זה אמור להיות ככה?

[Loony Moony]

זה אמור להיות ככה?

תמיד אמרו לי שהדרכה זה קשה וזה עומס. אבל לא תיארתי לעצמי שזה יגיע עד כדי כך. אני שישיסטית, מדריכת ד'. אוהבת נורא לרקוד ועושה את זה לא רציני- 7 שעות בשבוע. לומדת די הרבה- 40 שעות בשבוע, כולל שעתיים בשישי. מרגע שנכנסתי להדרכה אין לי רגע זמן לנשום או להיות עם עצמי, שלא לדבר על להיפגש עם מישהו מעבר לצוות. עם שני ישב"צים, שלוש פעמים בסטודיו ויום אחד בשבוע שאני לומדת עד 19:00, אני בקושי מגיעה בשתיים עשרה להחליט אם לעשות שיעורים או לא. גם אצלכם נוצר כזה עומס בעקבות ההדרכה? איך מתמודדים?

 

[YogevLevi]

כן, ככה זה....

הדרכה, וצופים בכלל זה משהו שלוקח המון זמן וכוח...... במיוחד אם לוח הזמנים היה די מלא לפני זה... זה לא קורה רק למדריכים, כל מי שהתפקיד שלו דורש ישיבות כשלהן באופן קבוע ירגיש ככה.... איך מתמודדים? מסדרים את הזמן בצורה יעילה.... משתדלים לקבוע ישיבות בימים ושעות קבועות ונוחות.... אם זה ישיבות כדי לבנות פעולות אז מגדילים ראש ובונים בבית או בזמן הפנוי....אני בטוח שלא חסרים אנשים שיכולים לעזור.... מוותרים על דברים פחות חשובים ואם צריך לוותר גם על צופים פה ושם.....אם נדאג ליהיות בכל ישיבה נפספס הרבה דברים חשובים.... ובואי אני אגיד לך ככה, מי שעסוק כמו מדריך תמיד ימצא את הזמן לעשות כל מני דברים, גם אם עוד שניה הוא נכנס לאברבנל בגלל כל הלחץ שיש עליו..... מי שיש לו יותר מדי זמן חופשי תמיד ידחה דברים לאחר כך ובסוף לא יעשה אותם...

 

[עזרא היחידה]

אני ככה בדיוק

אני מסיימת ללמוד ב2 ורבע וב3 כל יום חוץ מיומיים ויש לי אימונים וגם צופים הדרכה וזה ממש עמוס לי אבל יהיה טווווווווווב :]

 

[R o t e m G]

גם אני לומדת בדיוק כמוך

ואפילו יותר עם כל השעות שרוצים להוסיף לנו. אני מבינה את העומס אבל אני חושבת שאפשר להתמודד. דבר ראשון, כמו שכבר אמרו, ישיבות קבועות יכול מאוד לעזור לסדר את הזמן. חשוב שיהיה לך לו"ז פחות או יותר קבוע, שתדעי מה את עושה. מי שמדריכה איתי, היא אפילו יותר עמוסה ממני. היא מנגנת בתזמורת שיש לה כל יום שישי עד 4 וחצי, כשהפעולה ב-5, ככה שהיא וכל הרשג"יות שלנו [שגם הן בתזמורת] מגיעות כל יום שישי רבע שעה לפני המסדר. חוץ מזה, המון מהשכב"ג שלנו הם באותה מגמה והם מסיימים ללמוד כל יום שלישי בשעה 4. מה שאני מנסה להגיד זה שדבר ראשון, תחשבי חיובי - תמיד יש מישהו שמצבו יותר גרוע משלך P: ודבר שני זה, שזה אפשרי. אם את רוצה, זה אפשרי. והאמת היא שלמרות כל העומס, אני לפחות, מאוד נהנית מזה. אני נהנית מכל הזמן הזה בשבט ועם השכב"ג ככה שלא אכפת להיות שם כל כך הרבה זמן.

 

[s h a r o n 7]

../images/Emo45.gif../images/Emo10.gif../images/Emo126.gif

 

[lolita205]

תמיד זה ככה. ולא רק למדריכים.

