זאבת, יש חיה כזו?
בגיל 30 קיבלתי מתנה נפלאה – ילדתי את בני המקסים. ההריון היה קשה הן פיסית והן נפשית,שכן הקשר שלי אם מי שהיה בעלי אז היה במשבר. אחרי הלידה התגרשתי ונתקלתי בקשיים פיזיים בלטפל בבני. פתאום כאבו לי הידיים בכזו מידה,שלא יכולתי להרים אותו כשהוא בכה, או בכדי להניק אותו, פחדתי לקלח אותו מחשש שהוא יחליק לי . במחשבה ראשונה חשבתי שיש לי דלקת גידים מהעבודה במחשב והלכתי לאורטופד. האורטופד גיבס לי את הידיים למשך שלושה שבועות , (כול אחת בתורה), בכדי להקל על הלחץ בגידים. כשהטיפול לא עזר ותיארתי לו נוקשות בידיים הוא התחיל לחשוד שאולי יש בעיה אחרת ושלח אותי לבדיקות. משם עברתי לבדיקות נוספות אצל רופאת משפחה וראמוטולוגית – כולן מאשרות יש לי זאבת. ואני חשבתי לעצמי זאבת, יש חיה כזו? נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחפש חומר על המחלה ו"נפלתי" על כמה מחקרים מקצועיים שעשו על כמה חולים חריגים מאוד. מיותר לציין כמה פסימים היו המחקרים ואני ישר חשבתי, זהו אני הולכת למות ולא יהיה מי שיטפל בבן שלי. לקח לי לא מעט זמן והמון מאמרים נוספים, להבין ש"החיה" לא כ"כ נוראית. תהליך ההשלמה עם המחלה לא היה קל , בהתחלה סירבתי להיות "מכורה" לכדורים ו/או בדיקות דם, אבל היום אני אחרת. לוקחת כדורים, מבצעת בדיקות דם ומקשיבה לרופאה. היום אני חיה עם המחלה ולא את המחלה.
בגיל 30 קיבלתי מתנה נפלאה – ילדתי את בני המקסים. ההריון היה קשה הן פיסית והן נפשית,שכן הקשר שלי אם מי שהיה בעלי אז היה במשבר. אחרי הלידה התגרשתי ונתקלתי בקשיים פיזיים בלטפל בבני. פתאום כאבו לי הידיים בכזו מידה,שלא יכולתי להרים אותו כשהוא בכה, או בכדי להניק אותו, פחדתי לקלח אותו מחשש שהוא יחליק לי . במחשבה ראשונה חשבתי שיש לי דלקת גידים מהעבודה במחשב והלכתי לאורטופד. האורטופד גיבס לי את הידיים למשך שלושה שבועות , (כול אחת בתורה), בכדי להקל על הלחץ בגידים. כשהטיפול לא עזר ותיארתי לו נוקשות בידיים הוא התחיל לחשוד שאולי יש בעיה אחרת ושלח אותי לבדיקות. משם עברתי לבדיקות נוספות אצל רופאת משפחה וראמוטולוגית – כולן מאשרות יש לי זאבת. ואני חשבתי לעצמי זאבת, יש חיה כזו? נכנסתי לאינטרנט והתחלתי לחפש חומר על המחלה ו"נפלתי" על כמה מחקרים מקצועיים שעשו על כמה חולים חריגים מאוד. מיותר לציין כמה פסימים היו המחקרים ואני ישר חשבתי, זהו אני הולכת למות ולא יהיה מי שיטפל בבן שלי. לקח לי לא מעט זמן והמון מאמרים נוספים, להבין ש"החיה" לא כ"כ נוראית. תהליך ההשלמה עם המחלה לא היה קל , בהתחלה סירבתי להיות "מכורה" לכדורים ו/או בדיקות דם, אבל היום אני אחרת. לוקחת כדורים, מבצעת בדיקות דם ומקשיבה לרופאה. היום אני חיה עם המחלה ולא את המחלה.
