זהו.....עייפתי........

[magic40]

הנה הקישור עבורך

לשים גבולות להורים

 

[שירלי6]

ירדן,

צר לי לומר לך, אבל את לא מחפשת ומן הסתם גם לא תמצאי פתרון. לכי..שלא תפספסי שוב את התכנית האהובה עליך, חלילה

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

../images/Emo3.gif וואלה...

 

[מירנטו]

צוצון שנשאר ברצון.

יש סיפור על צוצון שעם כל ה``צער`` נשאר ברצון.דעתי בנושא הגבולות לילדים מאוד נחרצת,יש שעה לכל דבר כמעט ואין גמישות יתר,לדוגמה בשש ארוחת ערב בשבע למיטה ובהתחלה זה קשה כמו שאמרת רוצים לקום מהמיטה לאכול ואת מרחמת ומאפשרת עד שמקבלים החלטה בעניין הגבולות ומי שלא אוכל בשעת הארוחה ילך אולי לישון רעב פעם אחת אבל אין לקום מהמיטה והלקח יילמד במהרה.בהצלחה הם זקוקים לגבולות הם עושים לך מניפולציות כרגע ובודקים גבולות.

 

[אופק דגנית]

קראתי אותך..

קראתי תגובות..וקראתי גם תגובות שלך לאותן תגובות אלייך.. התחושה שלי..ורק מקריאה.. שיש לך כביכול..תרוץ סיבה תאוריה..מחשבה..למה כל מה שמציעים לך..לא יתפוס לא יצליח.. כמו חתול סמסתובב סביב הזנב של עצמו.. תתחילי מזה.. אח"כ..נתנו לך ימבה של עיצות..

 

[יערית]

קראתי את השירשור

ושמתי לב שאת לא בעצם רוצה טיפים,את פשוט רוצה לבכות על "מר גורלך". לא היתה תגובה אחת שקיבלת והכנסת למיינד שלך ואמרת "שווה בדיקה", לא היהת תגובה שלא הגבת בחזרה במגננה,אני חושבת שלא הילדים הם הבעיה,את הבעיה עם חוסר הסמכות שלך,עם החוסר גבולות שלך, והדבר הכי נוח זה להתקנא באחרים ש"הדשא שלהם ירוק יותר"(מתה על כאלו אנשים) שני צ'וצ'יקים מסובבים אותך על האצבע. מאד ברור שיש לך ילדים פעלתניים: יען היפראקטיביים,כל מוצרי הקופאין למינהם להוציא מפיהם החל מהשעה 16:00=אין שוקו!!!!! אין שוקולד!!! שנית,מכינים תוכנית יומית,אף אחד אבל אף אחד לא עובר את השעה 21:00(וזה יחסית מאוחר לגילאים שלהם), ואיך לא עוברים? את יושבת לידם לילה לילה עד שירדמו,מחשיכה בית,עושה את כל טקס השינה, אין משחקים לידם,אין טושים ובלה בלה בלה,יושבת לידם ואין הנחות לאף אחד!,כשהם במיטה,את יושבת ליד הדלת,זה יקח בהתחלה הרבה זמן,הם יבינו שאיתך אין משחקים ואין הנחות,סדר יום זה סדר יום, יש זמן למשחקים ויש זמן שינה,יש זמן שלהם ויש זמן של אמא . עכשיו בדיוק זה הזמן שלך לענות בשירשור שלי :מהי השעה שאת הכי אוהבת ביום? ילדים זקוקים לעיקביות וסדר יום-את לא מעניקה להם את זה ולכן הם מפוזרים ויש אמא מפוזרת ובכיינית.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

כשתרצי...

הם ילכו לישון בזמן... רק כשתרצי...ולא שעה אחת קודם.

 

[מגשימה1]

לי אין ילדים אבל יש לי רעיון

אולי תעשי איתם ספורט כל ערב נאמר שעה או שעתיים לפני השינה , משהוא שהם יוציאו הרבה מרץ , הליכה מסביב לשכונה או לרקוד עם איזה שיר מול הטלויזיה , משהוא שיעייף אותם וירגיע אותם ביחד , אולי הם לא מוציאים מספיק מרץ , לילדים יש כמויות מסחריות זה מדהים . ואז אולי כשאת משכיבה אותם , אולי את יכולה להעזר במשהוא שמישהיא מאיזו קומונה לימדה אותי , לדמיין שמחזיקים כדור אור בין הידיים ואנחנו יושבים בתוכו ולהכניס לתוכו כל מה שאנחנו אוהבים ולעצום עיניים כמובן כשעושים את זה . אולי בעצם אל תגידי להם לדמיין שהם מחזיקים , רק לדמיין את הכדור עצמו וכל השאר , אולי זה ירגיע אותם וירדים אותם . אבל החלק הראשון יותר חשוב תדאגי שהם יוציאו הרבה מרץ , מקווה שזה יצליח .