אני ראש צוות מחסן אצלנו בשבט ובנוסף לזה אני גם עובדת בשתי עבודות וכמובן לומדת ובין לבין גם קובעת שיעורי נהיגה.. מה שגורם למצב שאני רואה את המשפחה שלי כל יום רק מהשעה 21:30 בערב כל יום {כמעט}... סדר היום שלי מטורף. אני הולכת לבי"ס, חוזרת הביתה אוכלת צהריים ויוצאת לעבודה/ לישב"צ צוות ראש"צים/ לישב"צ צוות מחסן/ לצופים ובזמן הפנוי שבין לבין אני מנסה להכניס גם שיעורי נהיגה. כמובן שגם הכל מתערבב זה עם זה ובימי שני וחמישי {שזה ימים שאני עובדת בהם} זה הימים שיש בהם הכי הרבה טלפונים ועניינים לסדר במחסן ועם הראשג"דים ואני באטרף מטורף ובאמת שקשה ואני מקריבה המון {בעיקר זמן פנוי}... הכי חשוב זה לדעת לעשות את ההפרדה, ואם את מרגישה שהצופים חונקים אותך אז לדבר עם הראשג"דית ולא לבוא לישיבת צוות אחת, או לא ללכת לרקוד יום אחד בשביל שיהיה לך קצת חופש ויום לעצמך {אני למשל לקחתי לי יום חופש השבוע, ניתקתי את הפלאפון ונסעתי לקניות עם אמא

}... אל תתני ללחץ להגיע אלייך ולמוטט אותך נפשית כי זה יגרום לך להרגשה נוראית ויוציא ממך את החשק להדריך. תנסי לסדר את הזמן {למרות שאצלי זה לא עובד אבל אני זה עניין אחר לגמרי..} ולגבי מפגשים עם מישהו מעבר לצוות, תרצי או לא זה ממש חשוב ותעשי מאמץ. תקבעי עם חברות מחוץ לצופים לצאת איתם בשישי בערב, לישון אצל מישהי סתם ככה באמצע השבוע, וכן אם אין ברירה אז גם להיפגש ב23:00 אם יש צורך... הכי חשוב זה לא לנטוש את החברים מחוץ לצופים. גם אם את רואה שזהם נפגעים ושזה מפריע גם להם, אז תדברי איתם ותסבירי להם שהם חשובים לך ותנסי לפנות להם זמן, {ככה אני עשיתי}. באמת שהכי חשוב לזכור שאת לא לבד בסירה, כל שכב"גיסט חווה רגעי משבר ולחץ, הכי חשוב זה לא להבליג אלא להתמודד איתם והכי הכי חשוב- לקחת חופש אם קצת קשה.. תאמיני לי שכולם יבינו. וכמובן לא לזלזל בלימודים, כי קרה כבר לא פעם ולא פעמיםם שאנשים בגלל צופים ובגלל לחץ לא הוציאו תעודת בגרות בסופו של דבר או שקיבלו ציונים ממש נמוכים. תשתדלי ותראי למורים שאת משתדלת ורוב המורים מתחשבים במי שמתאמץ, אל תזלזלי.... באמת שלימודים בא לפני הכל. וכן גם אני עושה את שיעורי הבית שלי ב23:00 בערך אחרי שמ8:00 הייתי מחוץ לבית וחזרתי אליו רק ב22:00, ככה זה בחיים... אל תתיאשי.

 

[YogevLevi]

או שלום!

איזה כבוד נפל בחלקנו שאנחנו זוכים לראותך פה היום? דרך אגב, המתנה שלך עדיין פה מחכה לך

 

[lolita205]

אני תמיד פה...

אתה לא יודע הכל

ד"א, אני מנסה לשדל את בארי לבוא איתי למצפה... זה יקח קצת זמן אבל אני בדרך הנכונה נראה לי.... קצת סבלנות. ושלא תעז לתת למישהי אחרת את המתנה שלי בטעות

 

[YogevLevi]

מישהו אמר שאני יודע הכל?../images/Emo12.gif

מי זה? וחס וחסה, הי נשארת פה בחדר ונראה אם מישהו מעז לגעת בה

 

[gorck]

כן...זה הדרכה...

