לחיי ההצלחות שבדרך!
קודם כל בהצלחה! בהתחלה, כשענת הייתה קטנה, ניסיתי להסתיר ממנה. היום, אני מזריקה לידה. את הדקא אני מזריקה בבוקר לפני שאני לוקחת אותה לגן. היא רואה ושואלת (מעולם היא לא ביקשה גם אחת לעצמה...). אני נזכרת בדברים שאמרה אורית לוריא בכנס, על כך שצריך לשתף את הילד, שלא ירגיש שמסתירים ממנו איזה סוד נורא. האמת, שמעולם לא סיפרתי לענת, שהיא היום בת חמש+, למה אני מקבלת את הזריקות האלה. אולי הגיע הזמן גם לזה אחרי למעלה מארבע שנים... מאחלת לך הצלחה רבה וששיר תלמד על זריקות רק מהחיסונים הצפויים.
לחיי ההצלחות שבדרך!ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?
קודם כל בהצלחה! בהתחלה, כשענת הייתה קטנה, ניסיתי להסתיר ממנה. היום, אני מזריקה לידה. את הדקא אני מזריקה בבוקר לפני שאני לוקחת אותה לגן. היא רואה ושואלת (מעולם היא לא ביקשה גם אחת לעצמה...). אני נזכרת בדברים שאמרה אורית לוריא בכנס, על כך שצריך לשתף את הילד, שלא ירגיש שמסתירים ממנו איזה סוד נורא. האמת, שמעולם לא סיפרתי לענת, שהיא היום בת חמש+, למה אני מקבלת את הזריקות האלה. אולי הגיע הזמן גם לזה אחרי למעלה מארבע שנים... מאחלת לך הצלחה רבה וששיר תלמד על זריקות רק מהחיסונים הצפויים.