ושוב עזרה...

ושוב עזרה...

איך הייתם מתרגמים: preempting actual cause ובמשפט: However, given the definition of causation in terms of causal chains, Lewis is able to distinguish the preempting actual cause from the preempted potential cause. ועוד משפט: Causal dependence is extended to a transitive notion by taking its ancestral. תודה ושוב תודה.
 

יפתח ב

New member
למיטב הבנתי,

"פריאמפטינג" כאן פירושו "גוברת" לדעתי ("גוברוּת" היא תכונתו של עיקרון מסוים ביחס לעיקרון אחר, אם במקרה שהעקרונות מכתיבים דברים שונים במקרה מסוים, יש לפעול לפי הראשון). אז אולי יש לתרגם "הסיבה הממשית הגוברת" בניגוד ל"סיבה הפוטנציאלית הגוברת"? (קשה לי להאמין שיש לעניין הזה מינוח עברי מקובל, כל-כך מעט פילוסופיה אנליטית תורגמה לעברית). המשפט הראשון, הצעה בלבד: אף-על-פי-כן, בהינתן הגדרת הסיבתיות במונחי שרשרות סיבתיות, לואיס מסוגל להבחין בין הסיבה הממשית הגוברת לבין הסיבה הפוטנציאלית הנדחקת מפניה. משפט שני: את מושג התלות הסיבתית אפשר להרחיב לכדי מושג טרנזיטיבי אם מביאים בחשבון את שלשלת הגורמים שקדמו לו / את אילן היוחסין שלו (קשה לי למצוא תרגום בהיר שלא ישתמש בביטוי "שלשלת הסיבות", אבל הכוונה היא פשוט לכך שסדרה שלמה של סיבה-שגרמה-לסיבה-שגרמה-לסיבה תילקח בחשבון, לא רק הסיבה המיידית לאירוע המדובר).
 

WinterDay

New member
preemting זה מונע

מונע סיבה ממשית, או מונע עילה ממשית
 

יפתח ב

New member
הסבר

המונח משמש כאן למיטב הבנתי במובן שאול, הלקוח מהשפה המשפטית ומורה על זכות קדימה כלשהי שמקבל מישהו ביחס למישהו אחר. אני לא בקיא בשפה המשפטית, אבל הנה דוגמאות ממילונים:
preemption= the act or right of claiming or purchasing before or in preference to others (randomhouse) preemption= In the legal system of the United States, preemption generally refers to the displacing effect that federal law will have on a conflicting or inconsistent state law. (Wikipedia)​
בפילוסופיה (לא רק במטאפיסיקה כמו כאן, אלא גם באתיקה) משתמשים במקרים רבים במונחים משפטיים שאולים. בהקשר זה, מדברים בדרך כלל על overriding, מצב שבו כשיש שתי זכויות שמתנגשות (חירות ושוויון) או שתי חובות שמתנגשות (החובה לעזור לזולת והחובה לציית לחוק) אחת מהן גוברת על האחרת. אני די בטוח שזה המקרה גם כאן, אם כי אני לא זוכר שראיתי שמשתמשים בביטוי "פריאמפשן" במקומות אחרים.
 

יפתח ב

New member
תודה, אבל הנושא פשוט מוכר לי

האנגלית שלי רחוקה משלמות, ואני החלט לא אומר את זה מתוך צניעות. אבל כשאדם מתרגם טקסט בנושא מוכר לו, הוא יכול בכל שלב לקרוא את המשפט שהתקבל ולהתרשם אם הוא סביר או חסר פשר. במקרה השני צריך להמשיך לנסות, לפתוח מילונים ולברר ביטויים, עד שמתקבל משפט שיש בו היגיון. כשהנושא לא מוכר, כל זה בלתי אפשרי
 
אולי לא בלתי אפשרי

אבל מאד מאד קשה- כך שעזרתך בימים האחרונים היא פשוט הצלה. מה שבטוח שנאלצתי ללמוד את זה על בשרי- כך שאין סיכוי בחיים שאסכים שוב לתרגם מאמר בפילוסופיה- אשאיר זאת למומחים.
 

יפתח ב

New member
דרך אגב, לא כל הפילוסופיה נשמעת כמו

לואיס וחבריו. אלה משתמשים בטכניקות כאילו-מדעיות, בונים מודלים ושואלים מונחים ממדעי הטבע וממתמטיקה. אלה טקסטים קשים לקריאה כי הם מאוד טכניים ומלאים בהגדרות פדנטיות שכל פרט בהן חשוב להמשך הטיעון. יש סוגים אחרים של כתיבה פילוסופית, חלקם הרבה יותר ידידותיים למשתמש ונמנעים במודע ממינוח טכני, וחלקם קשים לתרגום אבל מסיבות אחרות לחלוטין (הסתמכות על משחקי מילים בשפת המקור, למשל, אצל החבר'ה הצרפתים, שהיא משהו שאנשים כמו לואיס לא היו חולמים לעשות).
 

