זהו? זה הסוף?

זהו? זה הסוף?

אני קורא סמוי כאן כבר כמה שבועות, אבל אני חייב להתייעץ איתכם עכשיו. אני אב לילדה בת שנתיים, בן 33 נשוי מזה 7 שנים. אז כמו תמיד, בהתחלה היתה אהבה גדולה, שהלכה ונעלמה עם הזמן. אני אוהב את אישתי , גם היא אומרת כך (למרות שיש לי הרבה ספקות), אבל יש המון בעיות. נתחיל בסקס: הסקס בינינו אף פעם לא עבד (נכון - כנראה שזה היה אמור להדליק אצלי נורה אדומה כבר מזמן), היא אף פעם לא גמרה איתי, ומאז הלידה (בעצם מאז ההריון) אין בינינו קשר מיני. היא ממש לא מעוניינת - ואני כבר ויתרתי מזמן (3 שנים). היא אמרה שתלך לסקסולוג, אבל היא ממש לא עושה כלום בנושא, חוץ מלדבר. הקשרים ה"אנושיים" שהיו בינינו גם נהרסו עם הזמן (ובעיקר מאז הלידה), היא תמיד עסוקה עם איזו כביסה, או לסדר דברים או כל דבר אחר. אני כבר לא יודע כמה זמן לא היו בינינו שיחות נורמליות כמו שהיו פעם. יש הרבה לחץ, רבים הרבה (ואני יודע שבעיקר בגלל עומס המטלות שיש עלינו מאז שהילדה נולדה). היא כל הזמן תוקפת אותי שאני לא עוזר לה מספיק בבית. אני עובד כל היום - אבל כשאני מגיע הביתה אני כן עוזר במטלות, אבל היא תמיד מוצאת לנכון לכעוס עליי, שאני לא עושה מספיק כביסות\נקיונות בית, וכולי... צריך להוסיף שהבת שלנו בגן , ואשתי לא חזרה לעבודה, היא גם לא ממש מחפשת עבודה, בעיקר חושבת מה לעשות הלאה. כשאני מסביר לה, שכל מטלות הפרנסה נופלות על כתפיי היא לא מקבלת את זה, וטוענת שזה לא נותן לי זכות לא לעשות חצי ממטלות הבית (שאותם היא עושה בעצמה במהלך היום כשאני נעדר מביתינו) מה שהכי מוזר, שאני כל הזמן אומר לה שהיא עושה יותר מדי דברים, ולא כל דבר חשוב, ואמור להעשות בבית, אבל אצלה אין דבר כזה שהבית ישאר לא מסודר. טיפת אבק, ומבחינתה הבית מטונף, וצריך לצחצח אותו. בקיצור - אני לא אטריד אותכם עם כל הפרטים, אבל כמו שהבנתם המצב עלך הפנים. בכל ריב מתחזקת אצלי המחשבה, שאסור לחיות ככה, וחייבים לעשות משהו בנושא. (יש להוסיף שכשהתחילו הבעיות דיברנו עליהם, ונסינו להגיע ל"הסדרים" מסויימים - אבל זה לא ממש צלח, ואני(ולדעתי גם היא) כבר איבדתי את החשק לדבר על בעיות, כי בגדול זה מה שהיינו עושים כל הזמן) יש לכם משהו חכם להציע לי?
 

seeyou

New member
ישנם "מחלות" שאפשר לחיות גם ללא

ניתוח! אבל ישנם מחלות שאם לא מנתחים בזמן-הם מחמירות. גרושים היא באמת אפשרות קיימת אתה צריך לקחת בחשבון 1-היתחייבות כספית+רגשית כלפי הילדה 2-הקמת בית-זוגיות מחדש לפני שתחליט כך בחשבון שלא תמיד החשבון מהבית מתאים לחשבון שבשוק! אני מכיר בחור שהיה במצב כמו שלך...התגרש עשה עוד ילד... היום מצבו הנפשית, יותר רע מאשר היה קודם.. לפעמים שווה לתקן-לשפר מה שיש מאשר להתחיל בהשקעה גדולה ללא הבטחה של הצלחה. בדרך כלל המילים לפני החתונה זה כמו צ'קים ללא כיסוי... חייט טוב מודד 10 פעמים לפני שגוזר פעם אחת. בהצלחה יוסי
 
