שירלי,
הם לא ישנים בצהרונים, אחד בטרום חובה, לא ישנים שנים, והגדול בכיתה ב', גם שם לא ישנים...חחח לא ניתן כ"כ להפריד אותם בלילה, כשכבר שניהם עייפים ואחרי מיצוי הפעילויות הם נרדמים ולא מפריעים אחד לשני כלל ולכלל אין מצב שהם מציקים אחד לשני במיטה או מפריעים, דווקא זה לא קיים אצלי. כשהגדול בא למיטתי, אני לא מרגישה כי אני רדומה ורק אח"כ אני יכולה להתעורר ולהרגיש אותו, והוא כבר רדום, וכבד, ות'אמת, לא נעים לי לגרור אותו חזרה למיטה שלו, כי הוא לא מפריע, מה שמפריע זה כשהקטן מגיע גם, אז אני מעירה את הגדול ושניהם חוזרים למיטתם לאחר כבוד... קשה לי להיות יותר מידיי קשוחה ואסרטיבית והחלטית ותקיפה, אבל כמובן שקורה אחרי שהם לא "היו בסדר" שהם חוטפים נזיפות ממני ואז הם נבהלים ממני, יש פה מצב עדין של משפחה אחרי גירושין, ללא אבא בבית, הם סה"כ ילדים קטנים, החום והאמפטיה שהם יקבלו ממני תמיד יהיו יותר רבים מהקשיחות והאסרטיביות שאקרין כלפיהם, אולי זה טעות, אולי זה חינוך לקויי, אולי אני צריכה לשנות גישה וחשיבה, אבל בכל מקרה, אני מתכוונת הרי לשנות את מהלך העניינים בשעות הערב, אז אני מקווה ומאמינה שזה יספיק ולא יהיה להם צורך ב"פעילות יצירתית" שחסרה להם, לאחר השעה 21:00 כפי שהיה עד היום. (ד.א. - אחרי ארוחת ערב וצחצוח שיניים, הם כן עדיין משחקים, מדוע שלא ישחקו עוד אם הם אוהבים זאת והאוכל מעיר אותם ולא מרדים אותם (גם אם התזונה נכונה.....) אני פשוט מתכוונת שיאכלו מוקדם יותר ע"מ שיהיה להם מספיק זמן לשחק שוב אחרי זה.