 

[חיפוש ית]

"מלאכים קטנים"

לי המליצו על משהוא שעבד, אולי תנסי גם את. לפני השינה חשוב שיהיה "טקס" קבוע. שלבי הטקס "מכינים" את הילד לרעיון שהוא הולך לישון ואז המעבר בין היום ללילה לא חד כ"כ. דוגמא לטקס אצלי זה: ארוחת ערב, מקלחת, סיפור במיטה ומכאן התוצאה הבלתי נמנעת... שינה. חשוב להקפיד על שלבי הטקס לאורך זמן (התוצאה לא באה אחרי יומיים) וכמובן להקפיד שבסיום הטקס הילד במיטה גם אם הוא לא נרדם. בערוץ שמונה היתה סידרה נהדרת שנקראת "מלאכים קטנים". הראו שם כיצד ההורים, ע"י שינוי דרכי הפעולה שלהם, הצליחו להתמודד גם עם בעיות שינה של ילדים. התשובה שם היתה פשוטה לכאורה, אבל עובדת. שיטת התגמול. בכול לילה שהילדים מעבירים במיטה הם מקבלים מדבקה. אם יש להם מספר מדבקות זה מומר לפרס. גם זה עובד....

 

[ירדן 41]

לחיפושית ומגשימה, תודה

כי כל השאר רק סחטו פה את המיץ ביומיים האחרונים עם הנימה התקיפה שלהם, כאילו שאני איזו אמא חסרת כל ידע...... יש גם דרך להעביר מסר, ואם זו הדרך שאתם מעבירים מסר לילדים שלכם, אז ........ אני רק מקווה שמי שהפעם רוצה להגיב, ייטרח לקרוא את דבריי עד הסוף, כי נראה לי שלא כולם קראו והבינו אותי עדיין. ובכ"ז : חוסר ההצלחה בהטלת שיגרת שינה, נבעה עד כה מחוסר זמן ועייפות (בגלל לילות לא מוצלחים של חוסר שינה, שלי, בגללם) כפי שכתבתי שלושתנו מגיעים לבית לא לפני 16:30, בימים שאין אף פעילות, חבר, מפגש בי"ס, הצגה, אבא מבקר, בימים שאין פעילויות אלה, ניתן אכן להגיע לתוצאות יפות ובזמן. אולם בכל אותם ימים בהן היו פעילויות, השיגרה תופרע ותחרוק, מהסיבה, כפי שכבר כתבתי עשרות פעמים, מהסיבה ששלושתנו מאוד זקוקים זה לחברתו של זה (וימותו הקנאים.....) הבנים שלי מאוד אוהבים להיות יחד ולשחק יחד, ואם הם לא קיבלו את המינון היומי שלהם (מחוסר זמן) הם יתחילו זאת מאוחר יותר, ע"ח שעות השינה (אני לא מצדיקה זאת, לכל "החכמים" שלא הבינו עד כה, אני רק באה לציין עובדה, ואיך להימנע מכך) ולכן אחרי שברורה לי העובדה הזו, שמאוד חשוב לנו זמן איכות יחד, ימיומי למילוי המצברים שלנו האישיים, לכן, כתבתי כבר, שאני מתכוונת לצמצם בכל הדברים האחרים, למנימום ההכרחי, קרי, פחות חברים, ויותר שלושתנו יחד. זה כל מה שכתבתי עד כה, ולשם מה היתה כל ההתקפה שלכם, ממש לא ברור לי. אתם לא הבנתם דבר אחד, שגם אם עשיתי את כל הפעולות הנדרשות לכניסה מוקדמת למיטה, עדיין, הם עלולים לצאת בטוענה שלא עייפים או שפתאום רעבים, או שלא מיצו.... ובשלב הזה באמת, עד כה, לא היו לי כוחות יותר, כי בסך הכל פעמיים בשבוע בשעה 21:00 יש גם לי איזו תוכנית מועדפת, שמרגיעה ומנקה את ראשי, ולא, אין לי וידאו או DVD מקליט, ואם הילדים קיבלו את כל ההכרחי שלהם ממני, ברצף משעה 16:30 עד לשעה 21:00 אין שום סיבה שגם אצטרך להמשיך ולהיות "מטפלת ובייבי סיטר" עד לשעה 22:00 או 23:00. הציפייה שלי מהם, היא להשאר במיטה גם אם לא נרדמו עדיין, ולאוו דווקא שאצטרך להשאר שם כל לילה עד שעיניהם היפות נעצמות, ואגב זה דבר שאני כן עושה בכל חמשת לילות השבוע האחרים, שוכבת איתם במיטה עד שהם נרדמים, (וגם אני לפעמים בכעס רב בתוך תוכי...