אני לא חושב על זוגיות נוספת

או על ילד נוסף. אבל אני כן חושב הרבה על חיים שקטים ושלווים בלי ריבים. אני לא יכול לריב יותר.לא יכול. הפסקתי לענות לה, והאמת, גם להקשיב. בקשר להתחיבות לבת שלי, אין לי חששות, אני מתכוון לעמוד בה.
 

ממיכלל

New member
מהר לטפל

אתה בדרך לא טובה, הייתי שם. הייתי בצד הרב-בעלי נאטם לאט,לאט היה ילד אחד , נוספו עוד שניים , הוא בגד ומערכת היחסים שלנו בכריסה. זה בר תקון ואתה נמצא רק בשלבים הראשונים ויש עוד הרבה מה להציל. אל תשתוק כי אתה מעלים את עצמך במערכת, יש לי עצות שונות אם מעניין אותך - בכיף.
 
היות שאתה פנית מיוזמתך

לפורום שלנו, לדעתי עליך ליזום שיחה עם אשתך ויפה שעה אחת קודם. הסבר לה בפרוטרוט את מה שמפריע לך ולזוגיות שלכם. יכול להיות שגם לה המצב מפריע מאד אבל היא מפנימה. דבר איתה בפתיחות ושאל שאלות לעתיד המשותף שלכם. תראה לאן הרוח נושבת. ואז תלכו אולי לטיפול זוגי, או כל אחד בעבור עצמו? ואולי אין מקום לשיפור? זו הצעתי לך. ונסו לזרום עם החיים ביחד. אני יודעת, זה לא פשוט! אבל חייבים להתחיל מתיישהו, לא? בהצלחה לכם.
 
היו לנו לא מעט שיחות כאלה,

בסופו של דבר זה לא הצליח, כי לא משנה מה, תמיד יש נושאים חדשים (יש לומר פעוטים) שהריב פורץ בינינו.
 
לדעתי האישית ומנסיוני

אתם צריכים לרדת עד לשורש העניין, ולא לטאטא מתחת לשטיח. כי רק אתם סובלים. ואולי צריך לפרק את החבילה? שאלת את עצמך? מה אתה רוצה?
 
כמו שזה ניראה, אין כאן שורש

רק ענפים מסועפים של בעיות קטנות ומעצבנות שגורמות לחשק החיים להעלם לחלוטין. לא רציתי להפרד, אבל עם הזמן ומריבות היום אני יותר ויותר חושב בכיוון הזה, אפילו מתחיל לראות בפרדה מין שיפור בחיי שלא יכול לעשות לי יותר רע מאשר הזיגיות הזאת. יכול להיות שאני חושב כך, כי אין לי בעצם מושג מה זה אומר באמת להתגרש
 
אל תמהר להתגרש

אפשר להפרד לתקופה ולבדוק מה קורה. אבל רק בהסכמתה ותלוי ביכולתך הכלכלית להחזיק שתי דירות וכל מה שמשתמע מכך. אני מבינה מאד את רצונך לשקט. אי אפשר לתפקד בבאלאגן.
 

