ושוב על "שמע סיפור"

Rivendell

New member
ושוב על "שמע סיפור"

והפעם - עם דוגמאות, לטובת אלה שלא בבית בשעות כאלה (אני, למשל
). הכתבה - כאן.
 

Rivendell

New member
ותהייה

השורה: "שהם אינם בהכרך מבקרים או ספרנים או כותבים". אני חייבת להתהות - איך הספרנים הגיעו לשם? רוב הספרניות שאני מכירה לא ממש בקיאות בתוכנם של הספרים, ומכירות אותם בעיקר בשם. קריאת ספרים היא חלק מהגדרת התפקיד של ספרנית? (שאלה רצינית לחלוטין, אני יודעת שזה נשמע ציני). אבל אני באמת תוהה לגבי זה. האם מדובר על עצם העובדה שהן מוקפות כל היום ספרים, או שהן באמת קוראות חלק נרחב ממה שיש בספרייה?
 

een ogenblik

New member
אמנם את הכתבה לא קראתי, אך

הכרתי די הרבה ספרנים וספרניות מתוקף עבודתי. אני יכולה להבטיח לך שרובם המכריע קרא, ורובם המכריע ראה בקריאה הכרח מקצועי, גם בתקופת בהם "לא בא" לקרוא. בשאר הזמן הם ראו בקריאה תענוג.
 

emily play

New member
כשאני אהיה גדולה

אני רוצה להיות ספרנית. ונראה לי שספרנים די חייבים להיות אוהבי ספרים, קודם כל כי אחרת למה שהם יבחרו לבלות חלק גדול מחייהם במחיצתם? וספרנים בספריות ציבוריות לפחות (בניגוד לנגיד ספרנים מחקריים), חלק מתפקידם הוא להפנות אנשים לספרים מתאימים ולהמליץ, ובשביל זה צריך לקרא, לא? וגם, חלק מעבודתו של הספרן הוא לאכלס את ספרייתו, אז הגיוני שספרנים יהיו מעודכנים בהתרחשויות בשוק הספרים וידעו מה טוב ומה לא. לפחות זה המצב הרצוי. לצערי רוב הספרניות (למה אין ספרנים?) שפגשתי לא כ"כ ענו על ההגדרות הנ"ל. חוץ מאחת בספריה העירונית שלי, שכנראה קראה כל ספר שנמצא על המדפים.
 

Rivendell

New member
רצוי - בהחלט.

אבל בפועל, אני לא נתקלתי בהרבה ספרניות כאלה. אגב, מישהו נתקל פעם בספרן גבר?!
 
למעלה