על שאיפסדתי את "הערב" שלי). (הקטן נרדם מהר, הגדול עם נדודי שינה לדעתי). היום העברתי את מיטותיהם לסלון, ואת הספה של הסלון שנפתחת לזוגי, העברתי לחדרם. המיטות שלהן מונחות בסלון אחת על השנייה ומשמשות כעת כספת סלון, (עד שיימכרו) והסלון הנפתח עבר לחדרם, הוא נוח והם אוהבים אותו יותר ממיטתם. והסיבה שאני "הופכת עולמות" זה בדיוק סביב נושא השינה. אמש הבן הגדול שלי כרגיל בא למיטתי בלילה, וכעבור מס' שעות גם הקטן מגיע כי הוא מרגיש שאחיו לא איתו, ואז, או שאני מעירה את הגדול וחוזרים כולם למיטה, או שאני הולכת עם הקטן לחדרו ומנסה שם להרדים אותו, וכך יוצא שבלילה ממוצע אני מתעוררת 2-3 פעמים. שלא לדבר על כך שכשאני אמורה להרדים אותם בשעות הערב, המיטות שלהם צרות מהרגיל ופשוט נמאס .... הם רוצים שאשכב איתם באותה המיטה שלהם, והיא צרה, סבל אטומי, לכן החלטתי להחליף מיטות, וזה לא היה קל. וכך אני עושה הרבה שמניות באוויר. לפני חודשיים החלפתי חדרים בין שלי לשלהם, כי החדר שלי היה קטן ואינטימי במרכז הבית, ושלהם היה גדול ומעט מרוחק, חשבתי אולי בגלל זה הם פוחדים, אולם גם זה לא עזר, המשיכו לנדוד לחדרי, וכעת החלפת מיטות, אני רק תקווה שמשהו יועיל פה........ (אגב, לשבת בחדרם, עד שיירדמו, ולא לשכב איתם, הוא משהו שקשה לי פיזית, בשעות האלה גם אני סחוטה ואין בכוחי לשבת כ"כ הרבה עד שיירדמו, אלא לשכב. רק שלרוב קורה שאחרי ששכבתי די הרבה זמן הבן הגדול עדיין לא נרדם, והשעה כבר קרובה ל:22:00 ואז אני קמה בתקווה שאם יהיה לו מקום הוא יירדם יותר טוב, אבל לצערי מה שקורה זה שלא עוברות מס' דקות והוא בא לסלון בטוענה שהוא מפחד לישון לבד ומבקש לישון בסלון, ואז ברוב ייאוש ועייפות ורחמים אני מאפשרת לו לישון בסלון עד שהוא מרגיש שהוא עומד להרדם ואז לחזור למיטה ע"מ שלא יעביר לילה שלם בסלון לבדו. נו, ומה על זה תגידו? גם תלקו אותי אל איזו אמא שלא מציבה גבולות לבן שלה ונוזפת בו בנימה אסרטיבית והחלטית ובמסר מונוטוני שחוזר על עצמו: (אחרי שעה שהוא לא מצליח להרדם, וכבר אחרי 22:00,...) "חזור למיטתך, אתה לא יוצא מהחדר"?? והילד מפחד, חרד, למרות האור, ולמרות הכל, ולכן הוא כן מקבל אישור לבוא לסלון ולהתחיל שם את תחילת השינה שלו....... אני מעדיפה להיות אנושית איתם ומתחשבת באותן דקות שלהם, ולא רק "מחנכת" "המציבה גבולות השכם וערב", ואני לא מזלזלת כעת בכל אותן גבולות אחרים שצריך להציב לקראת השינה וכו',.....