המון תודה לכולכן!!!!!
הניק שלי אומר את דברו. אני מרגישה כאב כל כך חזק בתוך הלב שלא מרפה אפילו לא לשנייה. אספר קצת על עצמי: אני בחורה בת 29 וחצי {מאודדד מקפידה על החצי},רווקה ומסיימת עכשיו את לימודי התואר בתקשורת. אני בת זקונים לשני אחים נשואים ועדיין מתגוררת בבית הוריי. אימי יצאה לפנסיה לפני כשנתיים ובמקום לפרוח קיבלה את *המחלה*. תוך חמישה וחצי חודשים המלוויים בייסורים קשים אימי נפטרה. ארבעת ימיה האחרונים מלויים אותי לילה לילה כסיוטים מאז אני לא מצליחה לישון. בכל מהלך המחלה סעדתי את אימי לילות כימים, מנסה להיות שם בשבילה בכל מאודי. ומאז שאימי נפטרה אני לא מצליחה לתפקד... אני לא ישנה, אוכלת לא אוכלת, מחייכת אך לא חיוך אמיתי ובוכה המון. אני מוקפת בסביבה תומכת וחמה אך גם שם אני עושה 'הצגה' שאני חזקה, כיוון שאני מרגישה שהם לא יודעים להתמודד איתי. אבי אדם מבוגר ושבור לגמרי על כך שאיבד את אישתו לאחר 43 שנות נישואין ולכן אני היא זו שודאגת ומקיפה אותו בחום ואהבה. ואמא שלי, החברה הכי טובה שלי, חצי הלב שלי כבר איננו..... ואגב אני כבר בטיפול שנים רבות ובמקום בו אני מטופלת מנסים לעזור לי, דואגים ותומכים אבל אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך בלי אמא שלי, פשוט לא יכולה.... העצב בתוכי - מילים דוד זיגמן מה שהיה לא יחזור עוד לעולם זה כואב לי בלב כל יום מחשבות שעולות לא נותנות לי בשקט לחיות זה אולי יותר מסתם משבר זה גורל שנפל עלי החיים היפים פשוט התנפצו לאלפי רסיסים הכאב שבליבי זה כאב שאיש אינו שומע די - עד מתי אלוקי יגור העצב בתוכי הכאב שבליבי הוא כאב שבנפשי פוגע די - כמה עוד אלוקי לא רוצה להיות לבד הרחוב נדם מבני אדם אף אחד לא מבין אותי ומחר זה עוד יום יום רגיל וכמעט שגרתי אם בשמיים נשמע קולי ורק ממעל יבוא עזרי אדון עולם תחוס עלי אני בוכה לך סלילה על האורך...