תנסי לעשות את זה, לרשג"ד ואת כל זה לעשות בשבט חוץ... אבל מה, בסוף זה משתלם, ההרגשה בקיץ היא נפלאה! איך מסתדרים?! מחלקים זמן נכון...

 

[yaelooly]

../images/Emo45.gif הדרכת חוץ זה איום ונורא מהבחינה הזאת.-

לא רק שאת צריכה לנסוע למקום שרחוק ממך פי 2 מהשבט שלך, ושכל הצוות שלך גר במרחק של שעתיים ממך, את גם רוצה וצריכה לשמור על קשר עם השבט האמיתי שלך, וזה אומר להיות בו בכל דבר קטן, וגם ללכת לדברים של השבט שאת מדריכה בו...

 

[talbebchuk]

אוקיי. תקראי..

אז כן, גמאני שישיסטית, מדריכת ד', וכן - גם לי אין זמן לנשום בערך. ישב"צים, בניית פעולות, ישיבות שכב"ג, הדרכה בשלישישי, ועוד המון דברים שאת מבינה - כי גם את בצופים. חוצמזה - הדרכת ד' זה המון שיחות עם הורים, שמאוד דואגים לבנות 9 שלהם, ובצדק. אז זה עוד הרבה זמן. יש פה ושם גם 50 (!) שעות לימודים - מה שאומר שהמערכת שלי נראית כמו אני לא יודעת מה - אבל 3 פעמים בשבוע עד 4, פעם אחת ב3, ופעמיים ב2 וחצי (גם יום שישי אני מסיימת ב2 וחצי). עכשיו מתחילה תקופת מבחנים, וצריך להשקיע, כדי ששהורים של ילא יממשו את האיום הדי רגיל שלהם "אני אוציא אותך מהצופים!" (יה רייט..) יש גם כלב, שהוא רק באחריותי, מה שאומר שאני חוזרת כל יום בריצה מהבי"ס כדי להוריד אותו והולכת.. מנגנת בגיטרה ופסנתר, יש חבר, מנסה לחיות ולישון לפעמים. אבל אין מה לעשות, חיים עם זה, ותמיד אמרתי שלחיות בלחץ זה טוב. כשיש לי פתאום יום פנוי, אני לא יודעת מה לעשות איתו וזה מלחיץ אותי

פשוט. מסדרים את הזמן נכון, כל לילה לפני שהולכים לישון חושבים מה יש לעשות מחר. עובדיםעם יומן (כן כן, יומן!) לפעמים מוותרים על דברים מסוימים. ופשוט...תנסי להנות מזה. אחרת זה מיותר. הכי חשוב שתהני! סורי על החפירה, פשוט מה שתיארת זה די מה שקורה לי בחיים. בצלחה!

 

[cohen shir]

ככה זה בצופים, כמעט בכל תפקיד והקסם הוא....

אירגון זמן! תארגני לך ביומן בידיוק מה את עושה בכל שעה וגם תעמדי בזמנים האלה ותראי איך פלא יש לך זמן לעוד דברים. בנוסף בהדרכה יש דבר קסום ומופלא, את "סובלת" כל השנה ומשתגעת לפעמים... חושבת לפרוש (חלילה) ולפעמים רבה עם הצוות... אבל כשתגיעי לסוף שנה, ליום האחרון של המחנה קיץ... תביני כמה כל זה מושלם! ותקללי את עצמך על השניה שחשבת בה לפרוש! תסתכלי על החניכים שלך ותראי שכל מה שהם בצופים היום זה בזכותך! הם יודו לך באלף תודות! ותמצאי לך קבוצת אנשים שהעבודה איתם בשבילך היא הפשוטה ביותר, כי אחריי שנה שלמה של עבודה ביחד אתם מכירים אחד את השני כמו שאתם מכירים את עצמכם! בהצלחה!

 

[cohen shir]

אה וכמובן בנוסף... כנסי זה מאוד חשוב!

את אולי כרגע לא הכי רואה את זה אבל ההדרכה לפני שהיא מפתחת את החניכים שלך ואת היכולות הצופיות שלהם... לפני הכל היא משנה אותך מקצה לקצה! את תראי את זה רק בסוף השנה עד כמה היא שינתה אותך... זה מדהים! פשוט בנאדם אחר!