רונתי

New member
תל אביבי

למה היא לא עובדת? עבודה היא לא רק לשם פרנסה, היא גם עוזרת לנו להחליף אוירה, להיות עסוקים, להכניס תוכן ועניין לחיינו. לדעתי , על אשתך לצאת דחוף לעבוד. לשכור עוזרת ומטפלת ואז תוכל אולי לצמצם קצת את שעות העבודה שלך ולהתחלק איתה במה שישאר (קניות, כביסה, גינה עם הילדה וכו). גם עכשיו, נסה לקחת את הבישול ביום שישי, לדוגמא, עליך. קח את הילדה לטיול בפארק בשבת שאשתך תוכל להיות עם עצמה קצת. אתה חייב לשמוע את הצד שלה, אדם שנמצא בחברת תינוק כל היום , והכל על כתפיו צובר המון תסכולים. חייב לבוא כאן פתרון ממקום של הקשבה והבנה, יכול להיות שפשוט אתה לא באמת מבין את מצבה. להגיד לא טוב לנו ואולי ניפרד זו הדרך שנראית הכי קלה אבל בעצם היא הכי קשה!!!! שיהיה לך בהצלחה וגם לה
 

רונתי

New member
ועוד דבר

בקשר לסקס- זה שהיא מעולם לא גמרה איתך, זה אומר אולי שאתה לא ממש קשוב אליה? שאין בינכם קשר פתוח שבו היא מראה לך מה ואיך היא אוהבת?
 
קוטר

"היא אמרה שתלך לסקסולוג" לסקסולוג הולכים שני בני הזוג. לך כנראה יש דרישות, ביקורת ביצועים ושיפוט ולכן היא לא נהנית. אני מפנה אותך לפורום מקצועי.
 
לסקסולוג תכננו ללכת ביחד,

אבל זה לא קרה. בקשר להנחות שלך, על הדרישות ובקורות שלי, כניראה שלא קראת מה שכתבתי,או שלא הבהרתי מספיק את עצמי, לי אין דרישות, היום כבר אפילו מינימליות, למרות שעדיין מדי פעם אני מנסה להתקרב, אבל היא מיד נסגרת ומנפנפת אותי. בכל מקרה מודה לך על התשובה והעזרה המעמיקה
 

s h o o s h a

New member
הכל בגלל מסמר קטן

(היה פעם שיר כזה...) ונכון, על פניו נראה כי הדברים קטנים, פעוטים וחסרי חשיבות. מסמרים קטנים. כאשר מדובר על מסמר אחד שהתעקם או נפל, בהחלט קל ופשוט להחליפו בחדש. אולם כאשר מדובר על 'סידרה' של מסמרים שקורסים כאילו היו לגו ראלי, כאן הבעיה כבר יותר סבוכה. ועדין, היא מורכבת מפרטים קטנים ולכאורה חסרי חשיבות. לדבר. הציעו לך וסיפרת שעשית זאת אינספור פעמים. והיום כבר אין טעם, כבר אין חשק. אשוב לדימוי המסמר- בדומה למקום שבו נעצנו בעבר מסמר, הוא נפל והחלפנו באחר, פעם ראשונה הוא היה עוד יציב במידה מסויימת אך בכל פעם נוספת כך נוצר חלל גדול יותר סביבו עד למצב שהיה בלתי אפשרי לנעוץ מסמר שוב. להבנתי, טרם הגעתם למצב ה'אל-חזור' אבל המרחק משם אינו גדול. וכדי לא להגיע לשם עליכם להיעזר ב'שיפוצניק', איש מבין ענין. ניתן לתקן, ניתן להגיע להבנות. לעתים הדרך קשה לעשותה לבד ויש צורך ביד מנחה, בגורם חיצוני שאינו מעורב רגשית בהתרחשויות. בדיוק כמו הפניה לכאן, אלינו, אל הפורום. כי התגובות שלנו אינן משוחדות ואיש איש אומר את דעתו האישית ותורם ממחשבתו והבנתו בניסיון להאיר דרך שאולי לא ראית. עצתי לך, עזוב את ה'מסמרים' ומצא לך איש שיעזור לתקן את הנזקים. שכן, כאמור, להבנתי הם עדין לא בלתי הפיכים. אל תשלח את זוגתך לטיפול. אל תסביר לה. תבקש ללכת אתה לייעוץ, תבקש ללכת עמה כדי 'ללמוד' איך מתפקדים ומעוררים מחדש את הזוגיות שהולכת ונעלמת לה. אל תנחש מה היא מרגישה. תלכו לבקש עזרה. אין ערובה להצלחה אולם אם לא תנסו לעולם לא תדעו אם הסיכוי היה קיים וההזדמנות- נתתם לה לחמוק. בהצלחה
 
