, מוצאת לנכון להביאו שוב)
לכל אחד יש רק חבר/ה נפש אחת/ד לי יש אחת כזו גדלנו יחד שיחקנו יחד למדנו יחד מהגנון ועד היום. חברתי הטובה הטיחה בפני שבעלה מביט בי בעיניים עורגות/ ובקשה ממני שלא אדבר עם בעלה יותר בטענה שהוא תמיד בכל וויכוח ביניהם משחיל את שמי ותמיד לטובה, כל דבר הוא אומר קחי דוגמא ממוניק לדעתי זו אשת חייל לא עושה עניין מכל דבר, את תמיד מדופרסת ועושה מזבוב פיל ותמיד מחמיא לי באומרו איזה כייף לבעלך איזה אישה יש לו והכל בפני חברתי, ואני באותו רגע רוצה להעלם, אני יודעת שזה פוגע בא אבל מה אני אשמה. אם בעלה כזה דפוק והוא אכן דפוק לדעתי. בקיצור יום אחד היא באה אלי הביתה ככה אחרי העבודה אני שמחתי קיבלתי אותה יפה. הייתי בהריון מתקדם, הכנתי קפה והבאתי עוגה טובה זה היה ביום הולדתי. היא קמה לקחה את הקפה ואתה העוגה וזרקה לי בכיור בעצבים, לא הבנתי מה עובר עלייה ושאלתי לפשר ההתנהגות הוולגרית. והיא ענתה לי זהו עכשיו אני יודעת ובטוחה יש לך רומן עם בעלי, ירקה לי בפנים ויצאה. בדקות הראשונות הייתי בהלם, ניסיתי לעקל את מה ששמעתי, ואז זה בא לי בכיתי המון' בכיתי רק מהפגיע שלה, ואיך היא יכלה לומר לי כזה דבר, מאיפה זה בא לה, אולי היא השתגע כי הרי אני יודעת שאין לי כלום עם בעלה, אני מדברת איתו רק בגלל שהוא שותף של בעלי והם גם חברים טובים מילדות. טוב מה עכשיו מה אני מספרת לבעלי אני הרי שקופה ולא יכולה להסתיר את מה שעובר עלי. עבר עלי שבוע נוראי רק בכיתי ולא אכלתי הייתי כל-כך פגוע וחשבתי איך אני יכולה להוכיח לה שהיא אכן טועה. בקיצור סיפרתי לבעלי הכל הוא כמובן מאוד כעס עליה. ואמר לי או-קיי, עכשיו אני הולך אליהם ושניהם יבואו לפה להתנצל בפנייך, ובנוסף תקשיבי לי אני חייב לשתף אותך במשהו. אני עומד לפרק את השותפות שלי עם בעלה, למה מה זה קשור לעבודה שאלתי, על תערב פרנסה עם האשמות החולניות של חברתי. הוא אמר לי תשמעי אני הייתי עושה זאת כבר מחר, גם אם חברתך לא הייתה לא פוגעת בך ולא הייתה אומרת לך כלום ועכשיו על אחת כמה וכמה. ואמר לי הבן-אדם בתוך הסמים הקשים הוא עמוק בזה וכנראה שחברתך לא יודעת כלום, אבל אני יודע המון ואני הולך אליו ללבן את הדברים. וכך היה אחרי יום היא באה אלי יחד איתו והתנצלה סיפרה לי שכל יום בעלה מגיע מאוחר הביתה ואומר לה הייתי עם השותף הסדרנו חשבונות ויש עבודות שוטפות ועבודות נכנסות יש הרבה על מה לדבר וזה לוקח שעות ואשתו ממש מארחת נפלא ובאמת אני לא יודע איך הזמן טס לי, וככה במשך כמה חודשים. אני ובעלי היינו התירוץ שלו ומכך היא הסיקה שיש לי רומן עם בעלה רק בגלל שהוא אמר לה שהוא אצלנו כל לילה ושאני מארחת נפלאה.(קינאה חולנית או שיגעון רגעי זה מה עבר לה בראש) היא התנצלה ואמרה שהיא כועסת על עצמה איך לא הבחינה שבעלה מכור לסמים קשים. ובעלי כמובן סיפר לה הכל ושבעלה בכלל לא מגיע אלינו הביתה לפחות כמה חודשים טובים ובעלי מסביר לה שרצה להסתיר ממנה וקיווה שהוא יגמל מהסמים וניסה לעזור בכל דרך אפשרית, אבללל לא עזר כלום. ההוא רק שקע יותר ויותר. טוב אותי זה לא סיפק אני נשארתי פגועה ולא יכולתי לסלוח ופשוט לא רציתי לשמוע ממנה כלום, רק שתעוף לי מהעיניים היא והבעל הדפוק שלה. שלושה שבועות אחרי ילדתי בן וכמובן לא הזמנתי אותה לברית. כעבור שלושה היא מתקשרת אלי ובוכה ואומרת לי תשמעי אחותי מאוד חולה (יש לה אחות אחת, הייתה לה)גילו אצלה סרטן מסוג "מילונומה" שזה סרטן קשה וקטלני. הרופאים הציעו לנו להטיס אותה לבוסטון שם יש מומחים לסוג הסרטן הזה, ואני חייבת אותך עכשיו אני זקוקה לך אנו חייבים לגייס כסף לכל זה וזה יכול לבוא רק מתרומות ורק את יכולה להזיז עניינים. אחותה הייתה בגיל 32 ורק חודש אחרי לידה טוב אני הייתי בשוק וחשבתי או-קיי עכשיו היא זקוקה לי וזה דבר שהייתי עושה בכל מקרה גם היא לא הייתה מתנצלת לקחתי את הגוזל שלי לאמא כמובן סיפרתי לה את הסיפור ויאללה לעבודה. בקשתי כל מיני אישורים רפואיים ודיאגנוזות של מומחים פניתי לבנק פתחתי חשבון "עמותה" מלכ"ר' ניגשתי לבית דפוס ושם הדפיסו לי פנקסי קבלות לתרומה זה לקח לי שלושה ימים. בקושי הייתי בבית באתי רק להניק ויצאתי ארגנתי קבוצה של אנשים שהיו מוכנים לעבור מדלת לדלת להתרים וכמובן גם אני עברתי מדלת לדלת אחרי שבוע ימים היה בחשבון העמותה 250,000 ש"ח זה היה מבצע קשה התרמתי גם גופים גדולים ניגשתי למפעלים יישר להנהלה וכח אדם, התרמתי גם עובדים במפעלים טוב אחותה הוטסה לחו"ל עברה טיפולים קשים שהתה שם חודש ימים וחזרה ארצה אבל המחלה לא הרפתה ממנה והיא נפטרה אחרי שלושה חודשים של ייסורים קשים. ואז כמובן אני והיא שוב חברות טובות. תמכתי בה בשעות הכי קשות אחרי זמן מה שוב היינו חברות נפש היא הייתה לבד בלי בעלה בעלה היה בשפל. ואני והיא יצאנו המון לנופשים רק אני והיא עם הילדים כמובן, ואחרי תקופה ככה שהבן שלי קצת גדל נסענו רק אני והיא לחופשים כייפיים באילת בעיקר ועשינו חיים משוגעים- עד היום אנו חברות טובות ולא הזכרנו יותר את מה שקרה אז. אז פגיעה מחברה טובה לעיתים יותר קשה מפגיע של בן משפחה אבל חייבים לסלוח ואני סולחת אז למי מכם שנפגע מחבר/ה טוב או בן משפחה הכדור הוא עגול