יפתח ב

New member
ובוודאי לא "מונע סיבה..."

הרי השימוש בג'רונד כאן הוא לא כפועל אלא כתואר:לא preemting the actual causeאלא THE preempting actual cause
 

יפתח ב

New member
טרנזיטיבי: הסבר

"טרנזיטיביות" היא תכונה שחלה על סוגים מסוימים של יחסים. יחס נחשב טרנזיטיבי במקרה שאם נתון שהוא מתקיים גם בין א' ל-ב' וגם בין ב' ל-ג', אז הוא בהכרח מתקיים גם בין א' ל-ג'. במילים אחרות, אם דבר אחד קשור לדבר אחר ביחס טרנזיטיבי, המשמעות היא שכל מה שקשור באותו לדבר האחד באותו יחס חייב להיות קשור בעצמו לדבר האחר. הדוגמה הפשוטה ביותר היא היחס המתמטי "גדול מ-": אם X גדול מ-Y ו-Y גדול מ-Z, אז בהכרח X גדול מ-Z. עוד דוגמה: היחס "שווה ל-". אם X שווה ל-Y ו-Y שווה ל-Z, אז X שווה ל-Z. דוגמה ליחס לא טרנזטיבי - "להיות הבן של-". אם יעקב הוא בנו של יצחק ויצחק הוא בנו של אברהם, לא נובע מזה שיעקב הוא בנו של אברהם (אלא שהוא נכדו). סיבתיות יכולה להיחשב יחס טרנזיטיבי אם מקבלים שהסיבה-של-הסיבה של אירוע מסוים נחשבת בעצמה לסיבה שלו (וכך גם הסיבה-של-הסיבה-של-הסיבה וכו'). תרגום: לפעמים מתרגמים זאת "יחס עובר", אבל לדעתי כדי לשמור על בהירות עדיף להשאיר בלועזית. מושג הטרנזיטיביות (לצד עוד שני אפיונים של יחס, סימטריות ורפלקסיביות) הוא בסיסי מאוד בלוגיקה, ונלמד בדרך כלל האחד השיעורים הראשונים של קורסי מבוא.
 
ועדיין בענייני פילוסופיה

איך כדאי לתרגם: single-case chance ובמשפט: Lewis interprets the probabilities involved as temporally indexed single-case chances. (See his (1980) for the theory of single-case chance). ועוד אחד: of weighted respects of similarity ובמשפט: This follows from the way the counterfactuals that define the central notion of causal dependence are governed by a unique, context-invariant system of weighted respects of similarity תודה.
 

יפתח ב

New member
ניסיונות חלקיים

בלי לקרוא את המאמר קשה, כי נשמע שמדובר במושגים שלואיס עצמו טבע, ולא קראתי את המאמרים המדוברים (קראתי אולי מאמר אחד שלו בחיי, אני יודע שהוא נוהג לעסוק בהסבר של תופעות שונות בעזרת מושג העולמות האפשריים, אבל לא מכיר את הפרטים הטכניים). מכל מקום, ובערבון מוגבל: "סינגל-קייס צ'אנס" היא כנראה "סיכויים במקרה בודד" או "הסתברות במקרה בודד". (בניגוד לסיכויים שמחשבים בדרך כלל, שאמורים להיות דומים בכל מקרה שחוזרים על אותם תנאי פתיחה; הסיכוי שבזריקת קובייה התוצאה תהיה 4 הוא שישית בכל פעם שזורקים אותה. יותר קשה להצדיק את הטענה שהסיכויים היו רבע, נניח, רק במקום ובשעה מסוימים, כי הלא במקרה בודד או שהתוצאה תהיה 4 או שלא, וקשה לחלץ מזה סיכויים). "טמפורלי אינדקס'ט" מציין שכששואלים איזה ערך הנתון המדובר מקבל, צריך לציין לאיזו נקודת זמן מתכוונים. כלומר, מדובר על נתון יחסי לנקודת זמן. איך לתרגם? אולי מתמטיקאים מכירים מונח עברי תקני ל"אינדקס". לדעתי אפשר: "לואיס מפרש את ההסתברויות החלות במקרה זה כסיכויים במקרה בודד שהם יחסיים לנקודת זמן / מקבלים אינדקס זמני (על התיאוריה של סיכויים במקרה בודד ראה (לואיס, 1980))". המשפט הבא: "זה נובע מהאופן שבו קביעות נוגדות מציאות, שבאמצעותן מוגדר מושג המפתח "תלות סיבתית", כפופות למערכת יחידה ולא תלוית-הקשר של היבטי דומות [דמיון?] משוקללים". נדמה לי שהכוונה היא שכשבוחנים דמיון בין מקרים הדמיון יכול להיות מכל מיני בחינות, ובמודל הזה מתחשבים ביותר מבחינה אחת אבל לא נותנים לכולן את אותו משקל בקביעת דרגת-הדומות המשוקללת. (אחת הביקורות על מודלים פילוסופיים מהסוג הזה היא שנשמע כאילו הם כמעט מדע מדויק, הכל מתמטי עם שיקלולים ואינדקסים, כשבעצם באופן עקרוני אין שום אפשרות לקבוע את כל הדברים האלה, ובכלל לא ברור אם יש משמעות להפרדה בין סוגי דמיון והערכה כמותית שלהם,למשל). טוב, בערבון מוגבל כאמור, ובכלל כל מה שנשמע כמו מונח טכני (למשל שני המושגים ששאלת עליהם כאן) כדאי להביא גם באנגלית.
 