תל-אביבי - ילד משנה את הזוגיות

לפתע הופכים להיות משפחה, הדאגות והעדיפויות משתנות, האנרגיות כולן מופנות לעבר הרך הנולד, שלמרבית הפלא דרישותיו הן ביחס הפוך לגודלו. כל עבודה מוגדרת בשעות מסוימות (שעת התחלה ושעת סיום) ונקובה בשכר, סימת עבודתך אתה רשאי לעשות ככול העולה על רוחך. לנוח, לבלות, לישון, וכו'. לא כן עבודת משק הבית. רוב התסכול של הנשים במערכות היחסים הזוגיות נובע מכך שעבודת משק הבית היא עבודה סיזיפית, מתסכלת ואין לה ערך מוסף. עבודה לא מוערכת. בעצם האשה ממלאה בבית תפקיד עוזרת בית, מבשלת, מטפלת, לעיתים מזכירה, אין שעות עבודה ואין ימי עבודה, 365 יום בשנה סביב השעון, אין משכורת, אין פנסיה, וכו' . מה שברור שהמצב ביניכם לא יכול להמשך כפי שהוא כעת, ע'כ עצתי לך: ראשית- נסה לפתח את התיאוריה שהתחלתי כאן. שנית העמד את עצמך מן הצד כאילו חבר מספר לך את סיפורו,נסה להיות אובייקטיבי לגבי מצבך. ועוד עצה קטנה נסה לגייס אדם שלישי שיש לו השפעה על אשתך לשוחח אתה בקשר לשיגעון הנקיון שלה ולהציע לה סדר יום חדש לניהול הבית. ועוד משהו קטנטן נסה להעמיד את עצמך במקומה ולראות כיצד היית פועל. ובסוף תענה לי מה דעתך.
 

meshi4

New member
אלמוגית......

מסכימה איתך שעבודות משק הבית.הן מסביב לשעון. מצד שני עי' אירגון נכון של עבודות הבית.ביחוד אם האישה אינה עובדת מחוץ לבית והילד בגן.נשאר זמן גם לפעילות כייפית אישית.למנוחת צהריים.ולהתפנות בערב לבן הזוג בכיף. אבל מי "שמשוגע "לנקיון.מפנה את רוב האנרגיה והזמן לנקיונות.לרוב על חשבון זמן איכות שלו ושל משפחתו.
 
בוקר טוב לכולם

קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שהתייחס לבעיה שלי, רצוני להגיד לכם, שאני חושב הרבה מאוד על מה שכתבתם לי, אני אשתדל מאוד לאמץ את העצות שלכם, ומה שהכי חשוב, שאני מרגיש שוב מלא בכוחות ורצון להתמודד ולתקן את המערכת יחסים הצולעת שלנו. היום בערב אשב שוב עם אשתי, ואנסה לא להרפות, עד שלא נגיע לעמק השווה. תודה לכם, אשתדל לדווח על ההתפתחויות.
 
מצרפת לך...

את הקישור לפורום טורדנות כפייתית OCP, כדי לבדוק אולי משהו מתקשר לך... פעם לא ידעו ולא הבינו על OCP, ADD, ADHD, ODD, היום נתנו לכולם שם, ויש גם טיפול, ויש גם אפשרויות להקל על על הסימפטומים, אולי היא משתייכת איכשהו למשפחה של ה-OCP, בעקבות מה שכתבת על נושא ההתמכרות שלה לנקיון ולסדר...
 
למעלה