זהו, מצאתי! 
אהלן, לפני כחודש בערך כתבתי כאן שאני מחפש ללמוד אמנות לחימה כמה שיותר פרקטית ואפקטיבית באזור תל אביב. למרבה הפתעתי ושמחתי, נענתי אישית על ידי למעלה מעשרה מחברי הפורום שהמליצו לי לבוא ולהתנסות בשיטה כזו או אחרת. אנשים פה היו כל כך נחמדים ומלאי רצון טוב לעזור שכמעט והיה לי לא נעים לא לבוא לשיעור התנסות. חלקם אף הגדילו לעשות והתקשרו אלי לשאול מדוע לא באתי כשיצא ונבצר עלי מלהגיע. לכן החלטתי שאלך לבקר את כולם. חוץ מזה, לך תעיז לנסות להתווכח עם מישהו שהוא דן 7 בלא משנה מה בעולם הזה
עבר כחודש מאז ומה אני אגיד לכם? חתיכת חוויה. זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך כמה שהאדם יראה לך קטן, חביב ובלתי מזיק, כך הוא יהיה כמה שיותר גרנד-מאסטר-סופר-המאתויושי-סנסיי של העולם או במילים אחרות קטלני בצורה מפחידה אך רגוע כחתלתול. היה מאוד כיף. היה מעניין, היה קצת מכאיב אבל בעיקר היה משביע את הדעת. באתי עם כל כך הרבה שאלות וכמעט תמיד כולן נענו עוד לפני שהייתי צריך לפתוח את הפה או להתעקם על איזה מזרון. אומנם יהיה זה יומרני-מה לקבוע אם סגנון לחימה אחד טוב/רע יותר מאשר אחר בהסתמך על שיעור אחד אבל אתם יודעים מה? זה בכלל לא משנה. אני, שבאתי אליכם עם ידע של אגדות הוליוודיות וסרטי נשונל גיאוגרפיק, הלכתי לחפש מים ושבתי עם מלוכה. לא שיערתי לעצמי כמה מסתתר מאחורי האגרוף, הבעיטה וההטלה עד שלשעה וחצי פתאום ההפרעות קשב וריכוב שלי נעלמים כלא היו. לא רק שהם נעלמים, אלא אני ממש מקשיב בשקיקה למה שאומרים לי; מבקשים ממני לקוד קידה לתמונה של מי שנראה כמו סבא של ג'קי צ'אן ואני מעקם פרצוף, אך בסוף השיעור עושה זאת ביתר שמחה ויראת כבוד; כל פעם שהמורה מדגים תרגיל הוא כל כך יפה בפשטותו כל כך גאוני וכל כך הגיוני שאני מתאפק שלא לצעוק לחלל החדר "THAT WAS AWESOME!" ולמחוא כפיים. כל תרגיל ותרגיל הוא כזה, אין מסובך, אין מהיר כברק ואין חזק כמו שור. יש הגיון בריא והמון הרמוניה; אני קורא למורה "מורה" וכבר בשיעור הראשון מתחיל לתקן את עצמי עצמאית ומכנה אותו "סנסיי"; הסנסיי מדגים עלי תרגיל, מקפל אותי לשניים על הרצפה, מעקם, מקמט ואילו אני מחייך לעצמי חיוך של דביל, מבסוט על החיים ועוד קם ואומר תודה רבה. ואם עד עכשיו הודתי לו אולי 40 פעם אז בסוף היום כשהחליפות יורדות ואיתן גם הרשמיות, אני עדיין ניגש אליו ושוב פעם אומר תודה רבה. אבל זה לא נגמר שם. בדרך הביתה חלקים מהשיעור עוברים לי כמו סרט מול העיניים ושוב פעם אני מוצא את עצמי מבסוט ומחייך כמו דביל...ונראה לי שגם התפלק לי איזה תודה רבה מבלי שאף אחד היה בסביבה. את כל אלו תתפלאו לשמוע (או שלא?) הצלחתי למצוא אך ורק באיקידו
בינתיים אני בשיעור החמישי והדבר היחידי שאני מתחרט עליו הוא שלא התחלתי מוקדם יותר. תודה רבה לכולם
|קידה|
אהלן, לפני כחודש בערך כתבתי כאן שאני מחפש ללמוד אמנות לחימה כמה שיותר פרקטית ואפקטיבית באזור תל אביב. למרבה הפתעתי ושמחתי, נענתי אישית על ידי למעלה מעשרה מחברי הפורום שהמליצו לי לבוא ולהתנסות בשיטה כזו או אחרת. אנשים פה היו כל כך נחמדים ומלאי רצון טוב לעזור שכמעט והיה לי לא נעים לא לבוא לשיעור התנסות. חלקם אף הגדילו לעשות והתקשרו אלי לשאול מדוע לא באתי כשיצא ונבצר עלי מלהגיע. לכן החלטתי שאלך לבקר את כולם. חוץ מזה, לך תעיז לנסות להתווכח עם מישהו שהוא דן 7 בלא משנה מה בעולם הזה