Eldad S

New member
כדאי לשרשר.

אנחנו נוהגים בפורום לשרשר מספר שאלות שלנו לפתיל אחד, כדי לחסוך מקום בפורום ולא לדחוק שאלות של אחרים לעמוד השני. אני משרשר עבורך את השאלה החדשה לפתיל של השאלה הקודמת.
 

Eldad S

New member
אוקיי, אני מיד מטפל בכך,

אבל השתדלי לזכור להבא
דרך אגב, כשאת משרשרת, את רוצה, מן הסתם, שהחבר'ה יבחינו בשאלה החדשה שבמורד הפתיל. לכן כדאי להתחיל את כותרת השאלה החדשה בחץ הסגול,
, שאותו את מקלידה על ידי הקוד הבא: IשמאלI.
 
כמעט סיימתי את התרגום של המאמר

הזה שבגללו אני מנג'סת (בעיקר ליפתח) כבר שבוע. אשמח לעזרה במשפט אחרון: Applying a standard treatment of theoretical concepts, he argues that causation should be defined as the unique occupant of a certain characteristic role given by the platitudes of the folk theory of causation.
 

יפתח ב

New member
ניסיון

(התחלת המשפט קצת מעורפלת, אולי המשפט הקודם למשפט הזה יעזור) בהשתמשו בדרכים הסטנדרטיות לטיפול במושגים תיאורטיים, הוא טוען שיש להגדיר את הסיבתיות כדבר היחיד הממלא תפקיד אופייני מסוים, אותו תפקיד העולה מן האמיתות הבסיסיות שאינן במחלוקת של התיאוריה העממית של הסיבתיות. שני מושגים אופייניים מאוד לפילוסופיה אנליטית שקשה לתרגם כאן הם "פלטיטיוד" ו"פולק ת'יאורי". פלטיטיוד = בדרך כלל "אמירות נדושות", אבל כאן יש לה גם משמעות של אמיתות יסודיות כל כך שנראה בתחילה ששום תיאוריה לא יכולה לצמוח מהן (למשל, שסיבה לא יכולה להיות מאוחרת בזמן מהתוצאה שלה), ושבכל-זאת צריך להתחשב בהן כשיוצרים תיאוריה. "פולק ת'יאורי" הוא מונח קצת מתנשא של פילוסופים-של-המדע מסוימים, שמציין פחות או יותר את אותה תיאוריה המובלעת בתפיסת העולם היומיומית, כאשר לא משתמשים במושגים מדעיים שעברו ביקורת פילוסופית הולמת. פילוסופים של המדע (לא כולם, יש שחולקים על הגישה הזאת) רוצים להתגבר במקרים רבים על השפה העממית ולנסח שפה שתהיה פטורה מכל מיני השתמעויות תיאורטיות שהם לא מקבלים - למשל, שפה שבה לא ידברו על אובייקטים מופשטים בעזרת שמות עצם, כדי שלא ישתמע מכך שהם "דברים ממשיים", אלא ימצאו דרך מדויקת יותר לדבר עליהם. מי שדוחה את ה"פולק ת'יאורי" כמקור שאפשר לחלץ ממנו אמיתות, צריך להסביר מה בכלל הקשר בין מה שהפילוסוף החכם קורא "סיבתיות" לבין מה שהאיש ברחוב קורא באותו שם. אם הם שני דברים שונים לגמרי, מה הועיל הפילוסוף בהסבר שלו, אם מה שהוא הסביר לא היה הסיבתיות שהאדם רצה להבין מלכתחילה? לכן בדרך כלל פילוסופים כאלה ירצו לטעון שדברים מסוימים שה"פולק ת'יאורי" כוללת בכל זאת משתמרים בתיאוריה המדעית המדויקת, אם כי באופן חלקי.
 
לסיום: הרבה תודה יפתח

אני שמחה לבשר שאחרי שבוע של עינויים, ובעזרתך האדיבה, סיימתי לתרגם את המאמר. אז תודה שהקלת עליי וסייעת לי לסיים את המאמר הקשה ביותר שנתקלתי בו.
 
למעלה